כל הסיבות שישכנעו אתכם לקבל חיסון לשפעת

השפעת היא חלק בלתי נפרד מהחורף ומדי שנה היא מפילה רבים למשכב. הנגיף שגורם להופעת המחלה משנה לעתים קרובות את צורתו ולכן יש להתחסן נגד המחלה מדי שנה

החורף עדיין לא כאן, אבל זוהי התקופה המומלצת להתחסן מפני השפעת, שתבקר אותנו כמו בכל שנה בקרוב. לדברי ד"ר גיורא וורבר, סגן ראש אגף רפואה בקהילה בכללית, חיסון השפעת השנה עודכן על פי המלצות ארגון הבריאות העולמי והוא מכיל תרכיב נגד שלושה זני שפעת. ד"ר וורבר מוסיף כי מומלץ להתחסן נגד שפעת על מנת למנוע תחלואה, סיבוכי משנה ואישפוזים על רקע הידבקות בשפעת.

 

למי מומלץ להתחסן?

ההמלצה לחיסון הינה לבני 65 ומעלה, תינוקות בגילאי חצי שנה עד 23 חודשים, חולים במחלות כרוניות, נשים הרות ולאחר לידה.  

 

ההיסטוריה של השפעת

השפעת היא חלק בלתי נפרד מהחורף, והיא מלווה אותנו כמעט משחר ההיסטוריה. כבר במאה הרביעית לפני הספירה דיווח אבי הרפואה היפוקרטס על מגיפה של שפעת. זו הייתה המגיפה המתועדת הראשונה של המחלה נפוצה הזאת. התיעוד הבא שנמצא בכתובים מתייחס לשנת 1781 אז גרמה השפעת לתמותה של קשישים רבים ברוסיה בעקבות מגיפה שהחלה באסיה. מאז קיים תיעוד על מגיפות שקטלו רבים אך זכורה לרע המגיפה הנוראית שהחלה בשלהי מלחמת העולם הראשונה. תוך שנתיים, בין השנים 1918 ל-1919 מתו מהמחלה עשרות מיליונים ברחבי העולם. מספר הקורבנות של המגיפה, אשר כונתה השפעת הספרדית, אף עלה על מספר החללים במלחמת העולם הראשונה.

 

בעקבות השפעת הספרדית הגיעו מגפות נוספות וחלקן קיבלו שמות אטרקטיביים כמו שפעת החזירים, השפעת האסייתית (1957), שפעת הונג קונג (1967), השפעת הרוסית ושפעת העופות (1997).

 

למה אין חיסון קבוע נגד שפעת?

השפעת היא אחת המחלות הנגיפיות השכיחות. רק בארצות הברית מתגלים בין רבע לחצי מיליון חולים חדשים בשפעת מדי שנה, כ 200,000 אשפוזים עקב כך וכ-20,000 מתים מהמחלה. השפעת שונה ממחלות ויראליות אחרות כמו

חצבת, אבעבועות רוח וצהבת A, שבהן אנו חולים לכל היותר פעם אחת בחיינו. השפעת אורבת לנו מחדש כל חורף בשל יכולתו המרשימה של הווירוס לשנות את תכונות המעטפת שלו מדי שנה ולחמוק מהנוגדנים שמערכת החיסון שלנו השכילה לייצר נגדו בשנה הקודמת.

 

לנגיף השפעת, תכונה ממזרית נוספת: במחזוריות ראויה לציון , של אחת לעשר שנים, הוא מצליח להפוך את עורו באופן קיצוני ומחולל בנוסף למגיפות השנתיות המוגבלות, מגיפות עצומות מימדים המתפשטות בכל העולם הנקראות פנדמיות (Pandemia).

 

האם לנגיף יש כמה זנים?

נגיף השפעת זוהה לראשונה רק בשנת 1933 על ידי סר כריסטופר אנדריוס, וילסון סמית וסר פטריק ליידלו, והוא כולל שני זנים עיקריים:

• זן A אשר פוגע בבני אדם, אך גם עופות ובבעלי חיים אחרים.
• זן B אשר פוגע רק בני אדם.

 

עיקר התחלואה נובעת מזיהום על ידי זן A בין השאר גם בגלל יכולת ההשתנות שלו. השפעת היא מחלה מדבקת במיוחד וכאשר אדם חולה משתעל, הווירוסים מתפזרים בנקל לחלל האוויר בתוך טיפות הרוק הניתזות לכל עבר. בחורף כשכולם מצטופפים במקומות סגורים - באמצעי התחבורה הציבורית, בגני הילדים, בבתי הספר ובמקומות ציבוריים סגורים (כי יורד גשם בחוץ ואי אפשר לצאת) - קל מאוד לנגיף לעבור מאדם לאדם.

 

איך אדם בריא יכול להדביק אחרים במחלה?

בכ-20 עד 40 אחוזים מהמקרים הזיהום חודר לגוף מבלי לגרום לסימני מחלה. אותם אנשים הם למעשה נשאים של המחלה. נגיפי השפעת יכולים להתפשט במהירות באזורים שונים, ממש וירוסים במחשב. בזמן מגיפה כ-40 אחוזים מהאוכלוסייה עשויים להיפגע באזור גיאוגרפי מסוים תוך ארבעה עד ששה שבועות. התמותה ממחלה זו מדי שנה היא עצומה. נופלים לה קורבן אותם אנשים שמנגנוני ההגנה שלהם ירודים - בעיקר זקנים אך גם חולים במחלות כרוניות למיניהן.

 

בקרב ילדים, התמותה אינה כה גבוהה, אך התחלואה וכמות האשפוזים עולה מאוד בעונת השפעת. בזמן פנדמיה, התמותה משפעת מרקיעה שחקים ונאמדת בעשרות מיליונים מעל הממוצע השנתי בעולם.

 

הביולוגיה של השפעת

על גבו של נגיף השפעת יושבות שתי מולקולות עיקריות, אשר כלפיהן מופנים הנוגדנים נגד המחלה:

• מולקולת Neuraminidase ובקיצור N.
• מולקולת Hemaglutinin ובקיצור H.

 

בהתאם למבנה שלהן, אנו רושמים מספר בצמוד לאות. כך יוצא שאנו מכנים את הנגיפים בשמות כגון: H2N2או H3N2. במולקולות הללו, ייתכנו שינויים מבניים קלים מדי כדי לזכותם במספר שונה, אך מספיק משמעותיים כדי לבלבל את מערכת החיסון ולגרום תחלואה. מדי פעם מתוארות מגפות הנגרמות על ידי זנים שונים. הנגיף H5N1 שעלה עכשיו לכותרות, מצוי בעיקר בנגיפי שפעת של עופות. הופעת הנגיף אצל בני אדם, מלמדת שווירוס שתוקף עופות חבר לנגיף שתוקף בני אדם ויחד ההם יצרו וירוס חדש. אם נגיף כזה מתנהג בצורה תוקפנית ואם הוא עובר בקלות מאדם לאדם, הוא עלול לחולל מגפה כלל עולמית. במקומות כמו בדרום מזרח אסיה, שבהם חיים בני אדם בקרבה יתרה לעופות (גידולי עופות לא מבוקרים ושווקים צפופים ללא פיקוח), עלולים לצוץ צאצאים מעורבים של נגיפי שפעת אנושית ונגיפי שפעת עופות. המערכת החיסונית שלנו לא מזהה את הווירוסים הללו ולכן הם מאוד מסוכנים.

 

תופעה דומה כנראה מתרחשת גם עם נגיפי שפעת הנפוצים בקרב חזירים. גופו של החזיר הוא גם מקום מפגש בין נגיפי השפעת אנושית ונגיפים של שפעת העופות. שם הם מכירים ולפעמים מתחתנים ויוצרים זנים חדשים. גם לווייתנים חולים בשפעת, אבל כיוון שרובנו לא מתרועעים עם היצורים הללו, לא נשקפת סכנה מיידית מהכיוון הזה.

 

יש אנשים שמקבלים חיסון נגד שפעת ובכל זאת חולים במחלה. האם החיסון עובד?

השינוי המתמיד במבנה ובאופי של נגיפי השפעת עושה חיים קשים למדענים, שצריכים לפתח מדי שנה חיסון נגד המחלה. כל שנה הם צריכים לשער איזה זנים יגרמו למגפת החורף. מובן שעליהם להתייחס לשאלת השאלות - האם יופיע זן שונה במיוחד העלול לגרום למגפה קשה כלל עולמית. הם מצליחים במשימתם באופן חלקי בלבד הודות לתצפיות במקומות שונים בעולם, שבהן הם בודקים מהם הזנים השכיחים המסתובבים באוכלוסיות השונות ואיזה זנים חדשים מצטרפים לחגיגה.

 

זו גם הסיבה שלמרות החיסון, קורה שאנשים בכל זאת חולים בשפעת. יחד עם זאת, גם כשהתחזית אינה מדויקת מספיק עדיין החיסון גורם להופעת נוגדנים המגנים באופן חלקי על המחוסן.

 

למה יש המלצה גורפת לחסן ילדים לקראת עונת השפעת?

ילדים מהווים מוליך חשוב של הנגיף בקרב האוכלוסייה. מבוגר משופע נשאר במיטתו מתחת לשמיכות עם בקבוק מים חמים על הראש ואפילו לא טורח להגיע למרפאה. לעומת זאת, ילד חולה בא במגע עם הרבה אנשים, החל מהוריו ועד הסבתות והדודות. הם גם מבלים זמן רב בחדר ההמתנה של הרופא ומדביקים בשמחה ובששון את שאר הממתינים שם. לכן חיסון הילדים הוא צעד חשוב במיגור המגפה. לשפעת ביטויים חריפים יותר מהצטננות רגילה הכוללים חום גבוה, צמרמורת, כאבי שרירים וכאב במפרקי הגוף, כאב ראש, עייפות וחולשה ניכרים. לא נדיר למצוא גם כאב גרון, גודש באף ונזלת, שיעול יבש השכיחים גם בהצטננות. לעיתים נמצא גם דלקת בלחמיות העיניים והגדלת קשרי לימפה בצוואר.

 

על פי רוב אין צורך בבדיקות מעבדה כלשהן והאבחנה נעשית על סמך התלונות וממצאי הבדיקה. לרוב אין חשיבות לאיתור המדויק של סוג הווירוס למעט למטרות מיפוי תחלואה ואבחון בחולים הנמצאים בסיכון גבוה. תהליך זה נמשך מספר ימים במהלכם רוב האנשים מחלימים ממילא.

 

האם גם שפעת העופות צפוייה להופיע?

אחת לכמה זמן, ולא תמיד מסיבה מוצדקת, שפעת העופות תופסת כותרות באמצעי התקשוררת, גורמת לבלבול ומבוכה בקרב הציבור שמתקשה לעתים להבדיל בין השפעת הרגילה לשפעת העופות.

 

מהי שפעת העופות?

שפעת העופות היא מחלה נגיפית (ויראלית) הנגרמת על ידי נגיף מאותה משפחה כמו השפעת העונתית הרגילה של בני האדם. המחלה תוקפת בדרך כלל רק עופות והסיכון לאדם להידבק במחלה הוא נמוך מאוד ועד כה חלו במחלה בעולם כולו עשרות אנשים בלבד.

 

אז למה כולם בפאניקה?

החשש הוא שנגיף שפעת העופות, שכאמור אינו מדבק מאדם לאדם וגם הסיכון בהידבקות מעופות חולים הוא נמוך, יעבור שינוי ויהפוך לנגיף מדבק. אין בנמצא חיסון כנגד הנגיף החדש שייווצר וזמן ייצורו הוא מספר חודשים. אז עלולה להתפשט מחלה קשה שאין לנו כנגדה חיסון.

 

החיסון שניתן במרפאות נגד שפעת אינו יעיל נגד הצאצא שעלול להתפתח מהמגע בין שפעת העופות לשפעת האנושית. יש טעם בחיסון הרגיל?

בהחלט כן: החיסון שניתן במרפאות הוא נגד שלושה נגיפים של שפעת, שעל פי הערכות של גורמים רפואיים צפויים לתקוף באותה שנה. החיסון הזה אינו יעיל נגד שפעת העופות ולמעשה אין חיסון לבני אדם נגד שפעת זו. לפני שנתיים פיתחו חיסון נגד זן כזה, אולם הוא כבר אינו יעיל, כיוון שהנגיף הצליח לשכלל את עצמו בעזרת שינוי גנטי (מוטציה) שעמיד נגד החיסון.

 

הכותבים: ד"ר סרג' גרדשטיין הוא רופא ילדים ומומחה לזיהומים בקבוצת הכללית וד"ר צביקה ליס הוא רופא משפחה בקבוצת הכללית