מדובר באישה אשר פרודה כבר שבע שנים מבעלה. בזמן ההיריון עלו חייהם הזוגיים של השניים על שרטון, והאשה חזרה לבית הוריה. לאחר הלידה הלך הסכסוך והחריף והשניים פרודים עד עצם היום הזה. הילד כבר הולך לבית הספר, אבל אמו עדיין מחכה לגט. הייתכן? אפילו עבד משתחרר בשנה השביעית! אשה לא. אשה לעולם לא משתחררת מבעלה, אם אין הוא חושק בכך. שמא תאמרו שעדיין לא סיימו הצדדים להתדיין בכל העניינים האחרים. ובכן לא במקרה הזה. כל העניינים האחרים הנלווים לגט נפסקו ונגמרו לפני שנים בבית המשפט האזרחי, הגם שהבעל אינו מקיים את פסקי הדין. בית הדין האזורי פסק רק להמליץ לצדדים להתגרש (פסק דין שהוא חסר משמעות). האישה ערערה על כך, וביקשה לחייב אותו בגט. ערעורה נדחה ובית הדין החזיר את התיק לבית הדין האזורי הדין הרבני להמשך דיון על הסדר שהצדדים צריכים להגיע אליו עם המלצה לגט. תודה רבה.
בדיון בבית הדין הגדול טענתי: "יש כאן פירוד". "פירוד"?, שאל אב בית הדין ופתח עלי זוג עיניים גדולות. "כן", אמרתי", יש כאן פירוד של 7 שנים". "ממתי פירוד זה עילה לגט", שאל אותי הדיין בתמיהה גדולה. מכיוון שהבנתי שנפלתי חזק, החלטתי לעשות את שאר הדרך למטה בקפיצה ואמרתי: "חשבתי שאולי בית הדין הגדול יחדש את החידוש הזה". "מה"?, שאל הדיין. "חשבתי שבית הדין הגדול יחדש את החידוש שפירוד מהווה עילה לגט", אמרתי. "חס וחלילה", ענה לי אב בית הדין, "חס וחלילה שבית הדין הגדול יחדש חידוש בהלכה".
וזה אולי משפט המפתח והמוטיב המרכזי של בית הדין הרבני - "חס וחלילה שבית הדין הגדול יחדש חידוש בהלכה".
שבע שנים הם 2,555 יום. ואלו הם 2,555 ימים של בדידות, של עקרות, של עוני ושל חוסר מעמד חברתי. דייני ישראל - האם לא מגיע לאשה אשר פרודה מבעלה 7 שנים להקים בית אחר בישראל, ולחיות חיי אישות עם גבר כשאר האדם? האם כך הייתם פוסקים לבנותיכם? האינכם רואים שבדרך בה אתם נוקטים אתם תאבדו מהר מאד את ההגמוניה ואת הסמכות שלכם?
אזרחי ישראל - האם אתם מודעים לכך שבשם מדינת ישראל וחוקיה פועלים הדיינים באופן המונע מאשה זכויות אדם בסיסיות? האם אתם מודעים לכך שחתונה כדמו"י יכולה להיות מלכוד שאין ממנו מוצא?
יהודים יראי שמים ושומרי מצוות - האם אכן זוהי תורת ישראל? כמה נשים יצטרכו לסבול עד שתבינו שיש לקום ולעשות מעשה בתחום הזה?
אל תטרחו לענות לי, יראי השמיים. אני כבר יודעת את התשובות. לא. לא מגיע לאשה פרודה מבעלה לקבל גט, אם אין עילה מוכחת, יגידו הדיינים. האשה היא אשת איש וככזאת היא מוקצית אך ורק לבעלה. המשנה כבר קבעה 'וקונה את עצמה בגט או במיתת הבעל'. צריך לשמור על טהרת עם ישראל ולא להגיע לפריצות. לא. לא היינו צריכים כך לפסוק לבנותינו כי אצלינו יש ב"ה חיים זוגיים טובים. הרי אצלנו שומרים על טהרת משפחה.
אזרחי מדינת ישראל היו עונים לי בערך כך: דה... אנחנו מודעים לכך שמונעים מנשים זכויות אדם בסיסיות. זה ממש לא בסדר. וכל הכבוד לך שאת פעילה... באמת. ועוד שאת דתיה? זה ממש מרגש. אבל מה אפשר לעשות? יש סטטוס קוו. יש הסכמים קואליציוניים. וחוץ מזה – לא צריך להגזים. מה פתאום מילכוד? מדובר בבעיה של הציבור הדתי והמסורתי. הרי אנחנו - החילוניים הנאורים - מצפצפים על בית הדין, ובשעת צרה נחיה את חיינו בלי להיות כפופים לו.
היהודים יראי השמיים ושומרי המצוות יענו בערך כך: תמשיכי תמשיכי. העבודה שלך באמת חשובה מאד. אבל אולי כדאי קצת יותר בשקט. ששש... לא כדאי להוציא את הכביסה החוצה, לא לזרוק את התינוק עם המים... הנה אוטוטו אנחנו כבר ממנים כמה דיינים משלנו והם יעשו מהפכה בבית הדין הרבני. השד לא נורא כל כך. יש את הרב אההה... ושמעתי שיש רב אחד שגמר אוניברסיטה שכדאי למנות. יש לו סיכוי, לא? אה... נכון, כבר מינו את הדיינים והוא לא מונה. טוב. אולי במחזור הבא.
רבותי. גבירותי. המלך עירום.
רבקה לוביץ' היא טוענת רבנית העובדת ב"מרכז צדק לנשים", טל': 02-5664390.