10 שאלות שמעצבנות רווקות
שוב זה קורה לך: מישהו מפריח לאוויר שאלה שמתייחסת למצבך האישי המאוד פנוי, וכל מה שאת רוצה באותו רגע זה להעמיד אותו במקומו ובעיקר לכווץ אותו (כי למה שאת תתכווצי?). אז רק כדי שתהיי מוכנה למטריד הבא, הנה 10 שאלות שמעצבנות במיוחד רווקות, ואיך הודפים אותן
שירלי פרקש
פורסם: 28.09.07, 11:31
שאלה :1 נשואה?
תשובה לא נכונה: לא.
תשובה נכונה: כן, בפעם השלישית. נניח שהייתי מנתחת מוח בינלאומית, או חוקרת שגילתה תרופה לאיידס, מהר מאוד הייתי מבינה שבארצנו הנחמדת מתייחסים לזה אך ורק כאל סוג של תחביב, וכל ההישגים הללו זניחים לעומת המקצוע העיקרי שלי: רווקה, פול טיים ג'וב. עובדה, אנשים זרים שואלים אותי אם אני נשואה עוד לפני שהם שואלים אותי לשמי. למה זה מעצבן? לא מפני שאני עדיין רווקה. זה מעצבן כי בזאת מתקבל הרושם כאילו זו תמצית ההוויה שלי. סליחה, באמת סליחה שאני מעזה ליהנות מחיי ולמצוא להם עוד משמעויות. לפחות אני מנסה.
שאלה :2 יש לך מישהו?
תשובה לא נכונה: רק עכשיו נפרדתי מהחבר שלי.
תשובה נכונה: למה? את מחפשת? איך לומר את זה בעדינות? זה לא עניינכם. זה כל-כך לא עניינכם! בפעם הבאה שתשאלו אותי אם יש לי מישהו, או אם הייתה לי מערכת יחסים "רצינית," או אם יש לי חבר, אני מבטיחה לשאול אם מגרד לכם במפשעה או אם אתן סובלות מפטרייה וגינלית. גם אם הייתי נשואה, זה היה מעצבן, כי חוץ ממצבי המשפחתי, אני גם בן אדם. נשואה, גרושה, רווקה, אלמנה או סתם לא סובלת את בעלי - אני מסרבת להיכנס לסטריאוטיפים שלכם. תקפצו לי.
שאלה :3 רוצה שאכיר לך מישהו?
תשובה לא נכונה: כן, למה לא?
תשובה נכונה: סליחה, אני מכירה אותך בכלל? אני בפירוש לא אומרת שלא צריך להשתמש בקשרים כדי ליצור קשרים. הבעיה מתחילה כשמישהי או מישהו מכיר אותך בדיוק שנייה וחצי וכבר רוצה לשדך אותך. למה? האם אמרת לו שאת מעוניינת להכיר מישהו? האם ביקשת את עזרתו? או שאולי הוא חושב שזו מסקנה מתבקשת, ברגע שאת לא נשואה. סליחה, אבל את לא פח הזבל של האנושות והגיע הזמן שהסובבים אותך יבינו שזה בסדר להסתובב גם בלי בעל למשך דקה וחצי, שנה וחצי או לתמיד.
שאלה :4 איך לא חטפו אותך עד היום?
תשובה לא נכונה: התמקדתי בקריירה / התאהבתי בגברים הלא נכונים.
תשובה נכונה: חטפו, אבל שוחררתי בערבות. השאלה הזאת, בתרגום לעברית, היא: את כל-כך מקסימה, אז איך יכול להיות שלא התחתנת? המסקנה שעולה ממנה פשוטה: את נשואה? סימן שאת מקסימה ומוצלחת. את לא נשואה? כנראה שמשהו דפוק בך. כשאני יוצאת לדייט ואיזה אידיוט משחרר הערה מסוג זה לאוויר, יש לי בדרך-כלל תשובה מוכנה. "תראה," אני אומרת לו ועוטפת בשפתי את פיית בקבוק הבירה בחושניות, "זה הכל מפני שאני דפוקה לגמרי." אם הוא צוחק, אולי יש עוד סיכוי לערב הזה, אבל אם הוא עושה פרצוף של נעלב ואומר "מה את קופצת? בסך הכל רציתי לתת לך מחמאה," אני מבקשת חשבון ועפה משם. הו, אלוהים, אילו רק הייתי מתחתנת ומתגרשת, בטוח הייתי שווה משהו.
שאלה :5 מה את מחפשת?
תשובה לא נכונה: רגיש, ספונטני ובעל חוש הומור.
תשובה נכונה: את המפתחות שלי. בפעם האלף: אין לי רשת ציידים, לא רוצה "לתפוס" אף אחד. אוקיי? הבנו את זה? אין צורך לקרוץ בעיניים בכל פעם שעובר גבר פנוי בסביבה, אין צורך להעיר ש"יש לנו כאן הרבה רווקים" – ואין צורך להיכנס ללחץ בכל פעם שעובר גבר נשוי ליד האף שלי. אני לא איום על המין הגברי הפנוי וגם לא על המין הנשי הנשוי. תחשבו שאני סגורה לרגל שיפוצים, תחשבו מה שאתם רוצים, אבל אני לא מחפשת. פשוט קיימת, נמצאת. ואם חושבים שרק משום שלא התחתנתי צריך "לשדך" לי את כל העולם, זה באמת קצת יותר מדי בשבילי. תנו לנשום. נכון, אני רווקה, אבל יש לי רגשות.
שאלה :6 מה עם השעון הביולוגי?
תשובה לא נכונה: את יודעת מה הטלפון של בנק הזרע?
תשובה נכונה: מרגיש מצוין, תודה. זה שהביולוגיה לא לצדנו, זה לא חדש. כולם יודעים שלכל ביצית יש תוקף ולכן כשאת מתקרבת לארבעים, רחמנא ליצלן, יש תחושה שעוד מעט-קט פג תוקפך. כנראה מהסיבה הזו גברים בטוחים שבחורה שעברה את גיל ,35 לחוצה להתחתן ויהי מה. בטח יש נשים כאלו, אבל יש גם אחרות. אני שומרת על הזכות לא להיות עם גבר שלא מתאים לי רק בגלל שק האשכים הפעיל שלו. גבר, בשבילי, הוא הרבה יותר מחלבונים.
שאלה :7 את לא רוצה ילד?
תשובה לא נכונה: אני מתלבטת.
תשובה נכונה: כן, בן ,19 שחום ושרירי. יש תיאוריה כזו שאומרת, שאם משהו מעצבן אותך, את צריכה לבדוק את המקור לכך אצלך בפנים. אני מסכימה עם זה, אבל הבעיה היא שהמחזיקים בתיאוריה הזו משתמשים בטריק הפסיכולוגי הזה באופן זול ומחפיר. לא כל מה שמעצבן אותי נוגע בנקודה רגישה. ונדליזם מעצבן אותי, גסות רוח מעצבנת אותי, אדישות תהומית מוציאה אותי מדעתי וגם רוע צרוף יכול להביא לי את הסעיף. לפעמים מספיק חוסר נימוס בסיסי בשביל להוציא אותי מדעתי. דוגמה? בבקשה. לפני חודש ישבתי בקופת חולים. לידי ישבה גברת נחמדה. התיידדנו. אחרי שהיא בדקה אם אני נשואה, היא רצתה לדעת בת כמה אני ואז זה הגיע. "את לא רוצה ילד"? אני אגיד לך מה אני לא רוצה, גברת זליבנסקי, אני לא רוצה לשפוך בפנייך את כל תולדות חיי וגם לא את ההחלטות שלי לגבי העתיד. אני לא מכירה אותך, ואין לי מושג למה את חושבת שזו שאלה לגיטימית. את לא אימא שלי, את לא סבתא שלי, וגם להן אני לא תמיד מגלה את הכל.
שאלה :8 סליחה, את פמיניסטית?
תשובה לא נכונה: נראה לך?
תשובה נכונה: אל תדאג, זה לא מידבק. גיסתי, שתחייה, טוענת בצדק שכל עוד נשים מרוויחות על אותו תפקיד 78 אחוזים ממשכורתו של הגבר (היא יודעת, היא בדקה,( הוא יכול לשלם על הדייט ואת יכולה להמשיך להיות פמיניסטית. כשהוא פותח את הדלת או מזמין אותך לארוחת ערב, הוא לא קונה את זכותו למשש לך את הציצי, כי את לא מוכרת את עניינייך בכסף. הוא משלם על הזכות לבלות בחברת פמיניסטית סקסית כמוך במשך שעתיים. להיות פמיניסטית זה לא אומר לרצות להיות גבר. זה אומר דווקא לחגוג את הנשיות שלך ולדעת שאת לא נמצאת יותר במקום השני - לא במשפחה, לא בזוגיות ולא בעבודה. אם את פוגשת גברים שתקועים עדיין בשלב הזחלי, אין שום סיבה שתיתקעי איתם שם.
שאלה :9 אולי את לא בנויה לקשר?
תשובה לא נכונה: אני עובדת על זה עם פסיכולוגית.
תשובה נכונה: לא, אבל אני בנויה היטב, תודי. יש הרבה צביעות
סביב השאלה הזו. אחרי הכל, כשאת פוגשת מישהו משעמם, את באמת לא בנויה לקשר - איתו. כשאת פוגשת מישהו שעושה לך את זה, את פתאום כן בנויה לקשר. למה? כי ככה זה עובד. במילים אחרות: אם אין קסם, לא יעזור שאת באמת באמת מוכנה לקשר. נמוך או גבוה, רזה או שמן, עשיר או עני - את תברחי ממנו.
שאלה :10 את גרה לבד?
תשובה לא נכונה: כן.
תשובה נכונה: מה פתאום? יש לי גם זברה. יש רווקות נחמדות שמתגוררות לבד לבד, אבל במשיבון שלהן אפשר לשמוע את הדבר הבא: "שלום, הגעתם אלינו, אנחנו לא בבית, תשאירו מספר ונשוב בהקדם." אני שמחה שיש לך משפחה דמיונית או שאת חשה הזדהות עם הזבובים במטבח, אבל יש גבול, באמת. לפעמים יש לי הרגשה שלגור לבד זה כמעט לא חוקי. אתמול התקשרו אליי בקשר לאיזה סקר. "משפחת פרקש"? אמרתי שכן. "נוח לכם שנדבר"? אמרתי שנוח לי. "כמה חדרים יש לכם בבית"? אמרתי שאני אחת, יחידה, אבל רק אחרי רבע שעה הצלחתי לשכנע את הסוקר שאני חד-משפחתית. "אהה," הוא אמר בעצב, "אז כל טוב לכם ושיהיה לכם חג שמח". בטח שיהיה לנו חג שמח. מגיע לנו, לא?
- הכתבה המלאה פורסמה לראשונה בעיתון "לאשה"
