ענף הקפיצות למים לגברים ולנשים כולל קפיצות מגובה של שלושה מטרים (ממקפצה) ועשרה מטרים (מפלטפורמה). תחרויות הקפיצה למים לגברים החלו לראשונה במשחקים האולימפיים בסנט לואיס 1904. לראשונה קפצו הנשים לבריכה האולימפית במשחקי שטוקהולם 1912.
לאחר השלבים המוקדמים של תחרות הקפיצות עולים שמונה-עשר הקופצים הטובים ביותר לחצי הגמר. 12 הקופצים בעלי התוצאות הטובות ביותר עולים לגמר. הניקוד שניתן בחצי הגמר מתווסף לניקוד שניתן בגמר, ועל פי הניקוד המצטבר נקבע המנצח. בתחרויות הגמר מבצעים הגברים שש קפיצות, ואילו הנשים מבצעות חמש קפיצות בלבד.
השליטה האמריקנית בתחרויות האולימפיות בקפיצות לגברים ולנשים היתה כמעט מוחלטת, עד שהגיעו הסינים. לאורך ההיסטוריה האולימפית בלטו במיוחד שני קופצים: קלאוס דיביאסי מאיטליה וגרג לוגאניס מארצות הברית. דיביאסי זכה בשלוש מדליות זהב במשחקים האולימפיים במקסיקו 1968, במינכן 1972, ובמונטריאול 1976. בתחילת דרכו, ברומא 1964, הוא זכה במדליית כסף.
הקנדיות איימנס והרטלי באתונה. נשים קפצו למים מ-1912 (צילום: איי פי)
פרט להישגיו הספורטיביים נושא עמו לוגאניס סיפור אנושי עצוב: בסיאול הוא נפצע בראשו במהלך המוקדמות. לאחר מספר שנים הודה הקופץ האמריקני כי קיבל טיפול רפואי לראשו המדמם, מבלי שיידע את הרופא שטיפל בו כי הוא נשא של נגיף האיידס. בבדיקות שערך הרופא התברר שאינו נדבק בנגיף.
גאו, מימין, קופצת לצד וו. הפנים של מקדונלד'ס בסין (צילום: איי פי)
הכוכבת הגדולה ביותר של הסינים היא גאו ג'ינג'ינג, שבמאזנה 2 זהב ו-2 כסף משתי האולימפיאדות האחרונות ושמונה מדליות זהב מארבע אליפויות העולם האחרונות (באף אחת מהן היא לא נוצחה). גאו זכתה גם ללא מעט ביקורות, בגלל הופעתה בלא מעט פרסומות (כולל למקדונלד'ס) ובלא מעט תמונות פפראצי (ביחד עם מי שנחשב לחברה, טיאן לינג, הקופץ הסיני מספר 1 בגברים).
בישראל ענף הקפיצה למים מאוד לא מפותח. היחיד שהשתתף במשחקים האולימפיים, ובהצלחה גדולה, היה יואב רענן, שרשם בהלסינקי 1952 את הישג השיא של המשלחת לאולימפיאדה הראשונה בה נטלה ישראל חלק - מקום תשיעי. רענן הופיע גם במלבורן 1956, אך סיים רק במקום ה-22.
השתתף בהכנת הכתבה: שגיא אלבז