היכרות במצרים: הוריה חששו שהוא סוכן מוסד

אברהם דיין נתן שירותי דת לקהילת היהודית באלכסנדריה כשפגש את ריטה, שעבדה בתור מזכירה בקהילה. תוך שעה הוא ידע שזו היא, אבל היו להם הרבה מאוד מכשולים לעבור בדרך. השבוע הם מציינים חמש שנים לנישואיהם

אברהם דיין הכיר את אשתו לעתיד במסגרת עבודתו עם קהילת אכסנדריה במצרים, כאיש דת הדואג לכל מחסורה של הקהילה מבחינה דתית כמו שחיטה, סופר סת"ם, תרגום פנקסי הקהילה מעברית עתיקה לעברית מודרנית והוצאת תעודות ומסמכים רשמיים מהקהילה.

 

הוא פגש את ריטה, שעבדה בתור מזכירה בקהילה, ב-2001. "ראיתי אותה רק שעה אחת וכבר ידעתי שזאת היא", הוא אומר. "בתום העבודה שאלתי אותה איפה יש מקום לאכול אוכל לא בעייתי מבחינת כשרות, והיא הפנתה אותי למסעדת פול ופלאפל. הצעתי לה לבוא איתי, אך היא סירבה. ממש לפני שהיא עזבה, ברגע האחרון, ביקשתי ממנה מספר טלפון וכתובת אימייל, למקרה שאזדקק לעזרתה (זה היה התירוץ)". למחרת הוא נסע לקהיר. הוא התקשר אליה והיא לא היתה בבית, ואחר כך כבר לא ראה אותה.

 

בשובו ארצה הוא שוב התקשר אליה. "היא לא ידעה איך לברוח ממני", הוא אומר. "באחת הפעמים שהתקשרתי אליה אמא שלה ידעה שזה אני בצד השני של הקו (לשיחת חוץ יש צליל אחר). שאלתי אם ריטה נמצאת, ואמא שלה עשתה קול של גבר ואמרה שהיא אבא של ריטה, ושהיא לא בבית".

 

בסופו של דבר לריטה נמאס מהסיפור, והם גם חששו מפני השלטונות, מהקשר שלה עם בחור ישראלי. "אמא שלה כבר חשבה שאולי אני סוכן של המוסד, ובצורה כזאת אני רוצה להתקרב למצרים. או שאני רוצה לדעת את סודות הקהילה. היא החליטה לומר לי שיש לה מישהו והיא לא רוצה קשר איתי", מספר אברהם.

 

לפני פסח הוא התקשר והודיע לריטה שאולי לא יגיע לעשות את החג עם הקהילה, בגלל המצב הקשה. לדבריו, ריטה שאלה אותו למה ואמרה שאין מה לפחד, "תבוא וה' יעזור".

הפנתה אותו למסעדה של פול ופלאפל

 

יומיים לפני החג, במסגרת עבודתו, נכנס אברהם למשרדה של ריטה ושאל באותה הזדמנות גם מה נשמע עם החבר שלה והאם תהיה בערב החג. היא אמרה שלא, כיוון שהיא מתכוננת לשיט על הנילוס ויוצאת בחצות הלילה. "שאלתי אותה אם היא הולכת עם החבר שלה, והיא ענתה לי שלא. שאלתי למה, והיא ענתה שהם חופשיים ושכל אחד עושה מה שבא לו. אז אמרתי לה, 'כשתחזרי אני מזמין אותך ואל תגידי לו כלום, כי ממילא אתם חופשיים'. בשלב זה היא הודתה שאין לה בכלל חבר, אלא היא שיקרה לי כי לא ידעה איך לצאת ממני, והוסיפה שהיא מקבלת את ההזמנה שלי. בערב פסח, בסביבות שתיים בצהריים, לאחר שסיימה לעבוד, אמרתי לה שצריכים את עזרתה בהכנות לליל הסדר ושאלתי אם היא מוכנה לעזור. היא היתה מופתעת מהפנייה, אבל מיד הפשילה שרוולים ונרתמה לעבודה", הוא נזכר.

 

טיול באלכסנדריה, במוזיאון המלך פארוק

לאחר הסדר ריטה היתה היתה אמורה לחלק מתנות לאנשי הקהילה. היא הסתכלה על אברהם מרחוק במבט מבויש ורמזה לו אם יוכל לבוא לעזור לה. "מיד הלכתי לכיוון שלה וחילקנו יחד את המתנות לאנשי הקהילה. זו היתה ההתחלה", אומר אברהם. "לאחר שחזרה מהשיט בנילוס הזמנתי אותה לטייל באלכסנדריה במוזיאון המלך פארוק".

 

מיד לאחר החג חזר אברהם לארץ והודיע למשפחתו על ריטה. "היתה לי פה ממש מלחמה", הוא מספר. "מה פתאום לקחת חוצניקית, ועוד ממצרים? מי יודע בכלל מאיפה המקור שלה? מה עם המנטליות הערבית? ועוד שאלות כגון אלה".

 

כדי להשתיק את ההורים, אברהם המשיך לצאת עם בחורות, אבל בסביבות ל"ג בעומר אמר לאמו שהוא לא מוכן לוותר על ריטה והוא רוצה לנסוע למצרים שוב ולבחון היטב את העניין, כדי לא להגיד לעצמו שאולי פספס. ההורים של אברהם דווקא הסכימו, אבל ההורים של ריטה התקשו להתמודד עם בחור ישראלי. האמא ביקשה מאברהם להיפגש עם הדוד שלה בעכו. "הוא ראה אותי, שאל כמה שאלות, ואחרי הפגישה הודיע להורים שאני נראה לו בחור טוב ולא איזה סוכן מוסד".

 

"טיילנו הרבה, ובדרך גם למדנו על יהדות"

אברהם נסע שוב למצרים לבקר את ריטה למשך חודש. "היו לנו הרבה קשיים", הוא אומר. "היא בת לאב נוצרי ולאמא יהודיה, כך שהיא יהודיה לחלוטין. אבל הייתי צריך ללמד אותה דברים שהיא מעולם לא שמעה עליהם לפני כן בתחום הכשרות, שבת, ועוד הרבה מאוד דברים", הוא מספר. "טיילנו הרבה, ובדרך גם למדנו על יהדות. אני הייתי צריך לישון בבית האבות הגרמני, כשמעל לראשי בחדר היה צלב ענק שהצטרכתי להוריד אותו. בנוסף על כך, אנשי הביטחון המצרים, שעד היום יש לי איתם קשר טוב, התחילו לחקור אותי. כשהסברתי מה שהסברתי, הם קיבלו זאת בהבנה מלאה ואיחלו לנו בהצלחה והרבה מזל טוב".

 

הסידור היה שאם זה יצליח באותו חודש, ריטה תבוא עם אברהם לארץ לשבועיים. "באחד הימים נסענו לאבו קיר, פרבר מחוץ לאלכסנדריה, ושם על חוף הים, עם ארוחת צהריים ספונטנית של דגים על האש, החלטתי להוציא את הטבעת שכבר רכשתי בארץ על כל מקרה שיבוא והצעתי לה נישואים. היא קיבלה את הטבעת והסכימה עקרונית, אבל אמרה שצריך עוד לדבר ולראות", מספר אברהם. "זה היה היום המאושר בחיי".

 

ריטה הגיעה לארץ, והם נסעו יחד לבקר את קרוביה בעכו, נסעו לקרובים באילת, ביקרו בים המלח ובירושלים. "אלה היו חודש וחצי נפלאים באלכסנדריה ובארץ", הוא אומר. "לאחר חזרתה למצרים קבענו חתונה".

 

במשך כל הזמן הזה, מחודש יוני ועד ספטמבר, הם דיברו שעות בטלפון, עד שהתקשרו אליו משירותי הביטחון הישראלים, לשאול מה העניין שלו עם מצרים. הוא חזר למצרים לראש השנה, ומיד לאחר יום כיפור ערך אירוסים בבית הכנסת הגדול "אליהו הנביא" באלכסנדריה. לאחר מכן הגיעו יחד ארצה, דרך מעבר טאבה, עם כל המטען שלה. בזמן הזה המשפחה שלו ארגנה את החתונה, שהתקיימה ב-12 בנובמבר 2002. "היו קרוב ל-500 אורחים, 450 מהצד שלי ו-50 איש מהצד שלה", הוא מספר. "לאחר החתונה חיינו בארץ שנה, וכעבור שנה, בה עשיתי פעילות נפלאה במצרים, ביקשה מאיתנו הקהילה להישאר שם, כשהיא תשלם את כל הוצאותינו, כולל דירה ועוד". 

 

כעבור שנה במצרים הם עברו לגור באיטליה, בוונציה, שם מכהן אברהם כסגן וממלא מקום הרב. לדברי אברהם, בכוונתם להשתקע בעתיד בישראל.

 

"רציתי לומר שלא צריך לפחד, למרות כל הקשיים ומכשולי השפה. כיוון שלא שלטתי היטב בשפה הערבית, המעט שידעתי חיבר בינינו עד שריטה למדה עברית ואני חיזקתי את  הערבית שלי. אפשר להתגבר על הבדלי המנטליות ולהגיע לעמק השווה. אם רוצים - משיגים", הוא מסכם.

 

• יש לכם סיפור היכרות מרגש / משעשע / מיוחד במינו? הצעתם נישואים באופן יוצא דופן? רוצים להפתיע את בן/בת הזוג ליום ההולדת או ליום הנישואים? שילחו לנו את הסיפור שלכם בצירוף תמונות.