מסמך ליברמן: נאט"ו בשטחים וחילופי אוכלוסין

עד עכשיו הוא עשה את זה בראיונות מזדמנים. עכשיו הוא עושה את זה במסמך רשמי ששיגר לרה"מ. השר אביגדור ליברמן ניסח מסמך ובו הציב את הקווים האדומים לקראת ועידת אנאפוליס. הוא דורש שהאגן הקדוש בירושלים יישאר בידי ישראל ותובע לבצע חילופי אוכלוסין. ומה אם הפלסטינים לא יצליחו לייצר מנגנון ביטחוני? נאט"ו ייכנס לתמונה

סגן ראש הממשלה והשר לעניינים אסטרטגיים, אביגדור ליברמן, מציב הלילה (יום א') את הקווים האדומים שלו בפני ראש הממשלה, בדרך לוועידת אנאפוליס. ליברמן תובע שעקרונות הסכם הקבע עם הפלסטינים יכללו חילופי אוכלוסיות ושטחים, באופן שבו יובטח רוב של 80% ליהודים במדינת ישראל. כמו כן הוא תובע את הפסקת הטרור וטיפול בבעיות הכלכלה הפלסטיניות לפני דיון בהסכם הקבע.

 

במסמך שיצא מלשכתו של ליברמן נקבעו בין היתר היעדים הבאים למשא ומתן המדיני עם הפלסטינים על הסכמי הקבע:

 

1. גבולות הקבע של מדינת ישראל יתבססו על פרמטרים היסטוריים, ביטחוניים, דמוגרפים וגיאוגרפיים.
2. כל הסדר מדיני עתידי חייב להבטיח את אופייה היהודי, הציוני והדמוקרטי של מדינת ישראל.
3. כל הסדר מדיני עתידי יכלול הכרה של הקהילה הבינלאומית, המדינות השכנות והפלסטינים, בגבולות הקבע.
4. כל הסדר מדיני עתידי, יכלול סעיף אשר יבטיח את סופיות הסכסוך, קרי היעדר תביעות הדדיות כלשהן בעתיד.

 

ליברמן תובע מאולמרט לקבוע את גבולות ירושלים, באופן שהאגן הקדוש יישאר בריבונות ישראלית מלאה, תוך מימוש הסדרי חופש פולחן. גבולות האגן הקדוש: ממזרח - הר הזיתים והר הצופים; מצפון - שייח ג'ראח; מדרום - סילוואן והר ציון. עיקרון חילופי שטחים ואוכלוסיות יחול גם על מחנות הפליטים וכפרים הסמוכים לירושלים.

 

ליברמן מתנגד לנושא המעבר הבטוח בין עזה לגדה: "מדינת ישראל לא תאפשר מעבר בין עזה ליו"ש דרך שטחה הריבוני. מצב זה תואם את המציאות שהיתה קיימת לפני 4 ביוני 1967 ואף את המציאות טרם הקמת מדינת ישראל". לגבי הפליטים, קובע יו"ר ישראל ביתנו כי "מדינת ישראל לא תאפשר זכות שיבה. לא במישור העקרוני ולא במקרים הומניטריים. סוגיה זו היא מוחלטת ואינה נתונה למו"מ".

 

להבטיח רוב יהודי בישראל 

עוד מתווה ליברמן את העקרונות המנחים את מפלגתו: "כניסה למשא ומתן על הסדר הקבע מחייבת בראש ובראשונה השגת ביטחון עבור מדינת ישראל ושיפור משמעותי במצבם הכלכלי של הפלסטינים. כל ניסיון לכפות הסדר מדיני לפני הפסקה ניכרת של הטרור, ובייחוד של ירי הקסאמים, ובמציאות בה יש יותר מ- 80% מובטלים בצד הפלסטיני - נועד לכישלון מראש.

 

"פתרון הסכסוך חייב להתבסס על הסכמה לחילופי שטחים ואוכלוסיות, ויצירת מציאות של שתי מדינות לאום הומוגניות, כך שלא ייווצר מצב בו תהיה מדינה וחצי לפלסטינים וחצי מדינה ליהודים. עיקרון זה הכרחי, במיוחד לאור מסמך החזון של ועדת המעקב של ערביי ישראל. אסור להשלים עם מציאות בה תקום מדינה פלסטינית ללא יהודי אחד ומנגד תהפוך מדינת ישראל למדינה דו-לאומית עם יותר מ-20% בני מיעוטים.

 

עוד הוא קובע כי "גבולות הקבע של מדינת ישראל יבטיחו את המשך הרוב היהודי והמשטר הדמוקרטי, ויקנו ביטחון לאורך זמן לכל אזרחיה. הסכם הקבע שייחתם בין הצדדים יהווה הסכמה משותפת ובינלאומית ויחליף את החלטות מועצת הביטחון 242 ו-338. הקהילה הבינלאומית מחויבת להיות צד להסכם, תוך כדי מתן ערבות ומעורבות פעילה בסוגיות ביטחוניות, מדיניות וכלכליות".

 

חישוק נוסף שמציב ליברמן, הוא הדרישה לשלב את כוחות ברית נאט"ו, אם הפלסטינים יתקשו לייצר מנגנון ביטחוני אפקטיבי להפסקת פעולות הטרור. עוד הוא דורש שארצות הברית והאיחוד האירופי ישקיעו באופן ישיר בכלכלה הפלסטינית על מנת להבטיח רמת חיים נאותה ומקומות תעסוקה לפלסטינים. במסמך שנועד לחשק את אולמרט, לפני צאתו לוועידת אנאפוליס, קובע ליברמן כי הסכסוך אינו טריטוריאלי, אלא לאומי-דתי, ומשווה את המצב לקוסובו, לאזור הבלקן, הקווקז ברוסיה ולצפון אירלנד.