לשים את הטמפו בבקבוק

"משחק על חצי מגרש ולחץ בהגנה יאטו את היריבה ויתנו לוויצ'יץ' ופייזר זמן מנוחה על המגרש. זה יקל עליהם". לייזי גורדון שם קוצב לב למכבי ת"א

למנכ"לים גדולים כמו שחקנים גדולים (מייקל ג'ורדן) יש מאמנים (פיל ג'קסון) ולמה? בגלל שכשהשחקן מעלה דופק, הוא לא אותו בן-אדם. לכן הוא צריך מישהו מהצד, שהוא סומך עליו, לעזור לו לשמור על הקצב, המקצב והמהירות – על הטמפו.

 

כמו בכדורסל, כך גם במוזיקה. קשה מאוד לנגן רוק, שיודע לנגן שלושה אקורדים בשיר, להתחיל לנגן בוסנובות וג'אז. אבל אני משוכנע שנגני הג'אז, הקלסיקאל, והלאטינית יוכלו לנגן את שלושת האקורדים של נגן הרוק. והנמשל הוא: המאמן צריך להשריש את הטמפו שלו לפי האופי, הסגנון והיכולת של השחקנים שעומדים לרשותו. לכן גיטריסט שמנגן שלושה אקורדים של רוק, לא יוכל להשתלב עם ג'אזיסטים.

אנדריי קירילנקו וקרלוס בוזר. נגני ג'אז, יוטה ג'אז (רויטרס)

 

נסתכל על מכבי תל-אביב, ונחליט באיזה טמפו להשתמש השנה. השחקנים המתאימים היכן ומתי.

 

יש שני מקצבים במשחק הכדורסל: הראשון - משחק מהיר. לחבוט ביריב עם ריצה קונסטינטנטית במהלך המשחק, שזה אומר להוציא כדור מהר אחרי סל, חטיפה או ריבאונד, ולנסות להעלות את קצב המשחק, ולראות מי יפול מהרגליים ראשון (עיין ערך פיניקס סאנס). השיטה השנייה היא לחבוט ביריב בצורה מסיבית, כוחנית, על-ידי האטת קצת המשחק והכנסת כדורים פנימה – לתוך הצבע.

 

כל קבוצה צריכה להיות מודעת לטריטוריה שהיא חזקה בה, ולהוביל את הקבוצה היריבה, בעזרת הטמפו לאיזור המוכר לה.

עודד קטש ויותם הלפרין. שחקו לאט (נעם גלאי, אתר מכבי ת"א)

 

דיברנו על כך שגם השחקנים גדולים צריכים מאמן, אבל מאמן גדול יהיה זה שידע להתאים את השיטה הנכונה לשחקנים שעומדים לרשותו. לרשות עודד קטש יש שחקנים שיכולים לשחק גם משחק עומד, גם משחק מעבר מהיר. חשוב מהכל, לא משנה מה משחקים בהתקפה – תמיד יוכלו לחזור כמו רקטה בליסטית להגנה.

 

מי שנראה מסוגל למלא את שני התפקידים האלה הוא וונטיגו קאמינגס, אבל יצטרך לעמוד בקצב עונה שלמה. השני שיוכל לשחק בשני המקצבים או לנגן בשתי להקות, הוא טרנס מוריס. הסנטר החדש מסוגל לתרום לשני צידי המגרש בהגנה הוא חוסם קליעות מדהים וריבאוונדר מצוין. הוא גם מסוגל לרוץ להתקפה מתפרצת כמו גארד, לסיים אותה עם סל, ומצד שני מסוגל לקלוע שלשות מה"top of the key" כשההתקפה עומדת ולהשתלב ב"time and spacing".

טרנס מוריס. גם...וגם...וגם...וגם...(צילום באדיבות אתר מכבי ת"א)

 

חבל שאין לנו את טל בורשטיין בזמנים אלה, מקווה שיחלים ויחזור. הוא היה השחקן האידיאלי איתו היינו יכולים לבחור את הטמפו של המשחק. למרות שכבר דיברנו רבות על הקליעה החלשה שלו מבחוץ, ואי היכולת לשים את הכדור ביד שמאל על הרצפה, ליאור אליהו הוא דווקא שחקן שיכול להתאים להתקפה עומדת כי בצבע הוא מלך.

 

לאליהו יש יכולות מסירה טובה מהמצופה, והוא גם אתלט מדהים שיכול לצאת למתפרצות ולסיים. עמרי כספי הוכיח בגמר גביע ווינר מול הפועל ירושלים, שגם הוא יכול לשים את הכדור על הרצפה ולהוציא התקפה מהירה, כמו גם לצלוף שלשה - בינתיים אצלנו, בקרוב ב-NBA. אז מה הבעיה בעצם של מכבי? באיזה טמפו תשחק מכבי תל-אביב? היכן ומתי?

דריק שארפ וניקולה וויצ'יץ'. צריכים להאט את הקצב (חגי אהרון)

 

ניקולה וויצ'יץ', דריק שארפ, וויל ביינום, מרקוס פייזר, דייויד בלות'נטל ויותם הלפרין הם שחקנים שיבואו הרבה יותר טוב לידי ביטוי בהתקפה עומדת. בייחוד יותם, שאפקטיבי מאד בתנועה בלי הכדור. לכן, מכבי תצטרך לחבוט ביריב הרבה יותר בשיטת המשחק העומד, זה המשוחק על מחצית המגרש, מאשר במשחק ריצה. (השחקנים שבדרך כלל מסוגלים לשחק בשתי השיטות – הם השחקנים שהכי קרובים לשחק ב-NBA מכל החבורה).

 

פייזר ו-וויצ'יץ' – כדי לנצל אותם בדרך היעילה ביותר, יש להעביר את הכדור ממחצית המגרש, ולשחק עם שניהם ביחד, כי לשניהם יש גם איום מבחוץ וגם משחק עם הגב לסל. זאת לא בושה לנצח משחקים בארץ בליגה של גארדים, כשרוב הקבוצות משחקות אפ-טמפו. מכבי תדרוס את הליגה במשחק העומד שלה מתוך הצבע. השיטה הזאת חשובה גם למשחקי חוץ ביורוליג.

קאמינגס וביינום. איזה קצב דרוש לקבוצה? (צילום באדיבות אתר מכבי ת"א)

 

וויל ביינום מצטיין בכך שיש לו כוח מתפרץ הכי חזק בארץ ואפילו באירופה, לפחות במחצית המגרש הוא יתרום הרבה יותר מאשר במשחק המעבר. שארפ, לדאבוני, ימצא את עצמו על המגרש הרבה מדי בגלל סגולותיו ההגנתיות והלחץ שהוא מפעיל על היריבים - תכונות שיהיו קריטיות העונה עבור קטש.

 

ולכן וונטיגו, ביינום ובורשטיין כשיחזור – יצטרכו להשקיע הרבה יותר בהגנה, וללחוץ על היריב הרבה לפני מחצית המגרש, כדי שגם הקבוצה היריבה תצטרך לשחק איטי יותר ולהגיע לזריקה אחרי 20 שניות. כך ינתן לוויצ'יץ', פייזר ושאר החברים "זמן מנוחה" על הפארקט, זה יקל עליהם לתרום בהתקפה העומדת ולקבל החלטות ברורות יותר. אם מכבי תתמיד בשיטה הזאת היא גם תמצא את עצמה, בטעות מדי פעם ופעם, עושה סלים קלים בהתקפות מתפרצות ומקפיצות את ההיכל.