ברוכים הבאים לקניונית

האולפן החדש של חדשות 2 אולי מכיל מוטיבים דומים לאלה של המתחרים, אבל הוא מזכיר יותר קניון ענק בשלבי בנייה. בערוץ 10 יכולים לנוח

משהו באולפן הזה היה נראה לי מוכר במבט ראשון, אבל רק אחרי השני והשלישי גם הצלחתי להבין. קניון. יונית והחבורה שלה מנהלים את סדר היום ממה שנראה כמו קניון ענק בשלבי בנייה, מזכיר קצת את ימי התחנה המרכזית החדשה, בימים שעוד חשבנו שהיא תהפוך אותנו לאימפריה, לפני שהפכה למקום שחנויות נעליים מגיעות אליו כדי למות. היה באמת אולפן יפה, הרבה מחיאות כפיים. אבל אם חושבים על זה לרגע, כמה באמת מרשים אתכם הרעיון של עוד קניון? זה כמו לקנות עכשיו קרוקס. לא רק שלא תהנו מהילת פורצי הדרך – תחשבו יותר בכיוון של אחרוני הקונפורמיסטים - זה לא הולך ונהיה יפה יותר, הו לא.

האולפן החדש של חדשות 2. יונית לוי כבר לא לבד (מתוך המהדורה)

  

אז חדשות 2 הרביצו כמה שוטים של האולפן החדש במהדורת החניכה, במה שנראה כמו מבט לווייני על חמש-שש נמלים עמלניות, שטובעות באוקיאנוס של מתכת כסופה. מעליהן מסך פלזמה גדול שלא דומה לפלזמה של ערוץ 10, לפניהן שולחן גדול שלא דומה לשולחן הפאנליסטים של ערוץ 10, ומאחוריהם כוורת של עובדי מהדורה, שלא דומים לעובדים של חדשות 10, ועל זה יעיד כל מי שצופה מדי פעם במהדורה של 10.

 

 

מתרחקים מערוץ 10 אפילו עוד קצת. ערוץ 2 מתחדש

 

בלי צחוק, באמת לא דומה, ובערוץ 10 יכולים להירגע. חדשות 2 לוקחים את המהדורה שלהם צעד אחד... ובכן, לכיוון כלשהו, אבל הם מתרחקים מערוץ 10 אפילו עוד קצת. הצבעים של המהדורה נשארו הכחול-אדום-אפור, מרצדים מאחורי הכתבים כמו גרסת ההיי-טק של קישלובסקי, המפעל המוכסף הנוכחי נראה כמו שובה של המהפכה התעשייתית, וברוח תנופת-הזמן נודף ממנו ריח חזק של 'יותר'. החדשות שלנו פומפוזיות יותר. התחקירים  שלנו חמורים יותר. הפאנל שלנו נחרץ יותר. ההיסטריה שנעורר גדולה יותר. בדיוק ההיפך מהאולפן האינטימי של מיקי ויעקב, עם הצבעים החמים ועם יעקב ששואל את מיקי אם גם לדרבי הזה יש חוקים משלו.

 

בכוונה או במקרה, חדשות 2 מצאו את התשובה ולו הזמנית לבעייה של חלק מהצופים (מה אתם קופצים? אתם שמעתם אותי אומרת גברים?) עם העובדה שיונית לוי חולשת לבד על עמדת ההגשה של המהדורה. עכשיו חובר אליה להק שלם של פרשנים מנוסים, שלא משאירים אותה לבד בפריים אפילו רגע אחד. טסטוסטורונים כמו רוני דניאל, אמנון אברמוביץ' ומשה נוסבאום יושבים מסביבה ומחזיקים את השולחן למקרה שכוחה של יונית לא יעמוד לה, או – מה שיותר סביר – כוחם של הצופים לא יעמוד להם. או שסתם לא יעמוד להם. ואם לרגע יחנק גרונו של מישהו בגלל תאונות הדרכים או העלייה במחירי הלחם, תמיד אפשר לקחת טרמפ על הרחפת ולטפס אל תקרת העולם. מלמעלה הכל נראה הרבה יותר טוב.