המחקר, שנעשה בדנמרק, קבע כך: אנשים נמוכים סובלים מבריאות נפשית וגופנית גרועה יותר מאנשים בעלי גובה ממוצע. המדענים טוענים גם כי אנשים נמוכים היו מרגישים טוב הרבה יותר אילו הם היו קצת גבוהים יותר, וגם כי היו יכולים לשפר את הבריאות שלהם על ידי הפעולה הפשוטה של נעילת נעלי עקב.
החוקרים, בראשותו של טורסטן כריסטנסן, ערכו את המחקר למען חברת התרופות נובו נורדיסק הדנית וביססו את הטענות שלהם על תשובותיהם של 14,416 אנשים בסקר שערך משרד הבריאות הבריטי. הצוות, שכלל גם חוקר מאוניברסיטת מנצ'סטר בבריטניה, גילה כי האנשים
הנמוכים ביותר (אצל גברים פחות מ־160 ס"מ ואצל נשים פחות מ־(150 דיווחו על מצב בריאותי גרוע בהרבה מאנשים בגובה רגיל .
כריסטנסן הסביר כי דיווחיהם של האנשים על בריאותם אכן תאמו למצב האמיתי של בריאותם, כך שאין לקבוע על סמך תשובות הסקר כי אנשים נמוכים הם היפוכונדרים.
החוקרים גילו גם כי כל סנטימטר קובע: ככל שנשאלים היו נמוכים יותר, כך הגדירו את בריאותם כרעה יותר. התברר שאפילו הפרש של סנטימטר או שניים יותר בגובה הנשאלים השפיע לטובה על מצב בריאותם.
גילוי מפתיע היה כי אפילו אמצעי פשוט כמו נעליים עם עקבים עשוי להשפיע לטובה. אנשים נמוכים שיפרו את תפיסת הבריאות שלהם בכשישה אחוזים אם נעלו עקבים של כשישה ס"מ. החוקרים הסבירו כי השיפור בבריאות בסיוע העקבים שווה ערך לתועלת הבריאותית של אובדן של 15 קילוגרם אצל אדם הסובל מעודף משקל.
"אנחנו יודעים שאנשים נמוכים חווים קשיים בתחומים בחייהם כמו חינוך, תעסוקה ומערכות יחסים יותר מאשר אנשים בגובה קרוב לממוצע", סיכם כריסטנסן בראיון לעיתון הבריטי 'טלגרף', "וזה משפיע גם על בריאותם".
המאה העשרים הביאה לצמיחה לגובה בארצות המפותחות. כ־17 ס"מ נוספו לגובה הממוצע של הגברים וכ־12 ס"מ לנשים. עם הצמיחה לגובה התפתחה גם תרבות המפארת גובה אצל גברים וגם אצל נשים ומזהה גובה עם יופי ועם הצלחה. במקביל קטן שיעור נמוכי הקומה, והם החלו להיראות חריגים.
התוצאה היא שבשלבי המאבק על מעמד אישי, חברתי וכלכלי חווים נמוכי הקומה יחס פטרנליסטי ואדיש מצד עמיתיהם, המביטים עליהם מלמעלה, תרתי משמע. משלבי גיבוש האישיות המוקדמים יודע נמוך הקומה כי עליו מוטל להוכיח את כל
אשר לגבי חברו הגבוה הוא מובן מאליו. לכן נמוכי הקומה נוטים להיות נחושים יותר, אנרגטיים ולוחמניים, ולעיתים לא רחוקות תוקפניים יותר מחבריהם הממוצעים והגבוהים.
המוטיבציה הגבוהה עשויה להוביל להצלחה, אך היא גובה מחיר נפשי עצום. נמוכי הקומה חיים, במיוחד בגיל צעיר, במתח מתמיד המלווה בתחושת תסכול ובלא מעט כעס. שנים רבות חולפות עד להשלמה עם המגבלה וניצול יתרונותיה.
האם המתח הנפשי המלווה את נמוכי הקומה הוא האחראי לעודף התחלואה? אין תשובה בדוקה לשאלה זו. הפסיכיאטרים ישיבו בחיוב, האפידמיולוגים העוסקים בחקר תחלואה יהססו.
לפני יותר מעשור תועדה לראשונה הופעה תדירה יותר של אוטם בשריר הלב בגברים נמוכים. מאז פורסמו בספרות הרפואית נתונים סותרים באשר לעודף תחלואה במחלות לב וכלי דם אצל נמוכים וכן בנוגע לשכיחות יתר של סוכרת והפרעות בהרכב שומני הדם. אין הסכמה ביחס לנתונים האלה, כיון שברוב המאמרים לא פורטו שיטות הבדיקה, וכמו כן קנה המידה לקומה נמוכה שונה מסקר לסקר. כיוון שהגובה הממוצע שונה מארץ לארץ, קשה לקבוע קנה מידה אחיד. (פרופ' מוטי רביד)