המנצחים והמפסידים של השבוע

חילופים תמימים למראה של מנהלי חטיבות בבנק הפועלים, סימנו השבוע את תחילת מלחמת הירושה על תפקיד מנכ"ל הבנק עם פרישתו הצפויה של צבי זיו בעוד שנה וחצי. ציון קינן מונה לתפקיד מנהל החטיבה העסקית וסומן למעשה על ידי היו"ר דני דנקנר כמועמד המועדף לרשת את זיו. במפסידים השבוע - רפי מאור, מנכ"ל ECI, שבישר על עוד תוכנית התייעלות בחברה המקרטעת והפעם שלח הביתה 40% מעובדי החברה. בעל החברה והיו"ר שלה, שאול שני, לא טרח להגיע לארץ, והעדיף לשלוח את המנכ"ל שלו לעשות את העבודה השחורה

 

 

1. ציון קינן. רמז ראשון למנכ"ל הבא של בנק הפועלים

ציון קינן, מי שעמד עד כה בראש החטיבה הקמעונאית של בנק הפועלים, החליף השבוע תפקיד שעל פניו לא נראה כקידום - הוא מונה לעמוד בראש החטיבה העסקית של הבנק, במקום שי טלמון שעובר לנהל את כלל ביטוח. אלא שהחלפת התפקידים התמימה לכאורה עוררה התרגשות רבה בבנק ובקהילה הפיננסית בישראל. קינן, אמרו המקורבים להנהלה, סומן למעשה על ידי היו"ר, דני דנקנר, כמנכ"ל הבא של בנק הפועלים, עם סיום חוזהו של המנכ"ל הנוכחי, צבי זיו, בעוד כשנה וחצי. קינן, שטיפס אל הצמרת בתוך הבנק עצמו, נחשב למקורבו האישי של היו"ר דנקנר ומינויו לחטיבה העסקית נועד להקנות לו ניסיון בתחום האשראי העיסקי שעד כה לא עסק בו, ולהכינו לתפקיד המנכ"ל. אלא שעד שזה יקרה עוד יכולים לקרות שני דברים - חוזהו של צבי זיו, המנכ"ל הנוכחי, עשוי להיות מוארך לתקופה נוספת, ושנית - שרי אריסון, בעלת השליטה בבנק עוד לא אמרה את דברה. מי יודע, אולי היא תחליט בכלל שהיא רוצה לראות אשה בראש הבנק שלה?

 

 

2. דב וייסגלס. שנה ורבע בבזק - 5.25 מיליון שקל

שנה ורבע בסך הכל הספיק דב וייסגלס לשבת בכס יו"ר הדירקטוריון של חברת בזק. בעלי החברה, קרן איפקס, חיים סבן ומורי ארקין מינו אותו בעיקר כדי שינהל את ענייניה המסובכים של בזק המונופוליסטית מול הרגולטורים במשרדי הממשלה ובכנסת. קודם למינויו שימש וייסגלס כמנהל לשכתו של ראש הממשלה לשעבר, אריק שרון, ואין דלת בממשלה ובכנסת שלא היתה נפתחת בפניו בקלות. וייסגלס, נראה אז, היה בדיוק מה שבעלי בזק חיפשו. אלא שעד מהרה התברר כי בזק אמנם מסובכת, אבל לא עם הרגולטורים אלא עם המנכ"ל שלה דאז, יעקב גלברד, שסיבך את החברה בחלוקת אופציות ובונוסים לעצמו ולבכירי החברה, בתהליך בלתי תקין. בודק חיצוני שמונה לבדוק את הפרשה, קבע כי לא רק המנכ"ל התנהל שלא כשורה בפרשה זו, אלא גם היועצת המשפטית של החברה וכן הדירקטוריון כולו שלא פיקח כראוי על מהלכי המנכ"ל. המנכ"ל גלברד פרש כמעט מייד, ואיתו פרשה גם היועצת המשפטית של החברה. רשות ני"ע התעקשה שכדי לסגור את הפרשה חייב גם יו"ר הדירקטוריון להתפטר, ואמנם בחלוף מספר חודשים הודיע גם וייסגלס על פרישתו ושלמה רודב מונה במקומו כיו"ר בזק. למה חזרנו אל הסיפור הזה? כי השבוע הודיעה בזק שדירקטוריון החברה החליט להעניק לוייסגלס פיצויי פרישה של 1.5 מיליון שקל. מי שקורא את הסברי הדירקטוריון לפיצויים המוגדלים (שבאו בנוסף לשכר של 250 אלף שקל בחודש שקיבל וייסגלס בתקופת כהונתו), יכול לחשוב שהם חיים בפלאנטה אחרת. "וייסגלס הוביל את החברה בשעת משבר והראה מנהיגות ראויה, מנהיגות אשר היתה חשובה להמשך תפקוד החברה ולתפקוד הדירקטוריון... פרישתו של וייסגלס מדירקטוריון החברה בתוך כשנה ממועד מינויו עלולה לגרום לו לעוגמת נפש ולנזק מקצועי". אתם מבינים? הוא הוביל את החברה בשעת משבר (ולא היה בין האחראים לו), והליכתו לאחר שנה (שנה ורבע אבל מי סופר) גרמה לו עוגמת נפש ולכן נפצה אותו ב-6 חודשי משכורת נוספים, כדי שלא ירגיש שעזב מוקדם מדי. ואם וייסגלס הוביל את החברה בשעת משבר וגילה מנהיגות ראויה לציון, למה הוא עזב בכלל? ומה עם עוגמת הנפש שנגרמה למשקיעים מן המשבר? מי יפצה אותם?

  

 

3. אלביס פרסלי. המלך מת, יחי המלך

זה שאתה מת לא אומר שאתה לא יכול לעשות קאמבק. קחו למשל את אלביס פרסלי, שחזר השנה למקום הראשון בדרוג 13 הסלבריטיס המתים שעשו הכי הרבה כסף השנה. בדרוג 2007, כמותו מכין המגזין פורבס מדי שנה, שב אלביס למקום הראשון,  לאחר שהדיח את המוביל של השנה שעברה, קורט קוביין, סולן להקת נירוונה. זו השנה השביעית ברציפות שפורבס מפרסם את דרוג המתים והעשירים שלו, ואלביס ישב בה לבטח במקום הראשון בכל השנים, למעט אשתקד. השנה כאמור הוא חזר לפיסגה לאחר שהרוויח בשנה החולפת 49 מיליון דולר, בדיוק 30 שנים לאחר שהלך לעולמו. שני בדרוג הגיע חבר הביטלס, ג'ון לנון, עם הכנסות של 44 מיליון דולר, ושלישי מאייר הקומיקס, צ'רלס שולץ, יוצרו של הכלב סנופי, שהרוויח בשנה החולפת עוד 35 מיליון דולר, מפרסום רצועות הקומיקס שלו בעיתוני ארה"ב. בעוד שהעיזבון של אלביס הרוויח מיליונים בעיקר מתגמולים על השימוש בקולו ובשיריו, חברי הביטלס (ג'ון לנון וג'ורג' האריסון שהגיע רביעי בדרוג) עשו השנה את המיליונים שלהם בעיקר מפיצויים להם זכו במשפטים, ובראשם מסיום המשפט עם חברת המחשבים אפל ששילמה לרביעיית הביטלס 100 מיליון דולר על השימוש שעשתה בסמל התפוח, שהיה הסימן הרשום של הביטלס.

 

 

 

1. רפי מאור, ECI. החברה תקטן ב-40%

ב-ECI כבר התרגלו למונח רה-ארגון. הוא הפך כמעט לשמה השני של החברה. מאז ראשית שנות ה-2000 לא חלפה שנה מבלי שהחברה תעבור תהליך כזה או אחר של התייעלות או ארגון מחדש. אבל לכל היה ברור כי כל תוכניות ההתייעלות שבוצעו עד כה, יהיו כאין וכאפס לעומת התוכנית הגדולה שתופעל בחברה לאחר שנמכרה ביוני השנה לאיש העסקים שאול שני, תמורת 1.24 מיליארד דולר, ושבה להיות חברה פרטית. השבוע הציג מנכ"ל ECI, רפי מאור את "התוכנית הגדולה". 170 עובדים יפוטרו לאלתר, מפעל החברה בירושלים ייסגר, עוד 600 עובדים, רובם מועסקים במפעל באופקים, יעזבו את החברה ויועברו לעבוד, במקרה הטוב, אצל קבלן חיצוני. במהלך 2008 צפוי להיסגר גם המפעל באופקים. ספק גדול אם ECI הציבורית, תחת שליטתו של נוחי דנקנר, היתה הולכת למהלך כל כך דרמטי, אבל ECI כבר לא ציבורית וכבר לא בידי דנקנר, ושאול שני, בעל הבית החדש, יכול לעשות בה מה שהוא רוצה. עד כדי כך, שהוא גם הירשה לעצמו להישאר בחו"ל בזמן שהוצגה תוכנית הפיטורים הגדולה, והשאיר את המנכ"ל שלו, רפי מאור, לבד מול הביקורת הציבורית והעובדים הכועסים.

 

 

2. סטנלי אוניל. פיטורים שרופדו ב-161 מיליון דולר

בתחילת השבוע הודיעה מרי לינץ' רשמית את מה שכולם ציפו לו - יו"ר ומנכ"ל הבנק, סטנלי אוניל, התפטר (למעשה פוטר) מתפקידו על רקע הפסדי עתק שרשם בנק ההשקעות שבראשו עמד בעקבות משבר המשכנתאות (סאב-פריים). אוניל חתום על הפסד רבעוני של 2.3 מיליארד דולר - הגדול ביותר מאז הוקם הבנק לפני 93 שנים - ומכיוון שהוא האיש שהוביל להגברת הסיכון בהשקעות הבנק, היה ברור שהוא גם זה שישא במחיר הכישלון. לכן אוניל הוא המפסיד התורן שלנו השבוע.  אבל כשבוחנים את תנאי הפרישה של אוניל ממריל לינץ', מתעורר ספק רב אם נכון להכניס אותו בכלל לטור המפסידים, גם בשבוע בו פוטר. אוניל פורש מהבנק עם חבילה של מניות, מניות חסומות ואופציות בשווי כולל של 131.4 מיליון דולר, ומריל לינץ' מיהרה להודיע כי גם המניות החסומות וגם האופציות שברשותו ימשיכו להתממש על פי לוח הזמנים שנקבע מראש, ללא קשר לעובדה שהוא כבר לא עובד שם יותר. אוניל יקבל בנוסף פיצויי פרישה בסך כולל של 30.1 מיליון דולר, ובסך הכל יוצא אוניל השכיר ממריל לינץ' עם 161.5 מיליון דולר. ואם לא די לכם בזה קיבל אוניל המפוטר גם לשכה ועוזר על חשבון מריל לינץ' ל-3 שנים. אוניל לא קיבל שכר מינימום גם כשניהל את מריל לינץ'. ב-2006 הוא היה בעל השכר השני בגובהו בוול סטריט,כשהשתכר בשנה אחת 48 מיליון דולר (רק מנכ"ל גולדמן זאקס הקדים אותו עם שכר של 54 מיליון דולר). צחוק הגורל הוא שאם מחליפו של אוניל בתפקיד מנכ"ל מריל לינץ' יצליח בתפקידו, אוניל יתעשר עוד יותר. עלייה של 10 דולר במחיר מניית מריל לינץ', שצנחה מתחילת השנה ב-33%, יגדיל את הונו האישי של אוניל ב-30 מיליון דולר. בתנאים האלה אפשר רק להבין מדוע קיבל אוניל בן ה-56 בשלוות נפש את פיטוריו.