"ארץ נהדרת" נעדרת מהמסך כבר זמן רב, ועד שינסו להצחיק אותנו עם שידורים מיוחדים של "רק בישראל" אנחנו מוצאים את עצמנו מספקים את הצורך שלנו בהומור על-ידי צפייה בפרסומות. אחת מהן היא זו שבכיכובו של השחקן אסי כהן, שמככב בסדרת הפרסומות החדשה של הבנק הבינלאומי, וקיבל טקסטים משעשעים מקופירייטר מוכשר.
בפרסומות ההומוריסטיות אנחנו רואים את כהן במספר סיטואציות (חדר כושר, טמבוריה) ובמקביל אנו שומעים את מחשבותיו בפס הקול. חוסר ההתאמה בין מה שאסי או האחרים אומרים בסיטואציה, לבין מה שאסי חושב, הופכת את הפרסומות למצחיקות, ובכך הן מעבירות לנו בעקיפין את המסר שמדובר פה במפרסם עם חוש הומור שמתחשב בכך שאנחנו באמת רוצים קצת לצחוק מהומור טוב.

אסי כהן בקמפיין
נכון שהומור טוב הוא אמנם עניין סובייקטיבי, אבל אפשר לומר שההומור בפרסומות של הבינלאומי הוא כזה שמצליח לשעשע רבים מקהל המטרה שלו. הומור טוב שכזה מושך את תשומת ליבנו לפרסומת ומעורר את האהדה שלנו למפרסם ולמסר.
אבל אם אנחנו רוצים להשיג את מיטב האפקטיביות למפרסם – כדאי מאוד שיהיה קשר רלוונטי בין ההומור והמוצר המפורסם או ההבטחה הפרסומית. אפשר, אם רוצים, למצוא קשר בין הסיטואציה בה לאסי נמאס לשלם על חדר-כושר שבו המדריך לא נותן לו להתעמל, לבין הסיטואציה בה נמאס לך לשלם לבנק עמלת מכירה על השקעה במניות שגרמו לך להפסיד כסף.
זה גם מאוד נחמד מצד הבנק לבוא לקראת הלקוחות ולהוריד עמלה על השירות אותו הוא נותן. אבל אני לא בטוחה בכך שהשילוב בין החלק ההומוריסטי של הפרסומת להבטחה הפרסומית של המפרסם נותן את הפרסומת האפקטיביות ביותר.
ואם כבר הגענו להבטחה הפרסומית, אני מפנה את הזרקור להבטחה הכל-כך אופנתית " בנקאות יצירתית - הבינלאומי". אין ספק ש"חדשנות ויצירתיות" הן בין המילים הפופולריות היום בעולם העסקים (ממש אחרי "עלייה ברווחים" ו"הגדלת המחזור"), אבל יצירתיות אינה אמורה להתבסס על תבניות קיימות. הבעיה היא שמה שראיתי שהבנק הבינלאומי מציע לנו, הוא שיפור קל של מה שהמתחרים האחרים עושים, חוש הומור סביר, אבל שום תעוזה או "יציאה מהקופסא".
אולי בבינלאומי חושבים שבתחום הבנקאות זה הכי יצירתי שיש, אבל אני מאמינה שאפשר להיות הרבה יותר יצירתיים בממשק בין הבנק ללקוחותיו. מה שעבר בינתיים בקמפיין הפרסומי הוא "בנקאות עם חוש הומור" ולא "בנקאות יצירתית".
הכותבת היא מרצה ויועצת לשיווק ולפרסום