בבני עטרות מקווים שהחיים ישובו למסלולם

מסלול הנחיתה שנסגר לשיפוצים בנתב"ג, וגרם להסטת תנועת המטוסים אל מעל לבתי מושב בני עטרות, צפוי להיפתח מחדש. התושבים, שבחודשים האחרונים חיו עם רעש חריג במשך רוב שעות היממה, מקווים שעכשיו יחזרו המטוסים לנחות במסלול המקורי המרוחק מבתיהם, ושהם יוכלו "לשמוע את השקט"

המסלול בנתב"ג שנסגר בחודש יולי לשיפוצים צפוי להחנך היום (ד') בטקס מיוחד במעמד שר התחבורה שאול מופז ובכירי משרדו. את תושבי מושב בני עטרות הסמוך הטקס לא ממש מעניין; הם רק מקווים שחנוכת המסלול והפעלתו תשיב גם את חיייהם למסלולם. הם מקווים שמהיום יופנו המטוסים חזרה למסלול המשופץ, ויפסיקו לחלוף מעל בתיהם ברעש גדול במשך כל שעות היממה כמעט.

 

לפני כחמישה חודשים החליטו ברשות שדות התעופה לרבד מחדש את אחד המסלולים בשדה והוא נסגר לשיפוצים. תנועת המטוסים, בעיקר הנוחתים, הועברה למסלול המזרחי (08), המכונה למרבה האירוניה "המסלול השקט". מאותו רגע השתנו חייהם של תושבי בני עטרות והמושבים הסמוכים.

 

משעות הבוקר המוקדמות ועד שעות הלילה נחתו מטוסים במסלול גישה שעובר כמה עשרות מטרים מעל בתי היישוב. "בכל שעות היום הרעיד רעש המטוסים את קירות הבתים עד שתמונות נפלו, וטיח התעופף" סיפר בועז סנדלר, יושב ראש ועד המושב. "ברעש כזה אפילו ילדים בני 10 ו-11 פחדו לישון לבד".  

 

הפיתרון: מלונות לתושבים

התושבים התלוננו ברשות שדות התעופה אולם תלונותיהם נפלו על אזנים ערלות. התושבים דרשו מהרשות לממן עבורם מיגון מפני רעש בבתיהם אולם הרשות טענה כי הסכומים גדולים מדי ודחתה את הדרישה. בשלב מסוים התערב בסכסוך המשרד להגנת הסביבה, שמצא כי הרעש הנגרם מנחיתת המטוסים אכן מהווה עבירה על חוק מניעת מטרדי רעש ואיים על רשות שדות התעופה כי אם לא תמצא פיתרון למטרד שהיא יוצרת, עלול המשרד להורות על סגירת השדה.

 

המשרד אילץ את הרשות להגיע עם התושבים להסדר. סוכם כי כ-70 משפחות, החשופות לרעש העולה על 95 דציבלים, יועברו למלונות באזור המרכז. התושבים טענו מצידם כי ההסדר חלקי ואינו פותר את הבעיות. חלקם הסבירו כי הם עובדי אדמה שצריכים להישאר בבתיהם ואינם יכולים ללון במלונות. אחרים טענו כי עליהם להסיע מדי יום אם ילדיהם לבתי הספר באזור ולפיכך לינה במלון רק מקשה עליהם.

 

"היה קשה מאוד לנהל שגרת חיים שוטפת בסידור הזה", סיפר סנדלר. "אף אחד לא נשאר בבית המלון כל התקופה, חלק עברו לשם לתקופה, רק כדי להתאוורר או לנוח מהרעש. צריך להבין שהסידור הזה גם עולה כסף לתושבים. מה עם חניה? ומה עם ארוחות? ההוצאות יצאו מכיסם". 

 

רוצים "לשמוע את השקט"

אחד התושבים שבחר לא להתפנות הוא אבי גפנר (36), אב לשני ילדים קטנים, ובעל משק חקלאי. הוא מסביר כי מבחינתו לא היה מדובר בפתרון מעשי. "פרט לשלושה או ארבעה לילות שבהם התפניתי נשארתי פה. יש לי פה עובדים ומשק חקלאי ולא יכולתי פשוט לעזוב הכל", הוא אומר.

 

כמו משפחות רבות במושב, התמודד גפנר גם עם השפעת הרעש על ילדיו הפעוטים. "באחד הימים חגגנו יום הולדת לבני הקטן והזמנו לביתינו ילדים רבים, שאינם מתגוררים במושב", הוא נזכר. "כשהמטוסים התחילו לחלוף מעלינו, היתה פה פשוט פניקה והילדים רצו לחפש את הוריהם מרוב פחד".

 

עופר עינב (52) יליד בני עטרות, מספר כי גם הוא ויתר על אפשרות הלינה בבית המלון - מטעמים דומים. "כל עסקיי כאן ולכן לא ניצלתי את האפשרות", הוא אומר. את הבשורה על סיום עבודות השיפוצים במסלול שמע עינב מהתקשורת ולדבריו, מדובר בנדבך נוסף של התנהלות רשות שדות התעופה בפרשה. "אני פשוט נדהם מההתנהלות של הרשות", הוא אומר בכעס. "אני חושב שבמקום לספר סיפורים לתקשורת, אפשר להודיע לנו, לשכנים".

 

"בחודשים האחרונים חוויתי פה תופעה שהיא בניגוד לחקיקה הקיימת במדינת ישראל", אומר עינב. הוא הסביר כי כיליד המושב שמכיר את הנושא שנים רבות, אין הוא תולה תקוות גדולות ברשות שדות התעופה והוא מאמין כי שגרת חייהם של התושבים הפכה לבת ערובה בידי נתב"ג.

 

 "זה לא הפעם הראשונה שזה קורה, זה כך כל פעם שיש שיפוצים", הוא מבהיר. "אבל צריך להבין שבחודשים האחרונים, בכל יום, משעה 17:00 ועד ליום למחרת חטפנו המראות מעל לבתים. מי שרוצה לבדוק מה קורה לבית שנמצא 600 מטרים ממטוס מטען, שיבוא לראות את הסדקים", הוא מסכם.  

 

לדברי סנדלר, מלבד הנזק שנגרם לבתים רבים ספגו אנשי המושב גם נזקים כלכליים בעסקיהם. לדבריו, "יש בבני עטרות לולים, והרעש הפחית את כמויות הטלת הביצים בצורה משמעותית". בימים אלה נידונה תביעתם של תושבי בני עטרות נגד רשות שדות התעופה, סביב דרישתם לפיצויים ולאטימת בתיהם, בין כתלי בית המשפט.

 

גפנר וסנדלר לא אופטימיים שהערב יוכלו, סוף סוף, לשבת במרפסת בלי שמטוס ענק יעבור מעל ראשם. "אני מקווה שהם יעמדו במה שהם אומרים ושהרעש ייגמר, אבל מבחינתינו המאבק לא נגמר", אומר סנדלר. גפנר גם הוא מסופק: "עד שאני לא 'אשמע את השקט' אני אאמין", הוא אומר בחיוך.