2,217 צירי הוועידה צפויים לבחור את הנשיא הנוכחי, הו ז'ינטאו, לקדנציה שנייה ואחרונה, וכן הם עתידים לערוך שינויים קלים בחוקת המדינה כדי לכלול בה את תרומותיו האידיאולוגיות של הו: מושגי ה"פיתוח המדעי" ו"החברה ההרמונית". אבל מי שמצפה שעל סדר יומה של הוועידה מונחות רפורמות פוליטיות אפשריות והקלות בפיקוח על אוכלוסייתה של סין, צפוי להתאכזב.

הכנות לקראת פתיחת הוועידה, היום בבייג'ינג (צילום: AP)
"סין היום אולי פתוחה יותר כלפי חוץ – אך היא אינה יותר דמוקרטית", קבע הפרופ' יצחק שיחור מהחוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטת חיפה. "הייתי אפילו אומר שבתקופתו של מייסד סין הקומוניסטית, מאו דזה-דונג, סין היתה דמוקרטית יותר מעכשיו, כי התחולל בקרב ההנהגה מאבק בין גישות. היום ההנהגה הסינית מאוד הומוגנית. אין תפיסות אידיאולוגיות שונות, ואם יש חילוקי דעות, הם אינם בנושאי מדיניות ובנושא הכיוון שאליו צועדת סין".
הבטחות האולימפיאדה לא התקיימו
המצב השורר בסין – בייחוד בכל הקשור לזכויות אדם והידוק הפיקוח על אמצעי התקשורת – מעורר דאגה במערב. בדו"ח שנתי מסכם שהגישה בסוף השבוע ועדה מטעם הקונגרס האמריקני, נטען כי חרף הבטחותיה לשפר את מצב זכויות האדם במדינה לקראת המשחקים האולימפיים באוגוסט הבא, הממשלה הסינית ממשיכה לעצור פעילי אופוזיציה, חופש הדת במדינה עדיין מוגבל מאוד, ואין כל הקלה בשליטה ופיקוח על אמצעי התקשורת.שיחור אינו צופה שהקדנציה השנייה של הו תביא מזור לתחלואים אלה. "מאחר שהוא אינו יכול להתמודד בשלישית, הו יכול להיות נועז יותר – אבל רפורמות פוליטיות אינן באות בחשבון. ייתכן שיהיו שינויים קלים לרגל האולימפיאדה – אך אני מאמין שהפיקוח על האוכלוסייה על ידי השלטונות רק ייגבר", הוא מתנבא.
נבואתו הקודרת של שיחור נובעת בין היתר מהעובדה שבניגוד להפגנות שערכו הסטודנטים בכיכר טייננמן בבייג'ינג ב-1989, שדוכאו ביד קשה על ידי השלטונות ועל פי דיווחים זרים נספו בהם עד 3,000 מפגינים, כעת אין לחץ מצד העם על הממשל לערוך רפורמות פוליטיות. "נראה שאחרי הלקח של טייננמן אין כל תביעה לדמוקרטיה. בנוסף, לציבור הסיני טוב יותר היום מבעבר", הסביר שיחור.

הו עם נשיא ארה"ב בוש. חיזק את הקשרים (צילום ארכיון: AP)
שיפר את רמת החיים, הידק את הפיקוח
רווחתם היחסית של תושבי סין היא אחת מתרומותיו של הו, שהצליח לשמור על קצב הצמיחה הסיני והביא להעלאת רמת החיים במדינה. "הו גם חשף פרשיות שחיתות – כגון זו שהביאה לפיטוריו של מזכיר המפלגה הקומוניסטית בשנגחאי, שיפר את היחסים עם ארצות הברית, והקדיש יותר תשומת לב לבעיות אקולוגיות", מנה שיחור את מעלותיו של הו.
מנגד, ציין שיחור כי למרות הציפיות שהיו ממנו, הו כמעט שלא ביצע כל רפורמות שלטוניות, ובמקומן הידק את הפיקוח על אמצעי התקשורת. "החברה הסינית כיום היא יותר טוטאליטארית מבעבר, כי עכשיו יש לה את האמצעים הטכנולוגיים לפקח על האוכלוסייה", הסביר שיחור. דוגמה לכך היא העובדה שבבירה בייג'ינג פזורות מצלמות אבטחה רבות שמפקחות על המרחבים הציבוריים בניסיון להיאבק בתופעות אלימות.
בנוסף לאלה, תקופת שלטונו של הו גם התאפיינה בהתחמשות משמעותית של הצבא הסיני. שיחור אינו סבור שההתעצמות הצבאית מעידה על כוונות תוקפניות. "כל צבא תמיד תובע מההנהגה עוד נשק וציוד. כאשר ההנהגה חזקה היא יכולה להתמודד עם התביעות האלה, אך כשהיא פחות חזקה – כמו במקרה של הו, שאינו איש צבא במקורו – היא לא מצליחה. ההתעצמות היא תוצאה של חולשה פוליטית". אמצעי נוסף שבו עושה סין שימוש היא הלוחמה הקיברנטית – בחודשים האחרונים הצליחו האקרים סינים לחדור למערכות המחשבים רגישות, בין היתר בטיוואן, ארה"ב ובריטניה.

הפיקוח על אמצעי התקשורת הוגבר. שוטר בכיכר טייננמן (צילום: רויטרס)
שאלת דור ההמשך
הכינוס השבוע צפוי גם לעסוק בשאלת זהותו של היורש של הו. על פי הדיווחים האחרונים, ישנם שני מועמדים מובילים לתפקיד הנשיא הבא של סין. האחד, לי קצ'יאנג, מושל מחוז ליאונינג שבצפון-מזרח המדינה, נתפס כמועמד המועדף על הנשיא. השני, שי ג'ינפינג, הוא מזכ"ל המפלגה החדש בשנגחאי. שיחור צופה שלי עתיד להתמנות בתחילת
השנה הבאה לתפקיד ראש הממשלה, ואילו שי ימונה בכינוס לסגן יושב ראש המפלגה הקומוניסטית. עם זאת, לדעתו, ההכרזה הרשמית על אחד מהם כמועמד הבא לנשיאות תתקיים מאוחר יותר. לפי שעה, נראה שסיכויו של מועמדו של הו להיבחר נמוכים.למרות הגברת הפיקוח על התקשורת במדינה, הוועידה אינה צפויה להיות סגורה לתקשורת. שיחור מדגיש כי ההפך הוא הנכון: "התקשורת תוכל לסקר את הוועידה בחופשיות – כי כל נושא חשוב ועיקרי כבר סוכם מראש".