"לא יהיה שינוי רדיקלי במשרד השיכון אלא שינוי מדורג ותהליכי", כך אומר בראיון ראשון ל-ynet מנכ"ל משרד השיכון החדש ד"ר חיים פיאלקוף. "בשנה-שנתיים ניתן לנסות להתוות מדיניות, קשה להפוך את התהליכים האורבניים ולפעמים תהליך מסודר ואיטי מביא תוצאות טובות יותר".
לפני פחות משנה, התראיין כאן, שר השיכון היוצא מאיר שטרית שהבטיח מהפך בפעילות המשרד, שינוי מהותי בעבודת מינהל מקרקעי ישראל, ביטול יחידות, עריכה מחודשת של המבנה ההיררכי ופרישה מרצון של כ-200 מתוך 800 עובדי המשרד. אולם, בישראל כמו בישראל, השרים מתחלפים והתוכניות נגנזות.
"השר היוצא ומנכ"ל משרדו אכן רצו לעשות רפורמה מאוד מקיפה. אבל עוד בתום הקדנציה שלהם הבנו שזה בעייתי וכרגע אנחנו בוחנים שינוי ארגוני שונה, שייערך בצורה מדורגת ולא רדיקלית", אומר פיאלקוף שמילא תפקידים רבים במשרד ביניהם: מתכנן באגף לתכנון ובינוי ערים, ממונה על תכנון ערים, ממונה על קשרי חו"ל, מנהל אגף נכסים ודיור (בפועל), ראש תחום מדיניות ופיתוח, היועץ הכלכלי לשר וסמנכ"ל בכיר לתיאום ותכנון.
ושוב שרים מתחלפים בתכיפות ואנחנו מפסידים?
"התחלופה אכן מקשה על המשרד. זה משבש את הרציפות, משבש את היכולת לבצע פעולות ארוכות טווח. אבל יש בזה גם יתרון כי זה מחייב סוג של התבוננות ובחינה מחדש. השר החדש (זאב בוים) רוצה לחדש דברים אבל מבין את עניין ההמשכיות ומכבד את המדיניות של קודמיו".
מה כן צפוי במשרד השיכון בשנים הקרובות? "אנחנו עובדים על רפורמות גם מכיוון של הביקוש ומכיוון של ההיצע", אומר פיאלקוף. "למשל, יש ירידה מתמשכת במימוש משכנתאות ורכישה על ידי זכאים. נקודת השבר היתה ביטול המענקים בשנת 2003. הקבוצות שמצבן הדרדר הן האוכלוסיות החלשות במרכז הארץ ובפריפריות. כשמעלים את מחיר הלחם למחרת יש זעקה, לא כך לגבי ייקור המשכנתאות שלא כולם מרגישים את זה. התוצאה היא שעשרות אלפי משפחות מתרחקים מרכישת דירה. אנחנו כרגע בוחנים פתרון של סיוע בסבסוד הריביות.
"בנוסף אנחנו בוחנים מחדש את תוכנית ההשתתפות בשכר דירה. יש למעלה מ-140 אלף נזקקים כאשר אין היום קשר בין גובה המימון שאתה מקבל למקום המגורים שלך ואנחנו פועלים לשנות את זה. במקביל אנחנו מובילים מהלך שיגביר את השקיפות של נוטלי המשכנתאות להתחייבויות אותן לקחו. אנשים לא מבינים את המשמעויות של משכנתא, מהן העלויות הנלוות ומה מכלול ההתחייבויות ואנחנו פועלים לשנות את זה.
כמו כן, אנחנו רוצים לתת דגשים לצדדים נוספים של המשרד כמתווה מדיניות בתחום איכות הבנייה. יש בישראל כ-4,000-3,000 תביעות בשנה בנושא של איכויות הבנייה. אנחנו מקימים קוד בנייה, אינציקלופדיה של חוקים ותקנות שתיישר קו וכולם ירוויחו ממנה, המערכת המשפטית שנשחקת, הקבלנים ורוכשי הדירות".
ומה לגבי ייעול וקיצור הליכי התכנון בישראל?
"נכון שתהליכי התכנון נחשבים ארוכים מאוד בארץ. אבל ככל שהמדינה דמוקטית יותר ונותנת הזדמנויות להביע דעה (ואנחנו אפילו לא נותנים לדעתי מספיק) כך התהליכים נמשכים יותר זמן. אני חושב שניתן לזרז את הליכי התכנון מבלי לוותר על איכויות וזה גם רצוי כדי לצמצם את האי וודאות אבל צריך גם לזכור שיש דברים שלוקחים זמן.
למשל בתחום הפינוי בינוי אנחנו רואים היום תוצאות עם 100 מתחמים מיועדים לאחר 6 שנים של עבודה, אבל צריך לזכור שרק 5-3 שנים לוקח כדי לקבל אישור תב"ע. נכון שיש מדינות כמו סין ומצרים ששם הכל מתנהל יותר מהר אבל התוצאה לאו דווקא יותר טובה בעיני. יחד עם זאת צריך לשאוף לקיצור ואני מקווה ששר הפנים החדש יצליח בכך".
מאז קריסת חברת חפציבה מפנים רוכשים רבים אצבע מאשימה למשרד השיכון ודורשים ממנו לסייע להם כספית, אולם במשרד השיכון סבורים שאין זה מתפקידם. "היו בארץ לא מעט מקרים של קריסות כלכליות", אומר פיאלקוף, "המשרד נוקט בעמדה מושכלת שהוא לא מתערב ברמת הפרויקט אלא ברמת החקיקה, אחרת מיליוני שקלים מכספי משלם המסים ילכו בכל שנה לקריסות כלכליות. תפקידנו הוא להסדיר את כללי המשחק, אבל אנחנו מנועים מלהשתתף ברמת השלמת הפרויקט הבודד.
"אם נבחן מתי המדינה התערבה נמצא שהיא עשתה זאת במשורה, כאשר היתה קריסה של בנק. נכון שאנחנו במימדים דומים, אבל יותר חכם לתת את הכלים ולא לממן כי לא נוכל לעשות את זה בכל פעם. אם המדינה תתערב זה פתרון קל מדי. ענף הבנייה מוגדר בסיכון גבוה ואנחנו לא רוצים להיות שם".
ובכל זאת אתם אלה שמממנים את הקפאת ההליכים של חפציבה?
"נכון, החלטנו ל'תת גז' לעבודת המנהל המיוחד וכונס הנכסים על מנת שיוכלו לעבוד ולבחון חלופות כדי לאפשר להגיע לפתרון המרבי. הסכמנו בגלל שההשלכות על המשק גדולות מאוד, אבל הכסף שהקצנו אמור לחזור אלינו בסופו של יום".
ומה אתה חושב על הפתרון המתגבש, במסגרתו יוסיפו הרוכשים כ-2%?
"זו חלופה שבית המשפט צריך לבחון בכובד ראש כי מדובר בסכום לא גדול לצורך השלמת רישום הדירות המאפשר גם התייחסות דיפרנציאלית - מי שהיה פחות זהיר ישלם יותר. במקביל, גם הבנקים שהתייחסותם לא היתה תמיד למהדרין יידרשו לשלם וזו דרך שיש בה סיכויים טובים מאוד לפתור מקסימום של בעיות. זה מובן וטבעי וברור שהרוכשים לא ירצו להוסיף כסף אבל יש כאן סוג של ראייה חברתית לתפיסת הכנ"ר וזו חלופה מאוד רצינית שצריך לבחון אותה בשיקול דעת".
כיצד אתם מתכוונים לפתור את מצוקת הדיור בתל-אביב?
"ערכי הדיור במרכז מאוד גבוהים והדירות לא בהישג ידן של משפחות רבות. גם לשכור דירה בתל-אביב זו בעיה היום ואנחנו מודעים לזה. יש כלים לטפל בתופעה וגם עיריית תל-אביב עצמה מבינה שהמגמה של התייקרות הדירות תהיה בסוף
בעוכריה כיוון שגם נותני שירותים, שוטרים ואחיות גם הם צריכים להיות מסוגלים להתגורר בעיר.
"כמערכת ציבורית לא פיתחנו עדיין את הכלים אבל אפשר להתמודד עם התופעה. למשל בארה"ב ואנגליה יש תוכניות שקשורות לדיור בהישג יד - הרשות המקומית מחייבת את כל היזמים לייעד אחוז מוגדר מראש לאוכלוסיה עממית ונותנת תוספת של אחוזי בנייה.
"יש לנו תוכניות של שיווק קרקעות תוך קביעת מחירים מרביים אבל כדי לעשות את זה בתל-אביב צריך קרקע פנוייה משום שהמינהל הוא תחת אחריותנו, אנחנו בשיחות לקבל קרקעות באזורי ביקוש".