האי פוקט, שתעשיית התיירות המקומית הדביקה לו את הכינוי "הפנינה של הדרום", ממוקם בסמוך לחופה הדרום מערבי של המדינה ומחובר אל היבשת באמצעות גשר. זהו האי הגדול ביותר בתאילנד: כמאתיים אלף מקומיים ומספר לא ידוע של תיירים.
החולות הלבנים וחופיו עטורי הדקלים, על יערות הגשם שלו והמפרצים החבויים עם רמת אקלים שכמעט לא משתנה לאורך השנה (בסביבות 30 מעלות) הופכים את פוקט ליעד ראשון במעלה עבור חובבי הים והשמש שמגיעים לאיי דרום תאילנד. אתרי הנופש העיקריים נמצאים בחופי פאטונג (Patong), קארון (Karon) וקאטה (Kata), אבל חופי רחצה טובים יותר פזורים בכל רחבי האי.
לא מעט ישראלים הפכו את תאילנד בכלל, ואת האי פוקט לביתם השני. הסיפורים על גן העדן המצפה למבקרים באי הקסום, שלהבו את דמיונם של לא מעט חיילים ישראלים בעת שכבם במארבים, או בהפוגות בין פעילות מבצעית אחת לשנייה. ואכן, גם לאגדות יש לעיתים בסיס מוצק, המושך תרמילאים ישראלים כמו מגנט.
הגשמים הטרופיים בתקופות המונסון מעיבים מעט על האידיליות של האי.
סופה טרופית שכזו היא שגרמה כנראה לאסון המטוס, שהתרסק היום על אדמת האי.
הים המקיף את האי נקרא בשם ים אנדמאן ובעבר נהגו לשרוץ בו לא מעט שודדי ים שנהגו להתנפל על ספינות נושאות בדיל, המחצב החשוב שהעשיר את תושבי האי. מחצב זה בנוסף למטעי הגומי היוו את עיקר פרנסתו של האי לפני שהתגלה על ידי התיירים.

פוקט ביום סגריר (צילום: הדר וייסברג)
כיום נשענת עיקר פרנסתו של האי פוקט על התיירים המגיעים אליו מכל העולם. את מספר הישראלים המבקרים באי קשה להעריך. אמנם חלקם יוצאים בחבילות נופש מהארץ, אבל רבים מהם מגיעים למקום בסיומו של טיול במזרח או באזור הפסיפיק (אוסטרליה וניו זילנד).
עיר המחוז של היא, "פוקט טאון", נבנתה במאה ה-19 והבתים בעלי הסגנונות השונים מבליטים את ההשפעות השונות של מיגוון התרבויות שהשפיעו על האי. הישראלים נמשכים בעיקר לשווקים התוססים של האי, ברחובות ראנונג ופוקט.
בצפון האי מצויים מטעי גומי גדולים, וממערב לשדה התעופה של האי, בו אירע האסון, נמצא הפארק הלאומי האט נאי יאנג ולידו חוף שומם אליו נוהגים להגיע צבי ים בעונת ההטלה (בין החודשים אוקטובר-פברואר).
את המוניטין שלו כאתר תיירות אקזוטי חייב האי פוקט לסרט "האיש בעל אקדח הזהב" מסדרת ג'יימס בונד, שמאז יציאתו לאקרנים ב-1974, הביא אליו עשרות מיליוני תיירים.