אושר המיזוג בין תים למלם מערכות

בית המשפט אישר לראשונה מיזוג של החברות בשיטת המשולש ההופכי שיובאה מארה"ב - חברה אחת רוכשת את מלוא מניותיה של חברה אחרת באמצעות הקמת חברה בת המתמזגת עם החברה הנרכשת, וזאת כתחליף לביצועה של הצעת רכש

מתכנני העסקאות יכולים לנשום לרווחה. לאחר עיכובים והחלטות סותרות בתחום דיני התאגידים וניירות ערך, שהתקבלו בעת האחרונה בבתי המשפט, אישר היום בית המשפט את הפרקטיקה של רכישת חברות באמצעות מיזוג משולש הופכי.

 

החלטת בית המשפט מתייחסת למיזוג בין תים מחשבים ומערכות לבין מלם מערכות, אשר צפוי ליצור את קבוצת ה-IT הגדולה בישראל, בשליטת שלמה אייזנברג.

 

הטכניקה שאישר בית המשפט היא חדשנית וייחודית, שיובאה לשוק ההון הישראלי מארצות הברית, במסגרתה רוכשת חברה אחת את מלוא מניותיה של חברה אחרת, באמצעות הקמת חברה בת המתמזגת עם החברה האחרת, וזאת כתחליף לביצועה של הצעת רכש.

 

כוח סחיטה של בעל מניות קטן

בשנים האחרונות, נכשלו מספר לא מבוטל של הצעות רכש בשל הרף הגבוה שנדרש לאישור (95%). רף זה, מקנה כוח סחיטה לבעל מניות קטן המתנגד לעסקה. אחד היתרונות בביצוע העסקה בדרך של מיזוג, הוא העובדה כי טכניקה זו אינה דורשת אישור רוב של 95% מבעלי המניות.

 

ואולם, בחוק החברות קיימת עמימות בשאלה האם ניתן לבצע רכישה בדרך של מיזוג. מסיבה זו מתכנני עסקאות רבים בחרו שלא לקחת סיכון ופנו לדרך הצעת הרכש (שלעיתים נכשלה בשל רף האישור הגבוה). בעוד שאלה שבחרו לבצע מיזוג כתחליף להצעת רכש, נותרו בצל החשש כי ביום מן הימים יעלו טענות כנגד הדרך בה בוצעה העסקה.

 

בשנים האחרונות ראינו מספר עסקאות שבוצעו בדרך זו, ואף התקיים דיון משפט נרחב בשאלה באקדמיה. אולם שוק ההון כולו המתין להחלטה מחייבת של בית המשפט בסוגיה.

 

העסקה הגיעה עתה לפתחו של בית המשפט לאחר שבעל מניות מיעוט במלם מערכות, נפתלי שני (המחזיק ב-2.4% במלם), פנה בבקשה לצו מניעה זמני כנגד המיזוג. זאת, לאחר שהעסקה אושרה ברוב מוחץ באסיפה הכללית של מלם. בבקשה טען שני, כי העסקה שבוצעה בדרך של מיזוג משולש הפכי אינה חוקית וכי נדרשה הצעת רכש מלאה על מנת לרכוש את כל המניות בחברה.

 

מיזוג והצעת הרכש - שתי חלופות שונות

בהחלטה תקדימית ומקיפה המנתחת את טכניקות הרכישה שיצר חוק החברות, דחתה היום השופטת מיכל אגמון-גונן את טענותיו וקבעה כי המיזוג והצעת הרכש הן חלופות לגיטימיות לביצוע עסקה של רכישת מניות, ומתכנני העסקאות רשאים לבחור באיזו מהן להשתמש.

 

החלטת השופטת מייצגת גישה המצדדת בפיתוח שוק ההון והכשרת עסקאות: "אם לעסקה מסוימת יש נימוקים כלכליים, הרי שיש לאפשר אותה מבחינה משפטית. זהו הכלל וזו גם המטרה שעמדה בבסיסו של חוק החברות".

 

את תים ומלם ליוו בביצוע המיזוג ובבית המשפט עורכי הדין אברמי וול, ניצן סנדור, צפריר נגבי ועיינה סולן ממשרד פישר בכר חן וול אוריון ושות'.