מה יש לתורה נגד הבכורים?

קין, עשיו, ישמעאל, ראובן ואפילו אהרון משנים לאחיהם הצעירים, אז מה יש לתורה נגד האחים הבכורים? הרב רפי פוירשטין סבור כי יש כאן מסר חברתי ברור. פרשת השבוע

מחקרים מראים שהילד הבכור הינו בעל אופי אחראי ויציב (למען הגילוי הנאות אני בכור). בדיוק מה שצריך יורש עצר טיפוסי, ולא חשוב אם של חנות המכולת המשפחתית או של בית המלוכה הבריטי. ולכן לא ברור רמה יש לתורה כנגד הבכורות.

 

לכל אחד מהדוגמאות שאזכיר יש הסבר אלטרנטיבי, אבל כל הדוגמאות יחד מסמנות מגמה, ללא ספק. ובכן, זה מתחיל מהמשפחה הראשונה. קין, הבכור של אדם וחוה , מודח בתחילה לטובת הבל ואחר כך לטובת שת, הבן השלישי. יצחק הבן השני לאברהם תופס את מקומו של ישמעאל הבכור. יעקב בנם של יצחק ורבקה תופס את מקומו של עשיו הבכור. יהודה בנו הרביעי של יעקב תופס את מקומו של ראובן בכור הבנים.

 

משה הופך למנהג של העם ואהרן הגדול הופך ל'משנה'. ובמדבר, בזמן מסעם של ישראל במדבר תופסים הכהנים את מקומם של הבכורות. דהיינו, הכהנים (אנשי הדת) היו מלכתחילה הבנים הבכורים בכל משפחה. לאחר שעם ישראל בנה את עגל הזהב, הודחו הישראלים הבכורים מלשמש ככוהנים ואת מקומם תפסו בניו של אהרן הכהן, ובני שבט לוי שמילאו גם הם תפקידי מפתח בחיים הרוחניים של העם. המלך הראשון של ישראל הלא הוא שאול המלך שייך לצעיר השבטים, בנימין.

 

דוד המלך שנבחר אחריו שייך לשבט יהודה (כבר אמרנו הוא הרביעי לבני יעקב). אך דוד עצמו הוא צעיר בניו של ישי. וכששמואל הנביא נשלח לאתר את המלך הבא, הוא כלל לא מעלה על דעתו שהבן הצעיר, דוד, הוא יהיה המלך לעתיד. האחים כלל לא מציגים אותו בפני שמואל על מנת שיקבע (באמצעות דבר ה') אם הוא נביא. בקיצור, מה יש לתורה נגד הבכורים?

 

שמעתי מאבי מורי, שהבכור הוא המועמד הטבעי להיות הבן הממשיך. הן בגלל תכונותיו, והן בגלל מיקומו בהיררכיה, כמי שהפך את הוריו להורים. הוא גם קולט את הילדים הצעירים יותר. ואכן חוקי הירושה של התורה מעניקים לבכור פי שניים ממה שיורשים אחיו. אך התורה מעבירה לנו מסר ברור. לא המעמד הטבעי הוא זה שיקבע את מעמדו של האדם אלא מעשיו הנקבעים על פי בחירתו החופשית. לא הייחוס קובע, אלא ההישגים הנרכשים של האדם. נכון שהעולם איננו נוהג כך, אך המהפכה אותה התורה מחוללת בעולמנו, כוללת העדפה ברורה של הראוי על פני המיוחס.

 

הגיע הזמן שבמדינת ישראל המתוקנת יהיה ייצוג שווה לכל העדות בבתי המשפט, באוניברסיטאות. המחקר שהבליט את מספרם הנמוך של יוצאי עדות המזרח במוסדות חשובים אלה הוא מזעזע. אך גם לומדי ומלמדי התורה המפרידים בין בנות מעדות המזרח לבנות אשכנזיות ובונים להם בתי ספר שונים. ראוי להם לחזור אל האמת היסודית והפשוטה "מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך" .

 

וכבר אמרו חכמים בקיצוניות שאפילו "ממזר תלמיד חכם עדיף מכהן גדול עם הארץ" כדי להבליט עד כמה הייחוס איננו חשוב. מדינה הדורשת מכל בניה להיות בצוות הטנק, במחלקת צנחנים, או בצוות של יחידה מובחרת, והיא עושה כך בהתחשב ביכולותיהם וברמתם של הבנים והבנות, מחויבת להמשיך באותו קו בדיוק ולאפשר לכולם לממש את יכולותיהם בצורה המקסימאלית.

 

אמרו חכמינו "היזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה" ומצד שני, מזהירים חכמים את 'המיוחסים' שלא יסתמכו על מעמדם החברתי האיתן ויזניחו את חינוך ילדיהם. ואת דאגתם זו הם ניסחו זאת בשאלה: "מפני מה (לעיתים) אין בניהם של תלמידי חכמים יוצאים תלמידי חכמים?" לא רק החינוך צריך להיות במרכז, כמכשיר למוביליות חברתית המעדיפה את 'הראוי' על פני 'הבכור'. אל גם מכשירי המיון והאבחון. אלוקים אומר לשמואל הנביא, אל תבט אל יופים וגובה מראיהם של בניו הגדולים של ישי, "כי האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב". על החברה לבנות מכשירי מיון שיעריכו את הכישרון והאישיות של המועמד לתפקיד בכיר ללא שים לב למוצא , למראה או לעושרו של המועמד.