היד החזקה

ב-17 באוקטובר 1968 שברו האתלטים האפרו-אמריקנים טוני סמית וג'ון קרלוס את הרוח האולימפית. מה עשו, ומה עוד קרה ב-17 באוקטובר?

האתלטים האפרו-אמריקנים טוני סמית וג'ון קרלוס ניצבים על הפודיום האולימפי במשחקי מכסיקו 1968 ומרימים את ידם בהצדעת "הכוח השחור". ההצדעה מייצגת תנועה של יוצאי אפריקה שחורים, התומכת במאבק נוקשה – ובמידת הצורך אלים – למען זכויות השחורים וייצוגם הפוליטי, ומדגישה את התרבות השחורה כבעלת מעמד שווה לתרבות הלבנה. סמית, זוכה מדליית הזהב במרוץ ל-200 מטר, וקרלוס, זוכה מדליית הארד במרוץ, זוכים לקריאות בוז מצד קהל הצופים באצטדיון האולימפי. המדליות נשללות מן האתלטים, הם מורחקים מהמחנה האמריקני ומן הכפר האולימפי, וזוכים לגינוי חוצה גבולות.

 

ההצדעה היא רק חלק מהמיצג המתוכנן היטב של האתלטים. השניים עולים לפודיום עם גרביים שחורות, נטולי נעליים, כסמל לעוני של האוכלוסייה השחורה. סמית חובש צעיף שחור כביטוי לגאווה אפריקאית וקרול חובש שרשרת חרוזים לזכר השחורים קורבנות הלינצ'ים בארה"ב. כמו כן הם עונדים את התג האולימפי למען זכויות אדם. פטר נורמן, האצן האוסטרלי שזכה במדליית הכסף במרוץ ושניצב עמם על הפודיום, עונד גם הוא את התג האולימפי, לאות הזדהות. הוועדה המארגנת מכריזה כי השניים עברו על הכלל הבסיסי ברוח האולימפית, של אי עירוב פוליטיקה במפגן הספורטיבי. סמית מצידו טען שמלכתחילה מעורבת פוליטיקה בלתי שוויונית ביחס לאתלטים השחורים בארה"ב, הזוכים ליחס מזלזל כל עוד אינם מנצחים ומספקים את רגש הפטריוטיות האמריקאי. בחלוף השנים, ועם ההזדהות הגוברת עם עיקרון זכויות האדם, שני האתלטים האפרו-אמריקנים זוכים לתהילת עולם ולשבחים על אומץ הלב שהפגינו על הפודיום האולימפי.

 

רוצים לדעת על אירועים נוספים ראויים לציון שארעו במהלך המשחקים האולימפיים? עיינו בערך "משחקים אולימפיים".

 

מה עוד קרה ב-17 באוקטובר?

 

17 באוקטובר 1912 – בורקס – סרט מלחמה: בולגריה, יחד עם יוון וסרביה, מכריזות מלחמה על האימפריה העות'מאנית, ובכך מצטרפות למונטנגרו, שיצאה למאבק מול צבא האימפריה 10 ימים קודם לכן. כך החלה המלחמה שכונתה בבוא העת "מלחמת הבלקן הראשונה". שורשי המתח באזור הבלקן היו נעוצים בתביעות הלאומיות של עמי הבלקן, אשר שאפו להרחיב את שטחיהן אל חבלי-ארץ שבהם היו בני עמיהם נתונים לשלטון העות'מאני הזר. גם רוסיה ואוסטרו-הונגריה גילו עניין רב בגורל השטחים שפינו העות'מאנים בהדרגה. עם השתלטות "הטורקים הצעירים" על טורקיה (1908), אחת ממטרותיה המוצהרות של ממשלתם היתה בלימת נסיגתה של האימפריה באמצעות תוכנית של רפורמות בתחומי המשפט, התרבות והצבא בכל חבליה.

 

רפורמות אלה יושמו באכזריות רבה, ואיימו על עצם הדרישות הלאומיות של עמי הבלקן. ואכן, העילה המיידית למלחמת הבלקן הראשונה היתה התנגדותן של מדינות הבלקן לכוונת הטורקים הצעירים להנהיג את הרפורמה המשפטית והתרבותית במקדוניה, ארץ הררית בין יוון, אלבניה, סרביה ובולגריה, שעדיין היתה כפופה לשלטונם. מלחמת הבלקן ההראשונה החלה ב-8 באוקטובר 1912, ובה נלחמו מונטנגרו, בולגריה, יוון וסרביה, בעידוד רוסיה, נגד האימפריה העות'מאנית. הטורקים נחלו מפלות כבדות ואיבדו שטחים נרחבים. במאי 1913 נחתם הסכם בוועידת השלום בלונדון, שבה הוחלט להרחיק את גבול בולגריה מקושטא (אינטרס רוסי) ולהקטין את שטח סרביה (אינטרס אוסטרו-הונגרי). מקדוניה "חולקה" בין שאר מדינות. התוצאה החשובה ביותר של המלחמה היתה אובדן כל שטחי האימפריה העות'מאנית באירופה, מלבד מחוז אדירנה המשתרע עד למרחק כ-250 ק"מ ממערב לקושטא. (הערך "מלחמות הבלקן" – למנויי האנציקלופדיה)

 

17 באוקטובר 1931 – קפון מורשע: אל קפון (הידוע בהיגוי האיטלקי כאל קפונה), אחד מראשי הפשע המאורגן בארה"ב, מורשע בעבירות מס. קפון (1899 - 1947), בן למשפחת מהגרים איטלקית, היה כבר בגיל צעיר יחסית חבר בכנופיית פשע ניו יורקית ידועה. כשפגע קשות בחבר כנופיה יריבה, נשלח על ידי עמיתיו לשיקגו עד יעבור זעם. בשיקגו נלקח תחת חסותו של ראש הפשע המאורגן בעיר, ג'ון טוריו, וכשזה בחר לנטוש את המקום ירש אותו קפון כראש הפשע המאורגן בכרך הענק. בין השנים 1925 - 1930 עסק קפון בחיסול מתנגדיו בפעולות אלימות, ובמקביל הרחיב את פעילותו ה"כלכלית". בין השאר היה מעורב בעסקי הברחת אלכוהול, הימורים, זנות, גביית דמי חסות ועוד.

 

אל קפון (משמאל) לצד ג'ון סטייג', סגן ראש משטרת שיקגו, 1930 (צילום: אימג'בנק / GettyImages)

 

בשנת 1930 עמד קפון בראש ארגון פשע שהוליד הכנסות משוערות של מאה מיליון דולר לשנה. שליטתו בחיי הפשע המקומיים ורשימת שוחד ארוכה שהפעיל, הפכו את קפון ל"איש החזק" בשיקגו וסמל כל-אמריקאי להיעדר שלטון החוק. בתגובה החל מאמץ ממשלתי להכניסו למעצר. את המאמץ ניהלו בעיקר אנשי משרד האוצר (בראשות אליוט נס), שזכו לכינוי "הבלתי-משוחדים" (ושפעילותם תועדה בסרט ההוליוודי "הבלתי משוחדים"). בשנת 1931, לאחר חקירה מקיפה של אנשי מס הכנסה, הועמד למשפט באשמת העלמת מס ועבירות מס נוספות. כל ניסיונותיו לחמוק מהרשעה באמצעות שיחוד חבר המושבעים והשגת עסקת טיעון כשלו; הוא נמצא אשם בחלק מן הסעיפים ונידון ל-11 שנות מאסר ולקנס כבד. ב-1939, לאחר שמונה שנות מאסר, יצא קפון מבית הכלא, ואת שארית חייו עשה בביתו בפלורידה. בריאותו המעורערת מנעה ממנו לשוב לעסקי הפשע, עד מותו בגיל 48 מהתקף לב. (הערך "קפון, אל" – למנויי האנציקלופדיה)

 

17 באוקטובר 1993 – מן המוצדקות שבמלחמות: הציון השנתי הראשון של היום הבינלאומי למען חיסול העוני. החלטת אספת האו"ם 57/196 על ציון האירוע מדי שנה בתאריך ה-17 באוקטובר, נפלה בדצמבר 1992, ובכך אימצה באופן רשמי אירוע שהיה נהוג בכמה ממדינות המערב עוד קודם לכן. האירוע השנתי נועד לקדם את המודעות לצורך החיוני בצמצום העוני ברחבי העולם, ובמיוחד במדינות המתפתחות. בוועידת המילניום שארגן האו"ם בספטמבר 2000 התחייבו מנהיגי מדינות העולם, לקראת הציון השנתי שהיה צפוי כחודש מאוחר יותר, לפעול באופן עקבי לצמצום מספר האנשים החיים בתנאי עוני קיצוני – אנשים שהכנסתם פחותה מדולר אמריקני אחד ליום. על פי ההתחייבות, המנהיגים יפעלו לצמצום של כ-50% במספר האנשים החיים בתנאי העוני האמורים, עד שנת 2015.

 

17 באוקטובר 2004 – כוכב נפטר: היום נפרד מאיתנו, בטרם עת, המלחין והפזמונאי עוזי חיטמן. חיטמן נפטר בעקבות התקף לב, והוא בן 52 בלבד. יום האזכרה השנתי, הנקבע על פי התאריך העברי של יום מותו (ב' חשוון, תשס"ה), חל השנה ביום א' האחרון, ה-14 באוקטובר. חיטמן נולד בגבעת שמואל, בן להורים ניצולי שואה. אביו היה אדם דתי אשר שימש כשליח ציבור בבית הכנסת השכונתי, אך למרות היותו דתי, שלח את בנו לבתי ספר חילוניים. אהבתו של האב למוסיקה על כל גווניה וסוגיה, יצרה את כור ההיתוך המוסיקלי והתרבותי שלתוכו גדל חיטמן, ואשר בא לידי ביטוי ביצירתו העתידית: שילוב של שירי מקורות ומסורת יהודיים לצד שירים פופולרים עדכניים, ושירי פופ מערביים לצד שירים בעלי גוון אוריינטלי ים תיכוני.

 

חיטמן נודע בזכות כשרונו לכתיבת מלודיות קליטות, אך בו בזמן מורכבות וייחודיות. מילות שיריו מבטאות את אהבתו הרבה לארץ ישראל ולנופיה, כמו גם את נכונותו לשקף את המגוון הרב תרבותי של החברה הישראלית, תוך שמירה על הצביון האישי של יצירתו. (הערך "חיטמן, עוזי" – למנויי האנציקלופדיה)

 

פתרון החידה מאתמול

 

ב-16 באוקטובר 1940 הוקם גטו וורשה. מרד גטו ורשה כשנתיים לאחר מכן היה להתקוממות העירונית הגדולה הראשונה באירופה במלחמת העולם השניה.

 

רוצים לדעת מה עוד קרה ב-16 באוקטובר. לחצו כאן.