טייסים: שדות תעופה צפופים - סכנה מיידית

לא רק בישראל: טייסים באירופה ובארצות הברית מתריעים כי חדירת מטוסים למסלולים פעילים היא בעיה מרכזית ברוב שדות התעופה בעולם וכי אסון כבד הוא רק עניין של זמן. איך זה קרה ואיך פותרים את זה?

עם צמיחתו של ענף תחבורה האווירית בקצב שיא, מוחים טייסים בעולם כולו על הסכנות החמורות הנובעות מריבוי המסלולים וכלי הטיס בשדות תעופה הומים. הבעיה המרכזית היא שכאשר שדות תעופה סובלים מצפיפות יתר הפתרון הוא פתיחה של מסלולים חדשים, במטרה למנוע מצבים של "צוואר בקבוק". אולם הדבר דווקא מגביר את הסיכויים לתאונות על הקרקע – במקרים בהם רכב או מטוס נכנסים למסלול פעיל.

 

"חדירות למסלולים פעילים נמצאות בראש האג'נדה שלנו", מספר גדעון אוורס, דובר הפדרציה הבינלאומית של טייסים אזרחיים. "התופעות האלו הולכות ונהיות נפוצות יותר ויותר, ככל שענף התעופה מתפתח וגדל. כמובן שברוב המקרים הללו לא מתרחשת תאונה, אולם כאשר הן קורות – התוצאות קטסטרופליות".

 

האסון האווירי הגדול ביותר כתוצאה ממקרה של חדירה למסלול פעיל אירע לפני 30 שנה. זו הייתה התנגשות קרקעית בין שני מטוסי בואינג מלאים באיים הקנריים, בה נהרגו 583 בני אדם. בשנים האחרונות קרו מספר תאונות קטלניות בעקבות טעויות שכאלו. ב-2001 התנגשות בין מטוס נוסעים סקנדינבי למטוס צסנה על מסלול ההמראה הביא למותם של 118 בני אדם. ברוב המקרים, זה מסתיים בשלום, גם אם במזל רב. כך למשל קרה ביולי האחרון, כאשר שני מטוסים פספסו זה את זה ב-10 מטרים בלבד בשדה התעופה בפלורידה.

שדה תעופה עמוס - פצצה מתקתקת (צילום: איי פי)

 

על פי נתוני סוכנות התעופה האירופית "Eurocontrol", מדי יום מתרחשים שני מקרים של כניסה בשוגג למסלול הלא נכון ב-600 נמלי התעופה שבאירופה. בארה"ב דווחו 182 מקרים כאלו מאז תחילת 2007, בהשוואה ל-158 מקרים בשנה שקדמה לה. כעת מיטב המומחים בתחום מתאמצים לפתח מערכות אשר יסייעו למנוע זאת.

 

נמל מתוכנן היטב הוא נמל בטוח

"בעולם אידיאלי, מסלולים שונים לא אמורים לחצות זה את זה כלל", טוען פול ווילסון, מנהל מחלקת נמלי התעופה ב"Eurocontrol". "אולם המציאות בשטח היא שככל ששדות התעופה נהיים צפופים ועסוקים יותר, הם גם משלבים מערכות בטיחות מתוחכמות יותר על מנת למנוע תאונות כאלו".

 

מחקר של פדרציית התעופה מצא כי בנמל תעופה מסודר ומתוכנן היטב בוושינגטון, תועדו רק כארבעה מקרים של חדירה למסלול בין 1997 ל-2000. זאת בהשוואה לנמל תעופה בלוס אנג'לס, שבו מספר מסלולים מצטלבים זה בזה, שבו נרשמו 29 מקרים באותה התקופה. מומחים אומרים כי ככל שהענף מתפתח וצפיפות המטוסים גוברת, הסיכויים לתאונה ולכמעט-תאונות הולכים וגדלים בקצב מהיר. "זוהי בעיה שמשפיעה למעשה על כל נמל תעופה", אומר ווילסון.

 

איגוד הטייסים הבינלאומי טוען כי נמלי תעופה שתוכננו לא כראוי הם הגורם העיקרי למקרים כאלו. למרות שבקיאות בשפה האנגלית (שפת התעופה הבינלאומית) משחקת תפקיד חשוב בענף, טייסים זרים טוענים כי מגדלי פיקוח בארה"ב נוטים להשתמש בקיצורים מוזרים או בהוראות מסובכות. כתוצאה מכך, פדרציית התעופה דורשת מפקחי טיסה אמריקניים לספק פקודות בהירות וברורות.

 

"הבטיחות צריכה לעמוד בראש"

במטרה למנוע סיכונים בעתיד, פדרציית התעופה, "Eurocontrol" ורשויות תעופה מקומיות מחפשות אחר מערכות מתקדמות של התראות במהלך חדירה למסלול פעיל, ולזהות מקרים של התנגשות פוטנציאלית על מסלולי ההמראה.

 

כך למשל פיתחה מעבדת תעופה בהולנד מערכת שמתריאה בפני פקחים וטייסים על מקרים כאלו, כאשר כל תנועותיהם של הרכבים והמטוסים בשדה התעופה מתעדכנות בזמן אמת על מפת נמל התעופה - זאת בשונה ממערכות רדאר רגילות, אשר פועלות עם השהייה של מספר שניות.

 

במקרה אחר, כשהתווסף מסלול המראה שישי בנמל התעופה סחיפול שבאמסטרדם, נמנעו המתכננים מיצירת מסלולים החוצים זה את זה, טוען ברט רויטנברג, מומחה הבטיחות של נמל התעופה. מסלולי גישה למסלול החדש נבנו מסביב למסלולים הקיימים. בנוסף לכך, הותקנו במסלולים נורות אדומות אשר נדלקות בשעה שמטוס נכנס למסלול פעיל. רויטנברג טוען כי נורות כאלו צריכות להפוך לסטנדרטיות בכל שדות התעופה.

 

"בשדות תעופה מסויימים, ההרחבה נעשית רק בהתאם לתפוסה", מספר רויטנברג. "אך על המתכננים למצוא דרכים טובות יותר לעשות זאת, כשנושא הבטיחות בראש סדר מעייניהם. זה עשוי למנוע תקלות רבות שעלולות לצוץ מאוחר יותר".