גולשים נפרדים

אלפי טוקבקים הציפו את מערכת ynet בעקבות מותו של פולי. "מעולם לא ראיתי כל כך הרבה תגובות אוהדות", כותב אחד הגולשים, " זה רק מראה שפולי הוא אולי הקונצנזוס היחיד שהיה לנו בשנים האחרונות". הנה מבחר טוקבקים מרגשים

אוריה: "היום אני מבכה על אובדנה של אחת מאושיות התרבות הישראלית. אדם שמילדותי ידעתי לחקות אותו, אדם שאת תפקיד דמויותיו אני יודע בעל-פה אפילו מתוך שינה. לכל אחד מאיתנו יש זכרון מפולי. לרובנו זוהי דמותו הנצחית כסרג'יו מגבעת חלפון. אולם לאלה מאיתנו שבאמת אהבו אותו, יש המון זכרונות ממנו: מדמות העבריין של נייר מארבינקה, ממערכוני הגשש, הקרב על הוועד, שלאגר, התיאטרון, ההצגות, יצירת המופת האחרונה בטלוויזיה - 'הכל דבש' ועוד רבים וטובים. שתהה מנוחתך עדן, אוהב".

 

אריק: "ילדי לא ידעו מי הם הגששים. קניתי להם את הקלטות כדי שיכירו. כיום הם מכירים בעל-פה את רוב המערכונים. זו פשוט קלאסיקה ארץ ישראלית מדהימה, לא כמו ההומור הנמוך הנפוץ כיום. זו אבידה אדירה של אמן ענק. צריך לשדר שוב ושוב את המערכונים של הגשש לזיכרו. אני בטוח שזו הדרך בה הוא היה רוצה שנזכור אותו".

 

עמי מתל אביב: "רבותי, זו פעם ראשונה בהיסטוריה שהתגובות לכתבה אחת הן כך-כך חד משמעיות. לא זכורה לי אף פעם אחת שהתקבלו כל כך הרבה תגובות כמעט אחידות באהדתם. זה רק מראה כי פולי הוא אולי הקונצנזוס היחידי שהיה לנו במדינה הזאת בשנים האחרונות. מישהו עוד זוכר דוגמא כזו? בהחלט עצוב היום הזה, בייחוד לאור העובדה כי האיש הזה מבדר אותנו ללא הפסקה".

 

רעות אלוש, יהוד: "אני זוכרת את עצמי מאז שהייתי ילדה קטנה ביום שבת בבוקר, מאזינה לרדיו עם אבא ושומעת מערכונים של הגשש. אני יודעת את כל השורות בעל-פה: 'אתם קרקרים אחד אחד' ו'בת ים הצהובה'. כשהייתי גדולה מספיק אבא היה לוקח אותי להצגות שלהם. את הסרט 'הקרב על הוועד' ראיתי יותר פעמים ממה שאני יכולה לזכור, והתשובה של אבא שלי לכל דבר שנוגע לאוכל היא תמיד 'אני בדיאטה ונוני אוכל סיני'".

 

גולש: "פולי יחסר לנו, למרות שמעולם לא פגשנו אותו או הכרנו אותו אישית. הוא הביא לנו דמעות של צחוק לעיניים ושמחה בלב. כבר מתגעגעים".

 

נועה: "איש יקר ומצחיק, נוח בשלום על משכבך. אין לי מילים לתאר את תחושת הכאב עם היוודע דבר מותו של פולי. רק לפני כמה ימים ראיתי את הסרט המיתולוגי בפעם המי יודע כמה, גבעת חלפון, וחשבתי לעצמי, איזה מזל שיש אנשים כמוך שגורמים לאנשים אחרים לחייך. עצוב. השארת לנו מורשת. אתה היית מודל. תנחומים למשפחה".

 

אורית מיהוד: "אומרים שכשנחש מת הוא משאיר את עורו, אבל כשאדם נפטר הוא משאיר מוניטין. אין ספק שאתה המוניטין בה' הידיעה. אחד מעמודי התווך של התרבות הישראלית. היית כאחד מהמשפחה של כל בית בישראל. אני מרגישה כאילו קרוב משפחה הלך לעולמו. תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים. אמן".

 

גולש: "אנשים כאלה לא מתים אף פעם. רק אתמול בלילה צפיתי בו בסרט 'שלאגר' והתמוגגתי מהמשחק שלו". 

 

אלונה: "כל-כך עצוב. מתארגנת הופעת ענק שם למעלה כל-כך הרבה מוכשרים עזבו אותנו בתקופה האחרונה. אבידה לתרבות שלנו".

 

גולש: "לראשונה הוא ממלא תפקיד טראגי וגורם לי לבכות. תודה על שהצחקת אותנו כל כך הרבה. אנשים מסוג כזה אמורים לחיות לנצח ,לא?!  או לפחות הרבה אחרינו כך שאנו נלך עם חיוך ענק".