ספרד: הפרלמנט גינה את עידן פרנקו

הפרלמנט הספרדי אישר את "חוק הזיכרון ההיסטורי" המגנה לראשונה באופן רשמי את 40 שנות הרודנות של הגנרל פרנסיסקו פרנקו. החוק מחייב, בין היתר, להסיר מהרחובות ומבני הציבור את כל הפסלים, השלטים והסמלים של המשטר הרודני

הבית התחתון של הפרלמנט הספרדי אישר היום (ד') חוק המגנה לראשונה באופן רשמי את 40 שנות הרודנות של הגנרל פרנסיסקו פרנקו, פרק אפל בהיסטוריה של ספרד.

 

החוק מכריז על המשפטים הצבאיים שהובילו לכליאתם או הוצאתם להורג של אלפים ממתנגדיו של פרנקו כלא חוקיים. בנוסף מחייב החוק להסיר מהרחובות ומבני הציבור את כל הפסלים, השלטים והסמלים של המשטר הרודני.

 

"חוק הזיכרון ההיסטורי" טעון עדיין את אישור הסנאט, אך שם הוא צפוי להיות מאושר בנקל עוד החודש. החוק יסמיך, בין היתר, את הממשל המקומי לממן פעולות לחשיפת קברי אחים מימי מלחמת האזרחים שהתחוללה בספרד בין השנים 1936 ו-1939.

קרב ב-1936 בטולדו, מלחמת האזרחים הספרדית (צילום: AFP)

 

ראש הממשלה הסוציאליסטי, חוזה לואיס רודריגז זפטרו, שסבו היה בין האנשים שכוחותיו של הגנרל פרנקו הוציאו להורג, הוא שקידם את החוק. מנגד טען ראש הממשלה לשעבר, השמרן חוזה מריה אזנאר היושב כיום בספסלי האופוזיציה, כי הממשלה רק פותחת מחדש פצעים ישנים ואין זה מתפקידה "לפתוח קברים". סגן מפלגתו של אזנאר, אנחל אסבס, אמר היום לפני ההצבעה כי "זפטרו רוצה לפלג את הספרדים".

 

פרנסיסקו פרנקו החל את דרכו כקצין צבא שהצטיין בדיכוי המרידה במרוקו הספרדית. ב-1935 מונה למפקד הצבא, אך בתחילת 1936 הודח על-ידי הממשלה הרפובליקנית החדשה בשל עמדותיו הימניות. ב-18 ביולי באותה שנה הנהיג מרד בצבא הספרדי שהוביל למלחמת אזרחים. מאז עמד פרנקו בראש המדינה ולאחר שניצח במלחמה באפריל 1939, היה לשליט יחיד וכונה "המנהיג".

 

פרנקו עשה שפטים ביריביו הפוליטיים וכונן משטר אוטוריטרי פשיסטי שדמה למשטרו של בניטו מוסוליני באיטליה, בהישענו על מפלגתו - הפָלַנְחָה - על הצבא ועל הכנסייה. בפרוץ מלחמת העולם השנייה נמנע מלצרף את ארצו למדינות הציר, למרות שקיבל מהן סיוע במלחמת האזרחים. ב-1943 הכריזה ספרד על נייטרליות.

 

בשנות ה-50 וה-60 הנהיג פרנקו מידת מה של ליברליזציה בארצו. בשל בריאותו הלקויה מינה ב-1969 את חואן קרלוס, מלך ספרד הגולה, ליורשו לאחר מותו. ב-1975 מת, אחרי מחלה ממושכת, וחואן קרלוס פעל במהירות לחיסול כל זכר לשלטונו ולהפיכת ספרד לדמוקרטיה מערבית לכל דבר.