קטנות בצלחת: אתרוג

למה הוא מרמז על טיבם של תלמידי חכמים, למה הוא צריך להיות טהור מפגמים, מה צריך לעשות איתו כדי לקבל בן זכר ואיך הוא קשור לאריאל שרון? הנה דברים שלא ידעתם על האתרוג

• הרביעייה הסודית: האתרוג הוא אחד מארבעת המינים - לצד לולב, הדס וערבה. הוא מייצג את "פרי עץ הדר" בפסוק: "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ-עבת וערבי-נחל ושמחתם לפני יהוה אלהיכם שבעת ימים" ("ויקרא כג).

 

• ילד שלי מוצלח: לעומת שלושת המינים האחרים, האתרוג הוא בעל ריח וגם בעל טעם ולכן מייצג במדרשים את תלמידי החכמים שהם גם יודעי תורה (ריח) וגם מקיימים מצוות (טעם). הלולב - את אלו שהינם יודעי תורה אך אינם עושים מעשים טובים. ההדס - את אלו שאינם יודעים את התורה אך עושים מעשים טובים, והערבה - את אלה שלא למדו תורה ושאינם מקיימים את המצוות.

 

• חשבון פשוט: לדברי חז"ל, מצוות ארבעת המינים שקולה כנגד כל תרי"ג המצוות שבתורה - והסימן לכך נמצא בחישוב הגימטרי: אתרוג שווה 610 ובצירוף שלושת המינים האחרים אנו מקבלים 613, כלומר - תרי"ג.

 

• רפואה שלמה: יש הרואים בארבעת המינים כמסמלים איברים חשובים בגוף: הלולב הוא עמוד השידרה, הדס דומה לעיניים, ערבה דומה לשפתיים - ואילו האתרוג דומה ללב. ומכאן נובעת החשיבות של היות האתרוג נקי מפגמים ומרבבים, שכן גם הלב צריך להיות טהור וזך.

 

• הידד לבליטות: ואלה מסימני ההידור באתרוג: שלא יהיה חלק כלימון, אלא דווקא משופע בבליטות ובשקעים; שעוקצו יהיה שקוע מעט; שיהיה נקי וללא פגמים חיצוניים; פרי שצבעו נוטה לירוק; על צורת הפרי להיות מוארכת ולא עגולה; על האתרוג להיות גדול; באתרוג כשר חייבים להיות גם פיטם וגם עוקץ; אסור להשתמש באתרוג מורכב.

 

• בן כלאיים: אתרוג מורכב הוא אתרוג שלמען השבחתו הרכיבו אותו על עץ אחר - לרוב עץ לימון. על השימוש באתרוג מורכב בחג הסוכות אוסרים רוב הרבנים כבר כמה מאות שנים.

 

פירות הדר (צילום: עלאא שלבייה)

• קשר משפחתי:

האתרוג דומה דמיון רב ללימון בצבע הפרי ובריח פרחיו. אך לעומת הלימון, קליפת האתרוג עבה מאוד ואילו הציפה החמוצה מועטת באופן יחסי.

 

• במטבח: בהיותו פרי הדר עם קליפה עבה במיוחד, משתמשים לרוב בקליפתו להכנת ריבות, קליפות מסוכרות, ליקרים ואף בתבשילים.

 

• בלשנות: באנגלית נקרא האתרוג "Citron" - מילה שבצרפתית משמעותה היא דווקא לימון רגיל. לאתרוג קוראים בצרפתית "Cédrat".

 

• שירותי אחסון: שוק היודאיקה מוצף בכלים ובקופסאות המיועדים לשמירה על האתרוג היקר. מחירן של קופסאות כסף מהודרות עשוי להגיע ל-40 אלף דולר.

 

• עולים חדשים: האתרוג היווני הוא הזן המועדף על יהודים שומרי מסורת למצוות האתרוג. במקור הוא גדל באי קורפו, אך במהלך המאה ה-19, החלו המתיישבים בארץ ישראל לשתול את זרעי האתרוגים ולגדלם בעצמם. כיום אין עצי אתרוג באי - ומקום גידולו המרכזי הוא בישראל.

 

• ארץ הפרדסים: בישראל נטועים כ-1000 דונם של אתרוגים. בית הגידול הטבעי של האתרוג הוא באיזורי החוף הצפוניים והעמקים. ניתן למצוא פרדסי אתרוגים בין השאר בכפר חב"ד, אום אל פחם, מושב גאליה, מושב רמות, כפר אחים, כפר מימון וכפר פינס.

 

• אימפורט-אקספורט: בשנים האחרונות מייצאת ישראל כ-250 אלף אתרוגים לחו"ל בכל שנה, כאשר מחירם נע בין 10 ל-150 דולר ליחידה.

 

• ותק: האתרוג הוא ככל הנראה עץ פרי ההדר הראשון שבוית על ידי האדם. ישנן עדויות לקיומו כבר משנת 4000 לפנה"ס.

 

• ריח רע: לאתרוג יוחסו כבר בימי קדם סגולות רפואיות רבות, ובמדינות שונות ברחבי העולם הוא שימש כתרופה למחלת ים, מחלות ריאות, מחלות מעיים, שיגרון, דיזנטריה, כנוגדן להרעלה ועוד ועוד. בהודו, אגב, לעיסת הקליפה משמשת כפתרון להבל פה שריחו אינו נעים.

 

• ילדים זה שמחה: סגולות רבות נקשרו לאתרוג כצמח מרפא וכסגולה לפריון ובמסגרת האמונות שלא יכולות להזיק המליצו עליו לגברים - להגברת הפוריות, ולנשים - כנגד עקרות. לאישה ההרה הבטיחו בן זכר בתנאי שתאכל את הפיטם.

 

• מרכך כביסה: בסין וביפן נהוג גם השימוש באתרוג למטרות היגיינה: מניחים אתרוג בחדר על מנת להפיץ את ריחו הטוב בחדר, מאחסנים אתרוג מיובש עם בגדים כנגד עש ואפילו משתמשים במיצו לכביסת בדים עדינים.

  

• השד העדתי: כמו יהודי טוב, גם האתרוג נחלק לשני סוגים: האשכנזי - בעל קליפה דקה, בשרני ומלא מיץ, והתימני - שהוא גדול יותר, בעל קליפה עבה ויבש מבפנים. בבישול נוהגים להשתמש בשני הסוגים, כשהתימני משמש בעיקר לממתקים מסוכרים העשויים מקליפת הפרי, והאשכנזי משמש להכנת קונפיטורות, משקאות ועוד. 

  

• דימוי 1: ביום עיון שהוקדש לנושא ההתנתקות בשנת 2005 אמר העיתונאי אמנון אברמוביץ' על ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, כי "שרון הוא היחיד שיכול לעשות את ההתנתקות, לכן אני חושב שצריך לשמור עליו כמו על אתרוג, גם עם קופסה אטומה, וגם עם צמר גפן". מאז רווח הביטוי בעולם הפוליטיקה הישראלית ביחס לאדם שהתקשורת נזהרת מלגעת בו ונוהגת בו בכפפות של משי.

 

• דימוי 2: "אתרוג של אחרי סוכות" הוא ביטוי שמשמש לכינוי דבר שנעשה באיחור ולכן אינו רלוונטי יותר.