מבייג'ין ועד טוקיו, סיאול, הונג קונג וטייפה, אחת מהתוצאות של הקצב המהיר של החיים המודרניים היא שתה כבר לא מושך את הצעירים האסייתיים, שאין להם את הסבלנות לחכות את עשר הדקות שלוקח לחלוט תה בדרך המסורתית.
"אין לי לא את הזמן ולא את תרבות התה הרלוונטית", אומרת בקה ליו, סטודנטית בת 25 מטייפה. "אני יותר סקרנית לדעת איך מכינים קפה".

"תה זה משקה של זקנים". צעירים בסיאול (צילום: רויטרס)
נחושים להשיב עטרה ליושנה ולהחזיר את התה לסטטוס הגבוה שלו באסיה, אוהבי תה מנסים להגיש את התה בצורה מחודשת, כחליטה פאנקית וניו-אייג'ית המיועדת לדור הצעיר הנוטה יותר ללגום פחית של תה מלאכותי מאשר ספל של הדבר האמיתי.
מומחה התה הטיוואני יאנג היי-צ'ואן מוכר תיונים מעורבים של עלי תה אולונג ותה ירוק בבתי תה ברחבי טייפה. הוא משווק אותם כמשקאות מגניבים בטעמים - ולא כתה המסורתי שנשתה באסיה במשך מאות בשנים. "צריכה של תה מסורתי יורדת בגלל שזה לא מועבר הלאה", אומר יאנג, שמעביר שיעורים בחליטת תה לכמה סטודנטים כמו ליו, שנרשמים בעיקר בגלל חלקו של הקורס המוקדש להכנת קפה. "באופן בסיסי, אף אחד לא מקדם את התה".
המרקחת של יאנג היא רק יוזמה אחת בצפון אסיה לשמר את התה, למרות הלחץ מצד הקפה ושאר המשקאות - וזאת על ידי פנייה לרצונם של אנשים צעירים לשמור על הבריאות והצמא שלהם לחידושים. ביפן, למשל, ליין חדש של תה זוכה להצלחה בקרב הנוער היפנים בזכות פרסומו כמפחית את אחוזי השומן בגוף, ואילו בדרום קוריאה מותג בשם "תה 17" פופולרי בזכות היותו תערובת של עלי תה שאמורים להבריא מגוון של מחלות.

עלי התה מחכים בכוס ועליהם נשפכים המים הרתוחים (צילום: רויטרס)
לפי המסורת הסינית, התה התגלה לפני כ-5,000 שנה על ידי שנונג, קיסר סין האגדי, ששתה מקערת מים רתוחים כאשר משב רוח פתאומי העיף לתוך המים כמה זרדים של עץ תה. והשאר היסטוריה. מאז הפך התה עמוד תווך בחיי התרבות והקולינריה באסיה, והוא התפשט לאירופה במאה ה-17.
טקסי הכנת התה המורכבים של המאות הקודמות נעלמו ברובם מתרבויות צפון אסיה, למרות שצרכני תה מסורתיים נמנעים מתיונים מערביים ועדיין דבקים בקנאות במנהגי הכנת התה של שפיכת מים מקנקני חימר מעל לעלי תה. בתי תה עדיין נמצאים ברחבי האיזור - מחדרי המתנה בשדות תעופה בסין ועד לפארקים ומקדשים בטייוואן - וממשיכים את המסורת, אבל הם פונים בעיקר לדור המבוגר, שמוכן לשלם עד דולר לגרם של עלי תה מובחרים.
שתיינים צעירים, לעומת זאת, מעדיפים תה בפחיות, תה מאבקות, משקאות מוגזים וקפה. הם יותר ויותר מתייחסים לתה המסורתי כ"משקה של זקנים".
התה מהווה חלק כה חשוב בתרבות הטאייוונית - לפחות זו של הדור המבוגר - עד שאוהבי תה יכולים להתווכח במשך שעות על יתרונות התה, דירוג סוגים שונים ועל טמפרטורת המים הרצויה להכנת החליטה.

מערכת כלי תה המשמשת להכנה מסורתית (צילום: רויטרס)
צריך הרבה יותר מתיון כדי לחלוט תה בדרך הסינית המסורתית. המצרכים הדרושים: שקיק אטום היטב של עליה תה, מערכת כלים מיוחדת בת שבעה חלקים, מים איכותיים טריים ולפחות 10 דקות של סבלנות.
1. בחרו תה אולונג או תערובות תה דומות מתוך שקית האטומה בוואקום שאינה בת יותר מחודש-חודשיים. רצוי להשתמש במי מעיין, אבל אם אתם חייבים להשתמש במי ברז, השתמשו במי ברז שכבר הורתחו פעם אחת.
2. מלאו קנקן תה קטן עד לשליש הגובה בעלי התה.
3. שפכו לתוך הקנקן ומעל לעלים מים שכמעט רתחו וחומם כ-90 מעלות צלזיוס. סננו את המים ושפכו אותם. מטרתה של החליטה הראשונה, שבדרך כלל מושלכת, היא לשטוף את העלים.
4. שפכו עוד מים חמים על עלי התה. חכו מספר דקות ואז מזגו את הנוזל דרך מסננת לתוך כלי קיבול מיוחד (שהוא חלק ממערכת שתיית תה סטנדרטית) כך שהוא לא מושרה יותר מדי - אחרת הוא נעשה מריר. צבעו צריך להיות צהוב-ירוק.
5. מזגו את הנוזל מכלי הקיבלו אל הספל דמוי הגליל המיועד להרחת התה. הריחו אותו כמו שמריחים יין טוב ואז מיזגו אותו לספל השתייה הקטן.
6. שתו את תכולת הספל בשלוש עד ארבע לגימות.
7. חזרו על שלבים 4 ואילך עד שהעלים נחלשים ולא מפיקים יותר טעם.
8. החליטות השלישית עד החמישית נחשבות לחליטות הטובות ביותר של תה, למרות שסוגי תה שונים מגיבים אחרת ועלולים לדרוש הרתחות מים נוספות מעבר לכך על מנת להפיח בהם חיים.
9. גם הטמפרטורה של המים תלויה בסוג התה. עלי תה בשלים, כמו האולונג, דורשים מים בטמפרטורה של כ-90 מעלות. כשחולטים עלי תה צעירים יותר עדיף להשתמש במים בטמפרטורה של 70 עד 80 מעלות בלבד, שכן אם המים חמים מדי, התה יהיה מריר מדי.
10. זכרו שהכנת תה היא יותר אמנות מאשר מדע.