הפעילים המוחים נגד חוק ההסדרים אופטימים

נציגיהם של כ-30 ארגונים חברתיים התייצבו היום, בפעם השלישית, מול קריית הממשלה בת"א כדי למחות נגד חוק ההסדרים. "זהו חוק אנטי-דמוקרטי שהחל כחוק לשעת חירום, המשמש כיום לעקיפת ערוצי החקיקה הדמוקרטיים", הם מצהירים

מאז התכנס דיון החירום של הארגונים החברתיים נגד חוק ההסדרים לפני כחודשיים הספיק מאבקם לקרום עור וגידים. היום (א') הקימו כ-40 מהם משמרת מחאה שלישית מול קריית הממשלה בתל-אביב, כדי למחות נגד החוק. כשבידיהם עלוני מידע לציבור הקוראים לממשלה "לבטל את החוק האנטי-דמוקרטי", פנו הפעילים לעוברים והשבים בנסיון לגייס תומכים נוספים למאבקם.

 

מאז הוקמה משמרת המחאה הראשונה הספיקו חברי הפורום להחתים כאלף תומכים על עצומתם, ואף לצבור אופטימיות לא מבוטלת. "המטרה הראשונית היתה ליצור מודעות ציבורית לבעייתיות של החוק ולהביא ללחץ ציבורי נגדו", מדגיש אבי דבוש, רכז פרויקט סביבה וקהילה בארגון שתי"ל. "ההתרשמות שלנו בינתיים מצביעה על המון תגובות חיוביות ועל התעניינות הציבור במטרות המאבק".

"תגובות חיוביות מהציבור". פעילי משמרת המחאה היום (צילום: ירון ברנר)

 

"החוק הוא אנטי דמוקרטי ואנטי חוקתי"

הפורום, שהוקם בחודש ספטמבר האחרון, מאגד כ-30 גופים אזרחיים שונים שהציבו לעצמם מטרה שאפתנית משותפת: להביא לביטול חוק ההסדרים החל משנת התקציב הקרובה. בין חבריו ניתן למצוא את חברי מטה מאבק הנכים, ארגון רבנים שומרי משפט, הוועד נגד הפרטת מעונות החוסים, אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל-אביב, צעירי מפלגות שונות וגם כמה פעילים חברתיים בלתי-מאוגדים. "הפורום מצביע על מהותו האנטי דמוקרטית והאנטי חוקתית של החוק וקורא לממשלה להעביר את כלל מאות הסעיפים המאוגדים בתוכו לחקיקה רגילה", מבהירים הפעילים.

 

"חוק ההסדרים במשק", אשר נחקק לראשונה בשנת 1985 כחוק לשעת חירום, אמור היה להשלים את התוכנית הכלכלית לייצוב המשק. "מאז הוא מלווה את חוק התקציב מדי שנה ובאמצעותו מועברים חוקים ותיקוני חקיקה רבים, מבלי שיתקיימו סביבם דיונים משמעותיים בוועשות הכנסת ובממשלה", מקוננים חברי הפורום. לדבריהם, במהלך השנים הלך חוק ההסדרים ותפח וכיום הוא כולל כ-200 סעיפים הפוגעים בתחומים רבים, בהם חינוך, רווחה, בריאות, תקשורת וחקלאות.

 

טענותיהם של פעילי הארגונים נגד חוק ההסדרים מופנות בעיקר כלפי זירוז הליכי חקיקה והיעדר השקיפות והדיון הציבורי. "חוק ההסדרים מונח על שולחן הכנסת חודשיים בלבד לפני המועד המיועד לאישורו הסופי, ולכן אין אפשרות לקיים דיון מעמיק בסוגיות", הם מצהירים.

לדבריהם, בתהליך זה נוצרת בעיה של "חוקים טרמפיסטים" - הממשלה מנצלת את לוח הזמנים הדחוק ואת אופיו ה"קיבוצי" של החוק בכדי לאשר חוקים שהיא מתקשה או חוששת להעביר בהליכי חקיקה רגילים.

 

הקמפיין הנוכחי תובע אמנם משאבים וזמן, שיכלו להיות מוקדשים למאבקים הנקודתיים של הארגונים השונים, אך נדמה כי רובם דווקא רואים בכך ברכה. "מבחינתי לא מדובר בבזבוז אנרגיה או זמן", מדגישה דיאנה אחדות, מן הוועד נגד הפרטת מעונות החוסים. לדבריה, "באמצעות הקמפיין אנו מתאגדים עם ארגונים אחרים, יוצרים רשת של שיתופי פעולה וקואליציה שתוכל לשרת את מטרותינו בהמשך".

 

דבוש ופעילים חברתיים אחרים מאמינים גם הם כי הקמפיין הנוכחי מתמקד במטרת-על חשובה, שהשגתה תשרת בהמשך את המאבקים הממוקדים. "כל השנים התמקדנו בסעיפים פוגעניים כאלה ואחרים, כאילו החוק עצמו היה גזירה מובנת-מאליה", הוא מסביר. "הפעם החלטנו להתמודד עם המסגרת, עם הבעיה האמיתית".