הצעת חוק קביעת מוות מוחי – נשימתי

None

בישראל אין חוק שמסדיר את השתלות האברים בכלל ואת קביעת המוות המוחי בפרט. החוק שמקדם חבר הכנסת עתניאל שנלר (קדימה), מנסה לפתור את המחלוקת שנתגלעה בין הרבנות הראשית להסתדרות הרופאים כבר לפני למעלה מעשרים שנה. פתרון המחלוקת יאפשר את הרחבתו של מעגל תורמי האברים.

 

הוויכוח בין המוסדות ניסוב סביב קביעת המוות. בעוד הרופאים רואים את המוות המוחי כמוות לכל דבר, והרבנות אף נתנה לכך אישור עקרוני בהתקיימם של תנאים מסוימים, מספר רבנים ממשיכים לפסוק כי מוות הוא מוות רק בהפסק פעולת הלב.

 

הצעת החוק דנה בשלושה נושאים עיקריים:

 

• "ועדת היגוי רפואית ציבורית" – הוועדה תורכב מרופאים ורבנים תבקר את תהליכי קביעת המוות באמצעות רופאים שיוסמכו לכך ותעקוב אחר ביצוע ויישום החוק בבתי החולים, לצד תקינות התהליך שיתבצע במקרים בהם נקבע מוות מוחי. שר הבריאות הוא שיאשר את הרכב הוועדה שיקבע על ידי מנכ"ל משרדו.

 

• "קביעת המוות המוחי – נשימתי" - תעשה על ידי שני רופאים שהוסמכו על ידי ועדת היגוי רפואית ציבורית, על פי תחום המומחיות שיקבע על ידי שר הבריאות, אשר אינם מעורבים ישירות בטיפול בחולה ואין להם זיקה להשתלת אברים.

 

• "ליווי המשפחה" – במעמד ההודעה על פטירתו של קרוב משפחה, יוסבר למשפחה, כי הם רשאים לקבל לידם את הרשומה הרפואית של הנפטר לפי חוק זכויות החולה, לרבות המסמכים לעניין קביעת המוות המוחי – נשימתי, וכן על אפשרותם להתייעץ עם איש דת בהתאם לדתו של הנפטר, לפני נטילת האברים להשתלה.