די לייסורים ולכאב

הימצאותו של האדם במקום מרוחק מעצמיותו וממהותו גורמת לו לייסורים ולחוסר שקט נפשי. הקבלה היא הפתרון

עוד משחר ימי המין האנושי הדהדה בראשו של האדם החושב שאלת משמעות החיים. עם התפתחות הרצונות האנושיים והזמן המשתנה התעצמה השאלה הגורלית ולא הרפתה ולו לרגע קט מהמוח האנושי. הצורך הטבעי כל כך בחיפוש אחר מענה לשאלות הרות גורל מצא ביטוי בתשובות "יצירתיות" הנובעות מתוך מציאות מדומה. היא זאת המעניקה תשובות סתמיות, רדודות וחסרות חוט שידרה העולות בקנה אחד עם הדחף בסיפוק הרצונות האישיים.

 

לפיכך ניתן לומר כי אין בשאלת משמעות החיים משום אמת מוחלטת ורצון עז במענה הולם, הואיל והאדם כיצור עצל ואגוצנטרי מבקש לעצמו קיצורי דרך, שאף על פי נוחיותם הרבה מתנגשים תדיר עם האמת המוחלטת שתובעת ומציגה את המציאות המדומה בה אנו חיים. לכן חכמת הקבלה מלמדת כי השאלה אינה נשאלת בצורתה הטבעית והנכונה, נהפוך הוא, היא מיועדת לכיסוי ולטשטוש האמת ולהסתרת המציאות.

 

לאדם נדמה שפתר איזו בעיה, בעוד שלאמתו של דבר הוא תועה בדרך ונקלע לנתיב צדדי המרחיק אותו עוד יותר מהפתרון האמיתי. ככתוב בתהילים: "תעיתי כשה אובד..." (קיט). כלומר, הימצאותו של האדם במקום מרוחק מעצמיותו וממהותו גורמת לו לייסורים ולחוסר שקט נפשי.

 

ייסורים אלו יש לראות מן הפן החיובי משום שהם נועדו להפעיל לחץ ולעודד את האדם לחזור לנקודת ההתחלה המקורית ולשאול את השאלה מזווית אחרת וביתר קפידה. אך כשם שההיסטוריה חוזרת על עצמה, כך האדם חוזר על אותן טעויות ובהשפעות חיצוניות כגון תרבות, חברה, אופנה וכדומה הוא שוב סוטה מדרך האם ומהפתרון האמיתי ותחושת הייסורים מתעוררת וגואה בו ביתר שאת. הוא עלול למצוא את עצמו חוזר לנקודת ההתחלה ולכאוס מוחלט. וכך חוזר חלילה אותו תסריט אינספור פעמים, עד שהאדם מגיע למצב שבו הוא נלחץ לפינה, משולל כל יכולת להשתחרר מתחושת חוסר האונים האופפת אותו.

 

כיום, לאחר אלפי שנים, האנושות הגיעה לפרשת דרכים ממנה לא ניתן להתעלם יותר. שאלת משמעות החיים מחפשת תשובה אמיתית ואמיצה, כך שלא יהיה ניתן להתעלם, לדכא ולכבות את "אש התכלית" שהחלה לבעור מאז ימי קדם וכיום רשפיה עלולים לחרוך כל חלקה טובה באם נמשיך להסתתר ולהתנגד כבדורות קודמים. אנו מתחילים לחוש שאף על פי ולמרות היותנו נזר הבריאה, שליטים מוחלטים על כל החי והמצוי בעולם, הטבע מחייב אותנו לשאלה המכרעת אשר בשנים האחרונות החלה להתגלגל ככדור שלג במורד והיא מצויה בשלבים סופיים לקראת התפרצותה הודאית.

 

בלי בושה יוסרו המסכות והכול ידרשו תשובות לשאלות המתעוררות לפתע באמצע החיים. מהי מטרת קיומי, מה הטעם לחיי, האם נולדתי כדי לסבול ולהתייסר, לשם מה הוקצבו לי שבעים שנות חיים ואיך אני אמור למצות אותן באושר, האם המציאות הנראית לנו היא אכן אמיתית , איך אדע שיישמתי בהצלחה את תפקידי בעולם הזה ועוד.

 

מצב זה מתואר בזוהר הקדוש בדיוק נמרץ. לדברי המקובלים, עוד בדורנו תגיע האנושות המתוסכלת והדיכאונית למצב מסוים בו הזעם והכאב ימצא ביטוי במקרה הטוב בהפניית עורף לכל צורות ההתפתחות: חינוך, פסיכולוגיה, ערכים ותרבות. ובמקרה הרע במלחמות עקובות מדם, תסכולים רבים וייסורים קשים מנשוא. עד שלא תעמוד בפנינו ברירה אחרת ובתמימות חפה מכל מניעים אנוכיים נפנה את שאלותינו בישירות ובאהבה אל היקום ורק אז, כאשר נקלף מעלינו את הקליפות האוחזות נזכה לבסוף להתהלך בשבילי החוכמה האינסופית שבה מצויות כל התשובות, היא חוכמת הקבלה.

 

הכותב הוא ראש מרכז "חכמה - המרכז הישראלי לקבלה ומיסטיקה יהודית, רח' האחים יפה 6 פתח-תקווה. טל' 03-9220784, נייד 050-5797613