טנריף: יש חדש תחת השמש
טמפרטורות שלא יורדות מ18- מעלות גם בחורף, ריביירות שוקקות, מצוקי ענק ואוצרות פיראטים במצולות הים. 10 מיליון תיירים בשנה מציפים את האי טנריף באוקיינוס האטלנטי, והם כנראה לא טועים
יש הטוענים שטנריף, אי שכולו אביב נצחי במזרח האוקיינוס האטלנטי, בקרבת צפון אפריקה, הוא אטלנטיס האגדית האבודה, שעל פי האגדה נבלעה לפני יותר מעשרת אלפים שנה במצולות הים, על ארמונותיה ונפלאותיה. אחרים ממקמים את אטלנטיס דווקא בים התיכון. כך או כך, האי טנריף לא זקוק להילת קדומים כדי למשוך אליו תיירים המחפשים מנה של שלווה ונוף יפהפה לחופשה של ים ושמש, בחורף או בקיץ.
בעקבות שודדי הים
טנריף, אי בריבונות ספרדית הגדול בקבוצת האיים הקנריים, מציע נופים של הרי בזלת, הר געש המתנשא במרכז האי, שמיים בהירים וצלולים, חופי רחצה נפלאים, עיירות קטנות ויפהפיות וכפרים שלווים.
כזו היא העיירה מאסקה, שכאשר יושבים באחת ממסעדותיה וטועמים פאייה מקומית, נהנים מנוף המזכיר במשהו את עיר האינקה מאצ'ו פיצו בהרי האנדים. היא שוכנת בחגווי הסלע של מצוקי ענק, במרומי כביש מפותל המוביל למפרץ, שהנמל שלו שימש בימים רחוקים ביותר משכן לשודדי ים. עד היום מחפשים כאן הרפתקנים למיניהם את האוצרות שהפיראטים הטמינו לפי האגדות במערות בצוקי הסביבה.
אוצר תיירותי של ממש. טנריף (צילומים: ויז'ואל/פוטוס)
הכביש הצר והמפותל מתחיל באחת האטרקציות המרשימות של האי, צוקי לוס ג'יגאנטס, שורה של מצוקי ענק המגיעים עד לקו המים ומושכים מחפשי הרפתקאות. מסלול יפה אחר יוצא מהעיר העתיקה לה לגונה לעבר העיירה מרסדס, וממנה לשמורת אנאגה. בדרך תחלפו דרך יער ענק עד שתגיעו לחוף המסולע בצפון-מזרח האי, ליד העיירה טאגאנאנה. את טעמו של הדג שיוגש לכם באחת המסעדות ליד נמל הדייגים כדאי להטמין בכספת.
מסלול נוסף מוביל להר הגעש הענקי טיידה, שמזדקר לגובה של 3,718 מטר ופסגתו מושלגת בחורף. ניתן לעלות ברכבל לתוך לוע ההר עצמו (כדאי להזמין מקום מראש באחת מחברות התיירות.( חלק מהנסיעה בשמורת ההר עוברת ממש בתוך הר הגעש, שהתרומם מהאוקיינוס האטלנטי לפני כ10- מיליון שנים, בהתפרצות געשית שיצרה את שבעת האיים הקנריים.
בטנריף (שטח: 2,057 קמ"ר) מתגוררים כמיליון תושבים בלבד, אבל יזמי התיירות המקומיים ידעו להפוך את האי למכה תיירותית - כעשרה מיליון תיירים בשנה. רבים מהם רכשו בתים ודירות נופש באי ומגיעים אליו כדי להעביר בו את ימי החורף, שגם בהם הטמפרטורות לא צונחת מתחת ל18- מעלות.
התושבים האבודים
האיים הקנריים אמנם כפופים לספרד, אבל נהנים ממערכת שלטון עצמית. תושביהם המקוריים הם הגוואנצ'ס, שמוצאם אינו ברור. הכובשים הספרדים ראו בהם את שרידי תושביה של אטלנטיס האבודה, בזכות עורם הלבן, קומתם התמירה והידע שלהם בחניטת מתים.
הגוואנצ'ס, שהעריצו את הר הגעש וראו בו אתר מקודש, לא נכנעו בקלות וניהלו קרבות עקובים מדם עם הכובשים הספרדים עד שניגפו. פסלו של המלך המקומי האחרון ניצב בכביש המתפתל לעבר העיירה לה גוואנצ'ה, במקום בו בחר להתאבד עם שארית צבאו ולא ליפול בידי הספרדים. בהמשך נטמעו שרידי התושבים המקומיים באוכלוסיית המהגרים שהגיעו לאי מספרד, והרעיפה עליו לא יותר מכמה מטעמים, אבל בעיקר את אהבת החיים המתבטאת בפסטיבלים ובקרנבלים הנערכים שם בסביבות פברואר.
אחד האלמנטים הבולטים בבתים של טנריף הוא מרפסות העץ היפות, המושפעות מסגנון הבנייה בפורטוגל, סגנון בנייה שהועתק מאוחר יותר לדרום אמריקה. ברחובות הישנים של הערים לה אורוטבה ולה לגונה ניתן לראות בתים מסורתיים רבים, שמתהדרים במרפסות יפות ומעוצבות. בתים אלה בנויים לרוב סביב פאטיו פנימי עם מרפסות עץ המקיפות את החצר מכל צדדיה.
רבים מגיעים לאי כדי להעביר בו את החורף
עם האטרקציות התיירותיות נמנות גם הערים בצפון האי. אחת מהבולטות בהן היא פוארטו דה לה קרוז. הטיילת היפה של העיר, על בריכות מי הים הטבעיות שלה, מושכת רבבות תיירים, שמנצלים את ההזדמנות גם לקפוץ ל"לורו פארק" הענק, שמאכלס בין השאר חיות נדירות ואוסף תוכים ענקי. גם מופעי הדולפינים הם מעדן תיירותי פופולרי.
הגנים הבוטניים של העיר ראויים לביקור בזכות שלל העצים והצמחים הנדירים שבהם. אל תוותרו גם על העיר העתיקה לה לגונה, על רחובותיה ובתיה העתיקים שהשתמרו נהדר, ועל עמק לה אורוטבה, שבו לא מעט ממגדלי ענבי היין המפורסם של האי. ועוד אטרקציה ראויה: פארק עץ הדרקון בעיירה איקוד דה לוס וינו, שבמרכזו מתנוסס עץ מרשים שגילו נאמד באלף שנה.
בדהירה אל עמק השטן
דרום האי, שבו שוכנת עיר הנמל הגדולה סנטה קרוז, הפך למרכז התיירותי הגדול ביותר של טנריף, בעיקר בזכות הריביירות, המארחות יותר תיירים מצפון אירופה מאשר תושבים מקומיים. בפלאייה די לס אמריקאס, בחופי לוס כריסטיאנוס ובקוסטה אדיג'ה המטופחים, משתרעים המוני שוחרי שמש למרגלות מגדלי דירות ומלונות מפוארים. חובבי הרפתקאות מוזמנים לעלות לטפס לעיירה אדיג'ה וממנה לרדת בטרק לתוך ערוץ בראנקו אל אינפיירנו ")עמק השטן.("
זהו גיא שנחרץ לעומק במשך מיליוני שנים, והמסלול אליו מתחיל במרומי ההר המתנשא מעל העיירה אדיג'ה, ממנו יורדים בשביל מפותל שאורכו כ-6 ק"מ. הירידה מובילה לעמק שקירות צוקים סוגרים עליו מכל עבר ומסתיימת במפל מים שהצמחייה המקיפה אותו מזכירה יער סבוך.
מדובר בהחלט בטיול למיטיבי לכת הנמשך כ־4 וחצי שעות מהנות. לקינוח תוכלו להתאושש ברביצה מענגת באחת המסעדות שלחוף הים בפלאייה די לס אמריקאס ובנגיסות ממטעמי פאייה, שהיא תערובת של סוגי בשרים ודגים עם אורז.