הזקנים סובלים יותר מקור בהשוואה לצעירים ויש לכך עדויות כבר מראשית ימי המלוכה: "והמלך דוד זקן בא בימים ויכסוהו בבגדים ולא יחם לו" (מלכים א', פרק א', פסוק א').
רופאים המטפלים בזקנים שומעים מהם לא פעם תלונות על קור, וזאת על אף שאין בעיה חריפה כמו מחלת חום. מדובר בדרך כלל בזקנים תשושים שאינם פעילים במיוחד והסובלים ממספר בעיות בריאות.
ההסבר מאוד מורכב, אבל לפני שנדון בסיבות ובטיפול, נתאר כמה תהליכים פיזיולוגיים בוויסות החום בגופנו: משק החום באדם הוא תהליך מורכב, בו משתתפים גורמים היקפיים - העור, העצבים, כלי הדם, השרירים והכבד, וגורמים מרכזיים - חוט השדרה המוח. משק החום מנוהל תחת פיקוח של מרכז בקרה במוח, הנמצא בחלק הקרוי היפותלאמוס. אם חום הגוף עולה, מרכז הבקרה משדר פקודות לאיברים, המשתתפים במשק החום, במטרה להחזיר את החום לנורמה.

מרכז הבקרה מקבל שני אותות: האחד מגיע באמצעות עצבים מקולטני חום/קור, השני הוא בעצם חום הדם השוטף את האזור. שני סוגי האותות עוברים אינטגרציה על ידי מרכז הבקרה. קיים גם הורמון הנקרא וזופרסין, המשתתף בבקרת חום הגוף ובתפישת תחושת החום על ידי האדם. אותו הורמון מוכר גם בשם Anti Diuretic Hormone, או בקיצור ADH. לעתים משתמשים בהורמון גם לטיפול בילדים, שסובלים מהרטבת לילה.
עליית חום מגרה ייצור של וזופרסין, בעוד שירידת חום מדכאת את שחרור ההורמון. בתגובה לטמפרטורה שיורדת, ההיפותלמוס האחורי מעודד את פעילות מערכת העצבים האוטונומית, שגורמת לכיווץ כלי דם ועליית ייצור חום. ייצור החום נעשה בכבד ובשרירים, ואילו איבוד חום נעשה דרך העור (הזעה בעיקר) והריאות (נשיפת אוויר). בדרך כלל, החום בערב גבוה מהחום בבוקר.
אם חום הגוף יורד אל מתחת ל-36 מעלות, הגוף מגיב במספר דרכים שמטרתן היא לשמור על חום הגוף: כיווץ כלי דם, הפסקת הזעה, רעד במטרה להגדיל ייצור חום על ידי השרירים, הפרשת אדרנלין ונוראדרנאלין לכיווץ כלי דם והפרשת טירוקסין (הורמון בלוטת המגן) כדי להגביר ייצור חום.

הגוף כבר לא מייצר מספיק חום (צילום: ויז'ואל/פוטוס)
המסלול המוביל בסופו של דבר לתחושות חום וקור, מתחיל על ידי אותות חשמליים, המועברים מקצות עצבים פריפריים הממוקמים מתחת לעור.
יש גם חישני חום/קור בתוך חוט השדרה. חיישנים אלה, מושפעים על ידי הורמונים, חלבונים וחומרים שונים אחרים. כאן גם אפשר למצוא הסבר לתחושת קור לאחר הפסקת וסת או בדיכאון (שינויים הורמונליים והפרשת חומרים שונים).
אדם בריא ופעיל, חש בטוב רוב הזמן, מכיוון שכל החיישנים עובדים כיאות, מנגנוני ייצור החום תקינים ומנגנוני הבקרה תקינים. גם אם אדם בריא לוקה במחלת חום, הוא יחוש בתחושת קור וצמרמורת, אך הדברים יחזרו לסדרם עם חלוף המחלה.
דבר ראשון - פעילות גופנית, כולל חיזוק שרירים. פעילות גופנית תורמת גם לירידה בהפרשת הבסיס של אדרנאלין ונוראדרנאלין, שמכווצים כלי דם.
אם יש אנמיה על רקע חסר בברזל, או תת פעילות בלוטת המגן, תחושת הקור היא למעשה ביטוי משני לתופעה אחרת. לכן, אם מטפלים בבעייה הראשונית, תחושת הקור עשויה להיעלם.
הטיפול בהורמון וזופרסין עדיין לא נוסה בקרב זקנים, אולם הטיפול נוסה בקרב אנשים לאחר חבלת ראש, שדיווחו על תחושת קור תמידית. על פי התוצאות, מתן וזופרסין בשאיפה נמצא יעיל מאוד לטיפול בתחושת הקור.