המנצחים והמפסידים של השבוע

ירון גלאי ועודד יצחק, מייסדי חברת התוכנה קוויגו, ביצעו השבוע את "האקזיט של השנה" כאשר מכרו את החברה שהקימו ב-363 מיליון דולר לחברת האינטרנט האמריקאית AOL וכל אחד מהם יקבל עשרות מיליוני דולרים. את המפסידים השבוע מוביל השופט בדימוס ישי לויט, שכתב הבוררות שלו בפרשת מכירת השליטה בפז נפסל על ידי בית המשפט. את המבוכה שנגרמה לו יכסה שכר של מיליון דולר ששולם לו ויישאר בידיו למרות שמינויו בוטל

 

 

1. ירון גלאי ועודד יצחק. האקזיט של השנה

בשנת 2000, כשהוקמה חברת קוויגו, היתה מכירת סטארט-אפ אינטרנטי ב-363 מיליון דולר מוצגת כפיספוס מצד המוכרים או כמציאה היסטרית מצד הקונים. אבל אלה היו ימי בועת האינטרנט העליזים וכל דבר שזז נמכר אז במיליארדים. בינתיים התפוצצה הבועה ולא הרבה חברות שרדו את ההאנג-אובר שבא בעקבות התפוצצות הבועה. אותו סכום - 363 מיליון דולר - בו נמכרה השבוע קוויגו (Quigo) לחברת האינטרנט האמריקאית AOL, הפך את אותה עיסקה, שפעם כאמור היתה נחשבת לקטנה, לעיסקת המכירה הגדולה ביותר של חברת היי-טק ישראלית ב-2007. ירון גלאי ועודד יצחק, שני המייסדים, הפכו למיליונרים כבדים בדולרים (הנתח המדוייק שלהם בעיסקה לא נמסר, אך ברור שמדובר בעשרות מיליוני דולרים לכל אחד). מי שמכה היום על חטא על שנשאר מחוץ לאקזיט הזה, הם מנהלי קרנות ההון סיכון הישראלים, שסירבו להשקיע בסטארט-אפ של גלאי ויצחק בימיו הראשונים. שני המייסדים פנו בלית ברירה לקרנות אמריקאיות שדווקא התלהבו מהחברה שפיתחה כלים לפרסום באינטרנט, השקיעו בה וקיבלו בתמורה 50% מהמניות. בסך הכל הושקעו בחברה 45 מיליון דולר וההחזר למשקיעים עומד במכירה על פי 8 מסכום ההשקעה - תשואה שכל מנהל קרן ישראלית היה מתגאה בה, אם רק היה משכיל להשקיע בה כשביקשו זאת ממנו.

    

 

 2. דוד פתאל. 570 מיליון שקל ב-10 שנים

בסוף שנות ה-70 החל דוד פתאל (היום בן 50) את הרומן שלו עם ענף המלונאות. את הקריירה בענף הוא פתח בתפקיד קצין ביטחון במלון דן אכדיה, ולאט לאט טיפס בהיררכיה. בשנות ה-90 כבר ניהל פתאל את רשת מלונות אפריקה והביא ארצה את רשת מלונות הולידיי אין. ב-98' החליט שהגיע הזמן לעמוד ברשות עצמו והקים את רשת פתאל, חברה לניהול בתי מלון. פחות מ-10 שנים אחר כך כבר מנהלת רשת פתאל קרוב ל-40 בתי מלון בישראל ובאירופה, והיא גם הבעלים של 4 בתי מלון בארץ ושל 15 מלונות במערב אירופה. אז מה התחדש השבוע? עד כה החזיק דוד פתאל ב-100% מהרשת ולכן לא היה לה תג מחיר. השבוע הוא מכר 10% מהרשת לחברת הביטוח מגדל, תמורת 57 מיליון שקל, ולראשונה נקבע שווי שוק לחברה שלו - 570 מיליון שקל (לפני הכסף שהכניסה מגדל לחברה). כעת, עם הכסף שקיבל, הוא מבטיח להמשיך ולהתרחב בארץ ובחו"ל ולהגיע בתוך 10 שנים לבעלות על 100 בתי מלון באירופה. במוקדם או במאוחר הוא גם יגיע לבורסה ואז מן הסתם ייפגש גם עם חלק ממאות המיליונים שהוא שווה כיום, בינתיים על הנייר.

 

 

3.  ג'ייסון אריסון. בן 26 עם 25 מיליון דולר לחלק

הנה בא הדור השלישי במשפחת אריסון, זה שנולד עם כפית של זהב בפה. שרי אריסון הודיעה השבוע כי מינתה את בנה הבכור, ג'ייסון אריסון, בן 26, לתפקיד מנכ"ל קרן התרומות המשפחתית, קרן תד אריסון. שרי אריסון, אומרים, מייעדת את ג'ייסון לרשת אותה בבוא היום ולעמוד בראש עסקי המשפחה. כדי ללמד אותו את תורת העסקים היתה שרי יכולה להכניס אותו לאחת החברות העסקיות הרבות שבבעלותה, אבל לזכותה (וגם לזכותו) ייאמר שהיא החליטה שבנה ילמד קודם איך נותנים (תרומות לקהילה) ורק אחר כך ייכנס לעסקים וילמד גם איך עושים כסף. קרן אריסון הוקמה בידי אב המשפחה תד אריסון, שהקים את הקרן בישראל ב-1993. מאז תרמה הקרן כבר 750 מיליון שקל ל-850 ארגונים שונים, שהבולטים בהם הם תרומה של 41.5 מיליון דולר להקמת מגדל האישפוז בבית חולים איכילוב בת"א, 10 מיליון דולר למכון ויצמן, ו-6 מיליון דולר להקמת בית הספר לאמנויות בתל אביב. לג'ייסון אריסון הצעיר, שכבר עובד בקרן 5 שנים ("הצעתי לעזור בקרן בשבוע לחוץ, ונשארתי חמש שנים...", הוא מצוטט באתר הקרן), יש תקציב של 25 מיליון דולר בשנה לחלק כתרומות. השאלה אם יצליח למצוא מטרות מתאימות לכסף שברשותו, נראית בישראל של 2007 מיותרת.

 

 

 

1. ישי לויט. הבוררות נלקחה ממנו, הכסף - לא

שבע שנים נמשכה הבוררות סביב רכישת השליטה בחברת פז, בין קבוצת ליברמן בראשות צדיק בינו לבין "הקבוצה הפולנית", שמכרה לקבוצת ליברמן את השליטה בפז. הבורר, ישי לויט, לשעבר סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, קבע ב-2005, בתום 7 שנות הבוררות, כי קבוצת ליברמן וצדיק בינו הונו את המשקיעים הפולנים, בוגוסלב בגשיק ואנדרי גונשיורובסקי, והבורר לא חסך במלים קשות כדי לתאר את תפקידו של בינו בפרשה. הסכום בו תחוייב קבוצת ליברמן לשלם לפולנים טרם נקבע, אך הקבוצה שהפסידה בבוררות לא המתינה לדו"ח הסופי של הבורר, והגישה בקשה לבית המשפט לפסול את לויט ואת כתב הבוררות שלו. קבוצת ליברמן טענה כי לויט הסתיר מן הצדדים את העובדה שניהל מו"מ אישי עם חברת פז על הקמת תחנת דלק על קרקע שהיתה שייכת לאמו, וכי פז החליטה שאין לה עניין בהקמת תחנת הדלק ונסוגה מהמו"מ עם לויט בלי להשלימו. למעשה טענה בעלת השליטה בפז, לויט נפגע מהחלטת החברה ולכן אי אפשר לקבל את ההנחה שניהל את הבוררות ללא משוא פנים. השבוע קיבלה סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, שולמית וסרקרוג, את טענות בעלי השליטה בפז, בראשות צדיק בינו, ובהחלטה נדירה ביטלה את כתב הבוררות של לויט והדיחה אותו מתפקיד הבורר. אלא שאז התעוררה השאלה מה לעשות עם הכסף שכבר שולם ללויט עבור עבודתו הממושכת. לא מדובר בסכום פעוט - כמיליון דולר שילמו הצדדים ללויט תמורת הבוררות, אך איש לא דרש שיחזיר את הכסף. השופטת, שנזהרה בכבודו של עמיתה לשעבר, השאירה את השאלה פתוחה ואילו חברת פז, שיכולה היתה לדרוש את החזר הכספים ששולמו, העדיפה לוותר ולהשאיר את הכסף בידי לויט. השופט לשעבר קיבל "נבוט בראש" כשהוצג בפומבי כמי שהסתיר פרט מהותי מן הצדדים לבוררות, ובוררותו נפסלה, אך הוא יוכל להתנחם בעובדה שלפחות נשאר מיליונר בדולרים. מחיר הבושה.

 

 

2. שלדון אדלסון. צריך מזל בשביל להרוויח

אם אתה האיש השלישי בעושרו בארה"ב ובכיסך מונחים עשרות מיליארדי דולרים, כל תזוזה קטנה בעסקיך יכולה להוסיף או לגרוע מהונך מיליארדי דולרים ביום אחד. זה מה שקרה השבוע לשלדון אדלסון, מלך הקזינו של לאס וגאס ומקאו, שהפסיד בשבוע אחד 3.8  מיליארד דולר (על הנייר) בגלל צניחת המנייה של חברת ההימורים שבבעלותו, לאס וגאס סנדס. החברה דיווחה השבוע כי ברבעון השלישי של השנה הפסידה 48.5 מיליון דולר, בגלל השקעות העתק שעשתה במקאו בהקמת מלון "ונישן", שנפתח רק לפני כ-6 שבועות ובגלל, לא תאמינו - מזל רע שהיה מנת חלקם של בתי הקזינו שבבעלות אדלסון ברבעון החולף. שיעור הזכיות של הקזינו בלאס-וגאס בבלאק-ג'ק ומשחקים נוספים עמד על 14.7%, הרבה פחות מהתחזית לשיעור זכיות של 20%, והרבה הרבה פחות משיעור זכיות של 23.4% שנרשם אשתקד. גם המהמרים בקזינו במקאו זכו בשיעור גבוה מהתחזיות. הפסדי הקזינו במשחקים והשקעות העתק שטרם החזירו את עצמן הובילו להפסד המאכזב והמשקיעים בוול סטריט מיהרו להיפטר מהמנייה. תוך שבוע צנחה מניית סנדס ב-13% ואיבדה 5.6 מיליארד דולר משווייה. אדלסון, המחזיק 69% ממניות החברה, איבד תוך שבוע 3.8 מיליארד דולר מהונו. בספטמבר השנה, כאשר מניית החברה היתה בשיאה דרג המגזין "פורבס" את אדלסון במקום השלישי ברשימת עשירי אמריקה עם הון אישי של 35.4 מיליארד דולר. חישוב חדש, היום, היה מראה ששווי אחזקותיו של אדלסון עומד "רק" על 26.8 מיליארד דולר בלבד. אבל לא צריך לרחם על אדלסון. גם לאחר שהפסיד מיליארדים, אדלסון עדיין מורווח יפה. גם לאחר נפילתה בשבועות האחרונים, רושמת מניית סנדס עלייה של 23% מתחילת השנה, כך שבחישוב שנתי, אדלסון, גם אחרי הפסד המיליארדים השבוע, עדיין התעשר השנה.

 

 

3. צ'רלס פרינס. מנכ"ל הבנק הגדול בעולם - הודח

בעולם העיתונות הפופולרית מקובל לומר שאם משהו קורה פעמיים זו "תופעה" ואם הוא חוזר בשלישית זו כבר "מגמה". התפטרות מנכ"לים של בתי השקעות גדולים בארה"ב הפכה השבוע ל"תופעה", כאשר צ'רלס פרינס, מנכ"ל סיטיגרופ, קבוצת הבנקאות הגדולה בעולם, התפטר מתפקידו, שבוע בדיוק לאחר התפטרותו של סטן אוניל, מנכ"ל מריל לינץ'. שני המנכ"לים, מן המכובדים והידועים ביותר בוול סטריט, התפטרו על רקע דומה - הפסדי עתק - 6.5 מיליארד דולר ברבעון השלישי במקרה של סיטיגרופ - שנגרמו בשל השקעות כושלות בשוק המשכנתאות. פרינס התפטר השבוע לאחר שהובהר כי סיטיגרופ תיאלץ למחוק מספריה 11 מיליארד דולר בגלל משבר המשכנתאות הפוקד את ארה"ב. "גודל ההפסדים הופך את התפטרותי לדרך הפעולה המכובדת היחידה שבה אני יכול לנקוט כמנכ"ל", כתב פרינס במכתב לעובדים. תוך שבוע איבדה מניית הבנק הסולידית 17%, והמשקיעים לפחות לא מבכים את לכתו של פרינס. הוא מונה למנכ"ל סיטיגרופ באוקטובר 2003 ובמשך כל תקופת כהונתו נמתחה עליו ביקורת פומבית, לאחר שלא הצליח להגדיל את ערך מניית הבנק. שער המנייה נסגר ביום חמישי השבוע על 32.75 דולר, ירידה של כ-30% לעומת מחירה בזמן שפרינס נכנס לתפקידו, לפני 4 שנים. כעת ממתינים בארה"ב לראות מי יהיה המנכ"ל הבא שישלם בכיסאו על הפסדים ומחיקות שגרם משבר המשכנתאות. בוול סטריט בטוחים שה"תופעה" של הדחת מנכ"לים תהפוך ל"מגמה".