מילה שלו

נועם יעקבסון לא מסתתר מאחורי פסוקים וציטטות. הטקסטים שלו נוגעים בנושאים שהם טאבו, ואפשר לשמוע בהם גם התחבטויות, לבטים ושיחות נפש עם האל. תפסו אותו בפאב הקרוב לביתכם

גם אם אתם ברי מזל ולא יצא לכם להיות ב-3,521 חתונות בשבע השנים האחרונות, הסיכוי שתראו את הפרצוף של נועם יעקבסון ולא תגידו זה ההוא שניגן בחתונה של החבר או החברה הכי טובים שלכם, דומה לסיכוי שמחרתיים ייחתם הסכם שלום באנאפוליס.

 

ואם זה לא מספיק, נועם בחר ללכת לאודישנים של כוכב נולד, ומאז כנראה שגם אמא שלכם זוכרת אותו בתור "החמוד עם הכובע שעשה את הללויה של ליאונרד כהן", שאגב עוד נחזור אליו מאוחר יותר. בינתיים, תוכלו לשמוע כאן את השיר שלו "40 יום" המבוסס על טקסט מתוך מדרש.

 

בניגוד להרבה אמנים מהמגזר הדתי, נועם לא מתעצל ומופיע בפאבים קטנים ברחבי הארץ, גם אם מדובר בהופעה מול עשרה אנשים. את טבילת האש האישית שלי עם הנועם שמחוץ ללהקת השמחות "עניין אחר" עשיתי בפאב תל אביבי קטנטן ונחמד בשם "צוזמן", שיעקבסון הפך אותו למעין פאב הבית.

 

כבר אחרי שלושה וחצי אקורדים, כשהוא מגוּבה בעודד וייס על הגיטרה ובאורי נווה על כלי ההקשה, ועוד לפני מנה הגונה של וויסקי, הדבר הראשון שקופץ לך בראש זה הביטחון והחופשיות של יעקבסון על הבמה. ביטחון שלא היה מבייש את יהודה לוי בחברת עשר נערות בנות  16. הבנאדם שר, מדבר, צוחק ומפלרטט, הכל תחת קסקט שמגן על קרחת מהזן שכנראה עושה את זה להרבה בחורות (צר לי בנות, נשוי באושר).

 

אם נעזוב לרגע את הקוריוזים מסביב ונעבור לחלק האמנותי, מתברר שליעקבסון אין הרבה יומרות לאוונגרד מוזיקלי. שלושה-ארבעה אקורדים מלודיים רכים, רובם נעים על ציר הרוק-אקוסטי (ולצד סטיית רגאיי פה ושם). בטקסטים יעקבוסון מתייחס למסלול חייו: מישיבת הגוש או עותניאל שבהם למד, דרך השירות בגולני והלימודים בבית ספר רימון, ועד להודו שהיתה חלקת השראה לא קטנה.

 

את הנקודות הראשונות שלו הרוויח יעקבסון במילים. הוא לא בורח מנושאים של בינו לבינה או מטאבויים אחרים, לא מסתתר מאחורי ציטטות פסוקים, אלא כותב על כל אלו בעברית שימושית יומיומית. אמנם שימוש במילים כמו "קרחנות" לוקח את השיר למקום קצת אחר, פחות רציני יש שיגידו, אבל זה מחיר משתלם כדי ליצור שיר אמיתי יותר, ונוגע. בין אם כרקע חרישי ובין אם בלב, ניתן למצוא בטקסטים את הישראליות לצד הדתיות, אפשר לשמוע התחבטויות, לבטים, תפילות ושיחות נפש עם הקדוש ברוך הוא.

 

הללו-יה

הבטחנו הללויה בהתחלה, והנה זה בא. למרות שמדובר בשיר שכל אחד שמע בתקופה כזו או אחרת בחיים, הצליח

יעקבסון באתגר העצום של החידושים - לתרגם קלאסיקה, מבלי שיורגש שהטקסט מאלץ את עצמו על המנגינה. בשיר הזה יעקבסון נגלה במלואו כיוצר דתי, עם השפעות מוזיקליות שונות שספג במהלך השנים. את השיר תוכלו לשמוע במלואו במייספייס של יעקבסון.

 

אין ספק שליעקבסון עוד עבודה רבה, ולא כל השירים שלו עדיין באותה רמת גימור כמו הללויה, אבל הכישרון שלו לא מוטל בספק. אם ימשיך לחרוש את המקומות הנכונים, שהם לא רק תל אביב וירושלים, אין סיבה שלא יצליח להתרומם הלאה. שווה לכם לנסות לתפוס אותו, כשהוא יחסית עוד בהתחלת הדרך.