דווקא ביום בו נודע על גל קיצוצים בחברות ההיי-טק, שעורר את השאלה":סוף לבועה"? נסעתי למעוז הבועה העיקרי - הרצליה פיתוח. כשראיתי את הכותרות בעיתון הייתי בטוח שנתיני המתחם יהיו אבלים וחפויי ראש, ובשולחנות ייסובו השיחות על הקשיים והפיטורים. אבל לאור תפוסת המסעדות (שמספרן רק הולך וגדל) באזור והפנים המחויכות של הבולסים, קשה להגיד שחשתי באותות המשבר.
הסיבה העיקרית לביקורי בשכונה הייתה פגישת געגועים עם חברתי היקרה ד,' שעובדת בסביבה. לאחרונה היא הפסיקה לעשן ותיאבונה גבר (אם כי היא עדיין מצליחה להשתחל לשמלות הפרחוניות הצמודות שלה.( הצעתי לה כמה מקומות סביאה, והיא העדיפה משהו אסייתי. אז לקחתי אותה ל"יאמקה," ולא גיליתי לה שמדובר במסעדת פיוז'ן כשרה, המצטרפת לטרנד המתעצם של מסעדות גורמה שמצייתות לכללי הרבנות.
כבר בכניסה, כשהבחינה בפרחי היי-טק נאים חובשי כיפות סרוגות, אמרה ג'אנקית השרצים ומכסחת האויסטרים: "מה!? הבאת אותי למסעדה כשרה!? ומה עם מרק השרימפסים שעליו פינטזתי"? הפעלתי את כושר השכנוע שלי והפניתי את תשומת לבה לכך שבמקום יש לא רק מקפידי תרי"ג מצוות. המורעבת התרצתה והסכימה להישאר, אולי בכל זאת אפשר לאכול מזון מלוכסן עם ציציות וירמולקה. האמת, שעדו שפירא, השף של יאמקה (שקמה על חורבות "פנגיאה,(" משלב בתפריט לא רק מאכלים מהמזרח הרחוק, אלא גם מהאיים הקריביים וממקסיקו. בסוף יצא שכמעט שום דבר אוריינטלי לא נחת בצלחתנו.
בצהריים יש שלושה מסלולי עסקית, ובכולם תקבלו ארבע מנות פתיחה. שלוש מתוכן (חצילים, מלפפונים טעימים ברוטב פיקנטי, עגבניות שרי) היו יעילות ורעננות וחוסלו במהרה בעזרת לחם הבית. רק הטחינה הייתה אנמית. באגף ה-39 שקל הזמנו כנפי עוף ברוטב טריאקי ושומשום. הרוטב הסמיך והאדמדם לא הצליח לגרום לכנפיים לעופף אל על.
פסחנו על אגף ה-45 שקל השגרתי (המבורגר, פילה בורי, סטייק פרגית, שניצל,( היישר לזה היקר: 69 שקל. למרות שהיורה מסרב לבוא, הלכתי על קדירת טלה חורפית - נתחי טלה בבזיליקום ואורגנו, שהתכרבלו בצלחת עם ניוקי בטטה וקישואים ויין אדום. המנה העשירה והכבדה הפתיעה אותי לטובה: הבשר היה ענוג, הניוקי נימוחים, התיבול מוצלח, וכל הערבוב המהביל עשה לי חשק שיבוא כבר החורף. שותפתי לזלילה לא הבינה את פשר הנאתי, וגרסה שהקדירה חסרת טעם.
היא מצידה מצליחה תמיד להכעיס אותי ואת השפים כשהיא מזמינה את הסטייק שלה מדיום-וול. גם הפעם היא לא חרגה ממנהגה הפסול. החיבור בין דרישתה לייבש את האנטרקוט (תוספת של 8 שקלים) לבין חוקי הכשרות, שכידוע לא מיטיבים עם סטייקים, היה אמור להיות קטלני. אבל ד' דיווחה שהסטייק המיושן והצלוי שלה חביב, עשוי טוב ולא יבש (למרות ההתעללות.( היא בעיקר התלהבה מהצ'יפסים הפריכים, ובעודה מכרסמת את השחמחמים העבים היא סיכמה":זהו מקום שמתברך בשירות קשוב ונחמד, שמציע תפריט צהריים אפקטיבי, לא מתיימר, נדיב ולא יקר אבל יו או מי וואן - בפעם הבאה אתה מתבקש לקחת אותי למסעדה יותר טעימה ויותר יוקרתית".
מחיר העסקית: 39 שקל, 45 שקל, 69 שקל
מטבח: פיוז'ן כשר
שעות העסקית: א'-ה', 17:00-12:00
ואם חורגים מהדיל: קינוחים
חנייה: ברחובות הסמוכים או בחניון סופרפארם (בתשלום)
ציון: 7.5