"מים זה בסדר, כבר ניסיתי כל דבר אפשרי אחר", צוחק מיק בוקס ופונה למלצר במלון בתל-אביב שמגיע להגיש לו שתייה. "אוריה היפ" אגדת הרוק האנגלית נחתה בפעם הרביעית בישראל, וכבר הערב (ה') תגיע להופעה ראשונה באמפי ווהל בתל-אביב, ומחר (ו') תופיע במבצר שוני בבנימינה. בעוד שכל הלהקה והצוות יצאו הבוקר לשחייה בים, מיק בוקס, הגיטריסט והחבר היחידי שנשאר מהרכב הלהקה המקורי, נח לו בלובי של המלון.

בוקס. "לפזר מוזיקה טובה" (צילום: אור ברנע)
"פעם אחרונה שהיינו פה הייתה לפני ארבע שנים", הוא אומר, "אנחנו מגיעים לכאן ברמה המוזיקלית, ככה שאין לנו ממש זמן להתקשר לדברים אחרים. אני חושב שההבדל היחידי בין ישראל למדינות אחרות הוא שמעכבים אותנו יותר זמן בשדה התעופה", הוא צוחק, "אבל זה אף פעם לא הרתיע אותנו, אי אפשר לפחד מדברים מכאלה. אנחנו כאן בשביל לפזר מוזיקה טובה ואווירה טובה".
קשה מאוד לסכם את הקריירה הארוכה והמוצלחת של בוקס, אבל כשהוא מסתכל אחורה, יש גם דברים שהוא מתחרט עליהם. "כשדיוויד וגארי מתו", הוא אומר ומתכוון לחברי הלהקה המוכרים דיוויד ביירן וגארי ת'יין שהלכו לעולמם לפני שנים רבות בעקבות שימוש בסמים ובאלכוהול. "ההנהלה שלנו, ואנשים סביבנו לא היו מודעים למצב הזה, לא היינו מספיק קשובים.
"אני אתן לך דוגמה, קח את אירוסמית', את סטיבן טיילר הכניסו לגמילה ועזרו לו. אבל לצערנו, אנחנו התפזרנו להרבה מקומות, זה היה יותר מדי בשבילנו, ואיבדנו שני אנשים שלנו בדרך. הדבר השני שאני מתחרט עליו הוא שלא ראיתי את הילד הראשון שלי גדל בגלל שכל הזמן הייתי בדרכים".
רבות הדרכים
הדרכים כמובן, הן חלק בלתי נפרד בחייו של בוקס, ואת הסיבוב האירופאי הנוכחי תסיים הלהקה בסוף ינואר 2008. "כשאתה בסיבוב הופעות ארוך בעולם, זה מגיע למצבים בהם אין תחושה של זמן", הוא אומר, "אתה אפילו לא יודע איזם יום זה, מתי יוצאים סופי השבוע ומתי יש חגים. יש לך חמש שעות לישון, חמש שעות לנסוע. בעבר היינו מסתובבים תשעה חודשים ברציפות בדרכים. זה הרבה יותר מדי.
"מה שקורה זה שבועה גדולה עוטפת אותך ואתה חי בתוכה. ובאותם הימים גם הכל היה ממש מגוחך, המטוסים הפרטיים, הקומות השלמות בחדרי המלון, שומרי הראש. אני כבר מיציתי את כל זה, והצטרפתי רק בשביל ההרפתקה. זה היה כיף, אבל גם מוגזם. אתה לא יכול להמשיך בדרך הזו כל הזמן".