מורג ננטשה, אומצה, ננטשה שוב - ואז נעלמה

מתנדבי עמותת "ראשון אוהבת חיות" חוששים לגורלה של כלבה נטושה אותה חילצו לפני כשנתיים באזור גוש קטיף. משפחה שאימצה את הכלבה לפני מספר חודשים מסרה אותה חזרה לידי אגודת "צער בעלי חיים בישראל" ובעמותה חוששים שהכלבה הורדמה שם למוות. באגודה מסרבים למסור פרטים לגבי גורלה

הכלבה מורג חולצה מהיישוב בגוש קטיף במהלך ההתנתקות והועברה לעמותת "ראשון אוהבת חיות". שנתיים חלפו עד שנמצא לה בית מאמץ אולם כעבור ארבעה חודשים חזר בו המאמץ וביקש להחזירה. הכלבה נמסרה לאגודת "צער בעלי חיים בישראל" בתל-אביב ומאז איש אינו יודע מה עלה בגורלה ויש חשש כבד שהורדמה.

הסיפור של מורג מתחיל לפני שנתיים, במהלך ההתנתקות. אז הגיעו מתנדבי עמותת "ראשון אוהבת חיות" לאזור גוש קטיף כדי להציל בעלי חיים שננטשו על ידי בעליהם. "מצאנו את הכלבה בקיבוץ מורג ומכאן שמה. היא הסתובבה לבדה בין חצרות הבתים, רזה, מלוכלת ורעבה, ואנו אספנו אותה והבאנו אותה לכלביית העמותה באחיסמך", סיפרה עפרה רוזנשיין, יושבת ראש העמותה. "מדובר בכלבה מאוד אינדיבידואלית, שלא הסתדרה עם כלבים רבים ואהבה לשמור לעצמה את הטריטוריה שלה".

העמותה פירסמה אז מודעות אימוץ לכל הכלבים שחולצו בתקופת ההתנתקות, ומרביתם זכו לבתים חדשים; מורג נותרה בכלבייה במשך יותר משנתיים. "היא למעשה הכלבה האחרונה שחילצנו מגוש קטיף ולכן גם נוצר קשר חזק בינה ובין צוות המתנדבים שטיפל בה. היא עברה עיקור, זכתה לכל החיסונים והטיפולים הנדרשים ואין אחד שלא נקשר אליה בגלל סיפור חייה הטרגי. כל שבוע ניסינו למצוא לה משפחתה ביום האימוץ, אך לשווא", אמרה רוזנשיין.

במאי השנה הגיע יוסי, אב לארבעה ילדים מראשון-לציון עם בנו הצעיר הסובל מבעיה רפואית, וביקש לאמץ כלב. "זו היתה הזדמנות אידיאלית ללמד את הילד אחריות, ריכוז והתמקדות. באותו היום ביליתי עימם קרוב לשעה וחצי עד שמצאנו את כלב המתאים - במקרה זה את מורג", סיפרה יפעת פליישמן, מתנדבת העמותה. "הסברתי ליוסי על האופי הייחודי של מורג, על הצורך לגמול אותה מצרכים מאחר והיא בילתה חודשים רבים בכלוב ושכחה לעשות את צרכיה כמו כל כלב ביתי".

לא מצאה בית חם. מורג (צילום באדיבות "ראשון אוהבת חיות")

יפעת סיפרה שגם לאחר האימוץ עמדה בקשר עם המשפחה על מנת לוודא שתהליך ההתאקלמות עולה יפה, והמליצה ליוסי לגשת עם הכלבה לאילוף על מנת לפתור את בעיית הטריטוריאליות שלה. לדבריה, הבינה מהמשפחה שהם מאושרים מהכלבה, למרות הנביחות הרבות. 

לאן נעלמה מורג?

לפני כשבועיים גילו במקרה מתנדבי "ראשון אוהבת חיות" את תמונתה של מורג באתר הבית של אגודת "צער בעלי חיים בתל-אביב". "פנינו אליהם באופן לא רשמי ונמסר לנו שהיא מצאה בית אך הם לא הסכימו לפרט יותר", סיפרה רוזנשיין. "החשש הגדול שלנו היה שהיא הורדמה".

אנשי העמותה יצרו קשר עם יוסי והתעמתו עימו בדבר מסירת הכלבה ללא ידיעתם. הם גם סיפרו לו על החשש שלהם שהכלבה הורדמה. "כל אדם שמאמץ מאיתנו כלב חותם על התחייבות כי עליו לעדכן אותנו אם הכלב יימסר לגורם אחר", הבהירו בעמותה.

יוסי מצידו טוען כי הוא מרגיש מרומה מהתנהלות שני הגופים. "לא נראה הגיוני בזמנו להשיב את הכלבה לאותו מקום ממנו אומצה לאחר שסירבו לקבלה, לכן רציתי להביא אותה למקום מסודר. אם שני הארגונים שאמורים לפעול למען בעלי חיים מתנגשים זה עם זה זו לא אשמתי. בראשון הבהירו לי שלא אצור עם קשר עם צער בעלי חיים בתל-אביב עד שלא יקבלו מידע מהימן על מצבה של הכלבה. מצד שני, נדהמתי לגלות כי קיים סיכוי גדול שהכלבה הורדמה. אני לא נאיבי לגבי גורלם של הכלבים המשוטטים בישראל, אבל מן הראוי היה לעדכן אותי לגבי מצבה של הכלבה ולא לתת לי מידע מוטעה".

ב"ראשון אוהבת חיות" טוענים שבאגודה בתל אביב היו צריכים לבדוק את השבב של הכלבה וליצור עימם קשר. "היינו מוכנים לקבל את מורג בחזרה ומנסים למצוא לה בית", הם אומרים.

"צער בעלי חיים בישראל" בתל-אביב סירבו לפרט האם מורג הורדמה, האם היא ממתינה עדיין לבית חדש או שמא אומצה. מנכ"ל האגודה, גדי ויטנר, מסר בתגובה: "לא יימסרו פרטים למשפחות שנטשו את בעלי החיים באגודה. הם יצטרכו לחיות עם סימן שאלה גדול האם הרדימו את בעל החיים או שמצאו לו בית חם? אולי, אם יציק להם קצת המצפון ילמדו ולא יחזרו על הטעות הגדולה - נטישת בן משפחה.

לדבריו קורה לא מעט שעמותות שמוסרות בעלי חיים לאימוץ אינן לוקחות אחריות עליהם כשהמאמצים מחזירים אותם. "כמובן שבעלי החיים מגיעים אל אגודת 'צער בעלי חיים בישראל', שלעולם אינה סוגרת את הדלת בפני אלו הזקוקים למקלט והגנה. האגודה עושה ככל יכולתה על מנת לתת את הפתרונות ההומאניים ביותר לאלפי כלבים וחתולים שננטשים מידי שנה. לעולם איננו יכולים להבטיח לאף מוסר את עתיד בעלי החיים. אנו תמיד אומרים שהעתיד הבטוח ביותר הוא בביתם ובאחריותם המלאה", מוסיף ויטנר.

"אנו מתמודדים עם מאות נטישות בחודש ולאף ארגון לרווחת בעלי חיים אין את הזכות לבוא ולבקר את מדיניות ופעילות האגודה. אם שאר הארגונים בארץ היו לוקחים קצת יותר אחריות ולא עונים בשלילה לכל מי שרוצה לנטוש את בעל החיים, אזי המצב היה משתפר והנטל היה מתחלק בין כל הארגונים... ולא כפי שהמצב כיום - שרוב בעלי החיים מתנקזים אל פתחנו".