החיידק האלים שמתפשט: תאשימו את האנטיביוטיקה

המספרים מדאיגים: מתוך 94,000 אמריקנים שנדבקו בחיידק האלים "מֶרסָא" העמיד לרוב סוגי האנטיביוטיקות, מתו 18,650, וזה רק ב-2005. הסיבה: אי שמירת היגיינה בבתי החולים וכן, שימוש יתר באנטיביוטיקה

המספרים מדאיגים: דו"ח חדש שפורסם השבוע בארצות-הברית גילה כי 18,650 אמריקנים מתו בשנת 2005 כתוצאה מחשיפה לחיידק האלים MRSA (סטאפילוקוק עמיד למתיצילין, ובשמו המקוצר "מֶרסָא"). כמחצית מהחולים נדבקו מחוץ לבית החולים. הסיבה העיקרית: שימוש יתר באנטיביוטיקה לה מגלים החיידקים עמידות.

 

כתב העת של ההסתדרות הרפואית האמריקנית JAMA מגלה כי החיידק מֶרסָא גרם על פי ההערכות ל-94,000 זיהומים מסכני חיים, שכאמור הביאו למותם של 18,650 אמריקנים בשנה אחת. לשם השוואה, באותה שנה מתו מנגיף האיידס 17,011 אמריקנים. כמחצית מהחולים נדבקו מהחיידק בעת ששהו בבית חולים - בין אם לאחר ניתוח, ביחידות לטיפול נמרץ או ביחידות דיאליזה. יתר החולים נדבקו בחיידקים מחוץ לבית החולים.

 

כדי לעצור את התפשטות החיידק האלים, קרא המרכז לבקרת מחלות בארה"ב להפחית את השימוש באנטיביוטיקה, המגבירה את היווצרותם של זני חיידקים עמידים. כמו כן קרא להגביר את ההקפדה על היגיינה אישית ונטילת ידיים בבתי החולים, עובדים ומבקרים גם יחד. 

 

ואצלנו: כ-4,000 איש מתים בכל שנה מזיהומים בבתי החולים

בתי החולים עמוסים בחיידקים, חלקם אלימים ביותר, והם  מאיימים על בריאות המאושפזים. חיידקים אלה נישאים באויר וחיים בדו-קיום עם בני האדם, אך בבתי החולים הם עוברים שינוי, הופכים אלימים וכאמור גורמים לצרות צרורות. 

התחלה טובה למניעת התפשטות החיידקים האלימים (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

 

בין 20% ל-40% מהחולים שמתאשפזים מקבלים טיפול אנטיביוטי לקטילת זיהומים או למניעתם, בלי קשר לסיבת האשפוז. חשיפת החיידקים לאנטיביוטיקה גורמת להתפתחות זנים עמידים לתרופה, אלימים וקשים לטיפול. החיידקים נוטים להיצמד למכשור רפואי ולנדוד בין החולים. 

 

על פי ההערכות, הזיהומים בבתי החולים בארץ גורמים למותם של כ-4,000 מאושפזים מדי שנה. ב-70% מהמקרים מדובר בחיידקים MRSA שעמיד למתיצילין, VRE שעמיד לוונקומיצין, וקלבסיאלה שעמידה לכל סוגי האנטיביוטיקה. מומחים במשרד

 הבריאות סבורים שאפשר היה למנוע את מותם של כ-1,000 חולים בשנה, אילו היו נעשות מספיק פעולות למיגור תופעת הזיהומים.

 

החיידק MRSA הוא זן ממשפחת החיידקים סטאפילוקוק. החיידק המקורי, ממנו צמח ה-MRSA, הוא סטאפילוקוק אאוראוס השוכן בדרך קבע על העור ובעיקר בנחיריים. לרוב חיידקים ממשפחת הסטאפילוקוקוס אינם מזיקים, אלא כשהם חודרים לגוף דרך חתך, פצע פתוח, קטטרים המוחדרים לכלי הדם או לדרכי השתן או שימוש במחטים מזוהמות. אז גורם החיידק למחלות קשות ומסכנות חיים.

 

בשנת 1990 התגלה זן אלים במיוחד של סטאפילוקוק אאוראוס, העמיד למרבית סוגי האנטיביוטיקות. הוא כונה "סטאפילוקוק אאוראוס עמיד מתיצילין". אחת האניביוטיקות הבודדות היכולות לגבור על חיידק זה היא וונקומיצין - אנטיביוטיקה רבת עוצמה, שגם עליה לעתים מגלה ה-MRSA עמידות במספר מקרים.

 

שימוש יתר באנטיביוטיקה מעודד את התפתחות החיידק העמיד

אחת הסיבות להתפתחות זני חיידקים עמידים, ובהם MRSA, היא שימוש היתר באנטיביוטיקה. זני החיידקים הנחשפים שוב ושוב לאנטיביוטיקה, גם שלא לצורך, משנים את המטען הגנטי שלהם בהתאם ויוצרים מושבות חיידקים חדשות שאינן פגיעות לתרופות האנטיביוטיות הסטנדרטיות.

 

"חיידק ה-MRSA אינו חדש, לא בארה"ב ולא אצלנו", אמר ל-ynet ד"ר ג'יהאד בשארה, מנהל היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי רבין. "הוא נפוץ בעיקר בין כתלי בית החולים. בארצות הברית הבעיה חמורה, משום שהוא נפוץ הרבה יותר בקהילה, בעוד שאצלנו שכיחותו בקהילה כמעט אפסית".

 

וכיצד יצא החיידק את גבולות בתי החולים? ד"ר בשארה מסביר כי יותר ויותר טיפולים עוברים ממחלקות בית החולים למרפאות בקהילה ולבתיהם של חולים כרוניים: "חולי כליות מקבלים טיפולי דיאליזה בבית, חולים רבים מקבלים טיפולים אנטיביוטיים לתוך הוריד בביתם, חולי סרטן באים לכימותרפיה וחוזרים לביתם  כשלגופם נשאר צנתר המחובר לווריד או לעורק מרכזי, כך שהקהילה הפכה למעין בית חולים והחיידקים פיתחו עמידויות גם במסגרות הללו".

 

האם יש מקום לדאגה? ד"ר בשארה סבור כי על אף אלימות החיידק, אין סיבה לפאניקה. "עדיין יש לנו אנטיביוטיקות יעילות כנגד MRSA, והשכיחות בישראל נמוכה מאוד מחוץ למחלקות טיפול נמרץ ודיאליזה בבתי חולים. בכל מקרה חשוב תמיד לשמור על היגיינה, של הצוותים הרפואיים ושל המבקרים בבתי החולים, ותמיד לשאול את הרופא שרושם אנטיביוטיקה, האם היא באמת הכרחית".

 

שאלות ותשובות על החיידק העמיד

• מה סימני ההדבקה בחיידק?

זיהום בחיידקים ממשפחת הסטאפילוקוקוס, ובהם MRSA, מתחיל לרוב כשלפוחית אדומה ההופכת במהירות למורסה הדורשת ניקוז מוגלה. לעתים החיידק נותר על העור, אולם הוא עלול לנבור עמוק בתוך העור ולגרום למחלות מסכנות חיים ובהם זיהומי עור, מפרקים ועצמות, דם, מסתמי לב וריאות.

 

• האם יחסי מין עם אדם נגוע מסוכנים?

החיידק אינו עובר ביחסי מין וגינליים, אוראליים או אנאליים, אלא אם קיים פצע פתוח או מדמם עליו יכול החיידק להתמקם ולחדור דרך זרם הדם לגוף.

 

• האם שהות במטוס הממריא מארה"ב או אליה מסוכנת?

חיידק ה-MRSA גורם למחלות קשות רק כשהוא חודר לעור דרך פצעים פתוחים, עירויים, צנתרים או מיתקנים רפואיים אחרים החושפים את תוך הגוף לעור. החיידק אינו עובר דרך האוויר, עיטוש, שיעול או מגע כשמירקם העור תקין.

 

• כיצד ניתן להפחית את סיכויי ההידבקות?

1. ודאו שהרופא או האחות מחטאים ידיים לפני שהם נוגעים בכם. בקשו מהצוות הרפואי להחליף כפפות לפני שהם מטפלים בכם.
2. זכותכם לבקש כי מכשיר בו אתם עומדים להיבדק בבית החולים יחוטא לפני שתבואו במגע עימו. 
3. ודאו שלפני בדיקת דם או החדרת עירוי, מבצעים הרופא או האחות חיטוי יסודי, וממתינים אחריו לפחות 15 שניות.
4. רחצו ידיים בסבון חיטוי (אדום) או נוזל חיטוי (כחול) המצויים בכל חדר אשפוז לפני שאתם יוצאים מבית החולים.
5. עד כמה שאפשר, העדיפו תמיד לבקר קודם אצל רופא המשפחה ולא לרוץ מיד לחדר המיון.  
6. לפעמים קשה לשלוט, אבל השתדלו שלא לחטט באף בבית חולים או בעת ביקור אצל אדם חולה המקבל טיפולים יומיים בבית החולים או במסגרת אישפוז-בית. המרסא אוהבת לשכון בנחיריים ולעבור משם לכל מקום אפשרי.
7. בבתי המרקחת ורשתות הפארם ניתן לרכוש ג'ל אלכוהול עדין המאפשר לחטא את הידיים. הוא גם משמיד את החיידק האלים. החזיקו אותו בבית וחטאו את הידיים מעת לעת.
8. והחשוב מכל: תמיד שאלו את הרופא האם האנטיביוטיקה אכן הכרחית. שימוש מיותר באנטיביוטיקה מגביר את הסיכון להתפתחות זני חיידקים עמידים ואלימים ביותר.