דוד גלבוע: "כלי התקשורת לא אוהבים לבדוק את עצמם"

בדרך למעלה, כדאי לדעת כמה דברים לא סימפטיים במיוחד על כלי התקשורת, אם בכל זאת אתם שוקלים ללמוד עיתונות. דוד גלבוע ענה לכם

ש. אני בוגרת תואר ראשון בתקשורת. בכל מקום יש ילד של בתפקיד. אם אין פרוטקציה, אין מה לעשות בעולם התקשורת.

הלא כן? 

 

ת. פרוטקציה יש בכל מקום (את יכולה לשאול את ירון זליכה). אבל, הדרך הנכונה להשתלב בעולם התקשורת היא בעבודה קשה ובלימודים מקצועיים. יותר מ 80% מבוגרי בית ספרינו השתלבו בכלי התקשורת ללא פרוטקציה.

נסי ותיווכחי!

 

ש. בני בן 27 לומד תיקשורת בא"ופ. הוא כבר בשלב סופי ומקווה שהשנה יסיים. במסגרת הלימודים לתואר חד חוגי הסטודנטים לומדים גם שתי סדנאות בתחום. האם לאחר לימודי תיקשורת באו"פ הנך יכול להמליץ על השלמות ו / או התמחות פרקטית כדי שיוכל להשתלב בשוק העבודה? האם קורסים של דוברות ויחסי ציבור קשורים למקצוע? הוא יעמוד בקרוב בפרשת דרכים . האם ניתן לקבל אצלכם יעוץ להמשך לימודים / התמחות?

 

ת. שלום לך. אני מציע לבנך בשלב הראשון האם האוניברסיטה הפתוחה מציעה לבוגריה התמחות בגופי תקשורת.

ההתמחות תאפשר לו לחדד את הכלים המקצועיים, ותקנה לו יתרון על פני מועמדים אחרים.

קורסים של דוברות ויחסי ציבור הם חלק מהמקצוע למי שמייעד את עצמו לתחומים אלה. גם כאן כדאי תחילה להתמחות במשרדי יחסי ציבור או אצל דוברים במנגנון הציבורי.

 

ש. סיימתי תואר ראשון בממשל, ועכשיו פני מועדות אל עבר התואר השני. ברצוני לדעת האם השילוב של ממשל ותקשורת הוא שילוב מוצלח היכול לפתוח לי דלתות בעולם התקשורת? על פניו תקשורת וממשל כן הולכים יחדיו אך האם יש מסלול מסוים בתחום התקשורת שמתאים יותר לבעלי תואר בממשל ? ואם כן מהן אפשרויות התעסוקה?

 

ת. השילוב של ממשל ותקשורת הוא שילוב מוצלח כמו רבים אחרים, למשל: משפטים ותקשורת, מזרח תיכון ותקשורת ועוד.

עם זאת, לא קיים (ככל הידוע לי) מסלול המשלב את השניים בתחילת המסלול המקצועי. כתבים פוליטיים (מדיני, פרלמנטרי, מפלגות) יכולים להנות מהיתרון של השכלה מסוג זה.

 

עיתונות אינטרנט היא ככל עיתונות

 

ש. אני רוצה ללמוד תקשורת ויש לי דילמות שרציתי לשתף אותך -

פניתי לכמה עיתונים ואף אחד לא מוכן לתת לי לשמש ככתב כי אין לי ניסיון .  1. האם כדאי בינתיים לשמש כעורך באחד מהם ואח''כ לעבור או שקשה לעבור ?

2. האם זה משנה אם אני עורך ב''ידיעות'' או באינטרנט, נגיד ב - nrg כדי לעבור להיות כתב ?

3. אם אני דובר של מישהו בכנסת - אח''כ אוכל להיות כתב רגיל או שאהיה ''מסומן'' ?

 

ת. מי שלא קיבל אותך לעבודה ככתב, ודאי שלא יפקיד בידיך את מלאכת העריכה. הדרך לכל אחד מהתפקידים הנ"ל, מתחילה באותו המקום - הכשרה מקצועית. הנסיון מלמד שלא מעט אנשים זגזגו בין תפקידי דוברות לתפקידים עיתונאיים.

אף אחד לא סומן.

 

ש. אני בן 37 מנהל בחברת תקשורת שחש פספוס על כך שלא הגשים את חלומו להיות עיתונאי. אני כותב להנאתי באתרי גולשים דוגמת סקופ ואחרים "וברזומה" שליח יותר מ-100 כתבות מוצלחות -האם לדעתך יש טעם שאפנה לקריירה אחרת כעת?

 

ת. אני מכיר עיתונאים מוצלחים שעשו הסבה לתחום גם בגיל 40+ . אם אתה חש פספוס - אז לא מאוחר מידי

 

ש. איך מגדיר עולם התקשורת, בעיקר אלו שבאים מכיון של לימודים, את כל אלו בכותבים באינטרנט, שמעולם לא למדו תקשורת? האם גם להם אפשר לקרוא עיתונאים?

 

ת. עיתונות אינטרנט לא שונה במהותה מכל ענף אחר בתחום התקשורת. יש להפריד בין כותבי הבלוגים לבין מי שמועסק בכלי תקשורת אינטרנטי שעליו חלים כל הכללים העיתונאים. הכותבים מהסוג השני הם עיתונאים לכל דבר ועניין.

 

 

 

ש. האם עיתונאי הוא מקצוע שיש ללומדו?היום..יותר ממחצית אנשי התקשורת היושבים באולפני מהדורת החדשות, בתפקידי מפתח של עיתנות בכירה, ברשתות קול ישראל ושאר התדרים אינם באמת בעלי תעודה או הכשרה תיאורטית, לימודית..ניקח לדוגמא את העיתונאים הגדולים שיושבים במהדורות חדשות שנמצאים שם כבר מתקופת הקמת המדינה ושם היא נחלתם על אף כי אין בידם את החומר הלימודי הנדרש.

 

כמו כן יש להבדיל בין אנשי טלוויזיה בכירים שמנחים תוכניות טוק שואו ובידור, לבין אנשי תקשורת אמיתיים שמתעסקים בחדשות ואקטואליה.

 

ש. האם עיתונאות הוא מקצוע נלמד?  

 

ת. אכן כן, עיתונאות נלמדת ונרכשת בבתי הספר המיועדים לכך ברחבי הארץ. זה נכון שבעבר הגיעו לכלי התקשורת גם מי שלא רכשו השכלה פורמאלית, אך ברבות השנים הם השלימו זאת בהשתלמויות מרוכזות שהתבצעו מידי פעם.

הדרך הטובה ביותר היא לשלב את הידע התיאורטי עם ההתנסות המקצועית.

 

עיתונאים צריכים להידחף?

 

ש. אני בעל תואר שני בעיתונאות. סיימתי בהצטיינות. יש לי גם כישורים טבעיים לעסוק בעיתונאות - סקרנות, ידע וכד'. הבעיה היא שאין לי כוח להידחף לאנשים בחיים ע"מ להשיג סקופים. אני אוהב לכתוב אבל לא להיכנס לנשמה של אנשים.

מה אתה ממליץ לי לעשות?

וגם - הרי הכל פ-ר-ו-ט-ק-צ-י-ה בסוף - לא? איך אמרו אבותינו - כשאין קשרים - טוב שיש פרוטקציה....

 

ת. אני חושש שלא תמצא כלי תקשורת שירצה לפרסם את הגיגיך בשלב זה. הדרך לתהילה עוברת בעבודה קשה של: תחקירנות, כתיבה, עריכה וכו'. בתחום זה אין מקום לקיצורי דרך

 

 

ש. סיימתי MA בתקשורת מאוניברסיטה מוכרת בארץ. אני מתלבטת אם להמשיך לדוקטורט. למי בעצם מיועד דוקטורט בתחום זה? רק למי שרוצה להמשיך באקדמיה? אין לי רצון להיות מרצה, מצד אחד, אבל מצד שני, אני נהנת ללמוד. הפחד שלי הוא שאלמד לתואר שלישי ואז אהיה over qualified לעסוק בתחום - כי הרי בפועל, בפרקטיקה - אין ממש צורך בדוקטורק בתחום זה.

 

ת. זה הרגע להחליט האם פנייך מועדות לשדה המעשי או ברצונך להשאר באקדמיה.

תואר שלישי לא יהיה רלוונטי לכיוון הראשון. אני מציע לך להצטייד בכלים מקצועיים כדי להשתלב באחד מכלי התקשורת

 

 

ש. אני בלימודים לתואר ראשון בתקשורת, ברצוני לדעת איך אפשר למצוא עיסוק מקביל הקשור לתחום על מנת שאוכל להשתלב כבר בעולם התקשורת. לאן לפנות?

 

ת. תואר ראשון בתקשורת מקנה את הבסיס העיוני הנדרש. אך אין בכך די. בשלב הבא אני ממליץ על רכישת כלים מקצועיים והתנסות בשדה.

 

ש. כשאתה רואה את בוגרי בית הספר שלך משתלבים כל כך יפה כמו למשל את אורן אהרוני שמגיש כל כך יפה את סדרת התוכניות "מישהו מטפל בכם", מה זה עושה לך? והאם יש מקום לכל כך הרבה עיתונאים בארץ?

 

ת. אכן לשמחתי בתפקידי כמנהל בית הספר יש לא מעט רגעים של גאווה, כשאני נתקל בבוגרים המצליחים להשתלב בעשייה העיתונאית. בנוגע לשאלתך השנייה, חוקי הביקוש וההיצע מכתיבים את מספר העיתונאים בשוק. נמשיך לקוות שהטובים שורדים

 

ש. אני קריין מקצועי ואוהב מאד את התחום. בהעדר משרות ומשכורות ברשות השידור, ובהעדר פרוטקציה בגלי צה"ל אין באפשרותי לעסוק בכך ולו כעבודה שניה.

 

ת. אולי תחנות הרדיו האיזורי יכולות לשמש בסיס כלשהו למאוויך. אני הייתי מתחיל שם. בהצלחה

 

פרוטקציה בתקשורת, הדרך היחידה?

 

ש. אני מקווה שאני לא מעלה את הנושא לאחר שהאירוח יסתיים אבל אשמח לתשובה.

מנסיוני כבודר תואר ראשון וכותרת, גיליתי בדרך כואבת, כי בוגרי גלץ,במחנה ודובר צהל- מדלגים בקליליות על כל הליך הלימודים ומתקבלים לפניי לכל מקום עבודה.

הייית צריך לקרוע את עצמי בעבודות במקומונים בחנים או לעיתים ב2000 שח לחודש במשך 4 שנים עד שלבסו מצאתי עבודה הוגנת יותר במשרד יחסי ציבור (לא משכור תבשמיים 5000 נטו אבל עדיף על מה שהיה עד אז) גם לזה הגעתי בעבודה קשה ובזעת אפיים. קצתי בניסיונות להתקבל לעולם העיתונות הסגור, החלום שלי.. ראיית איך כל הגלצניקים וחבריהם מתקבלים ויש להם עדיפות עצומה על פני (בוגר כותרת) ועל פני בוגרי מכללות אחרות לתקשורת -והם, ללא תואר או משהוא דומה.

אני,לא התקבלתי בזמנו לגלץ ולבמחנה בגלל פרופיל גבוה. שירתתי את המדינה כלוחם 3 שנים ואני משרת כיום במילואים.

שאלתי אלייך כעיתונאי ידוע ואיש תקשורת ותיק ומנהל כותרת.

האם באמת באמת באמת שווה ללכת להשקיע את כל המאמץ והכסף בלימודים ,כשלמעשה הדבר היחיד כאן שמדבר הוא או נסיון כמו שלי (אחרי קריעה),שבעצם לא הצריך שום תואר ויכולתי להגיע למה שאני עושה עכשיו גם ללא כותרת, או דרך פרוטקציות של להגיע לגלץ או במחנה או מקומות דומים

או שבאמת ובתמים אתה מאמין, שיש מי שיקבל אנשים כמוני. שרק "למדו" בכותרת או מקום אחר ולא שייכים לברנז'ה העיתונאים הסגורה.

אני מאוד מעריך אותך ויצא לי להכירך וללמוד ממך

אז אנא, ענה לי תשובה כנה!

 

ת. אכן לא פעם הדרך ארוכה היא ורבה. עם זאת, בסופו של דבר, גם אתה הגעת אל היעד.

מנסיוננו, אחוז גבוה מקרב בוגרי בית הספר הגיע לעמדות מפתח בעיתונות הישראלית על סמך לימודיו בבית הספר, מבלי שהיה קודם בגל"צ או בעיתון במחנה.

 

 

ש. עד לפני כשנה וחצי עבדתי באחד מכלי התקשורת, העניים יותר בארץ. במהלך השנים עבדתי כתחקירנית ועוזרת הפקה ופשוט הפסקתי. הניצול של האנשים המאוד חשובים האלו בהפקות הוא פשוט בלתי נסבל. במקום להשקיע ולהבין שכל תוכנית טובה בנוויה על אנשים אינטליגנטים שאוהבים את העבודה ורוצים לעבוד במדיום המדהים הזה במקום זה פשוט מנצלים. לצערי הרב כמעט ואין עיתונאים בכירים שיוצאים להגנת הקולגות שלהם. לפני שהתקשורת חוקרת ניצולים במקומות עבודה אחרים כדאי שתחקור את עצמה. האם אתה ער לבעיה הזו? כיצד לדעתך צריך להתמודד עם זה?

 

ת. אכן לצערי, הניצול המחפיר קיים וכלי התקשורת לא ממש אוהבים לבדוק את מה שקורה בדלת אמותיהם.

גם אני עדיין מחפש את כלי התקשורת שיהיה מוכן לפרסם כתבת תחקיר על הניצול של אנשים צעירים במקצוע העיתונות.

 

ש. האם לימודי תקשורת הכרחיים? הרי בינינו, דוד, אתם קצת עובדים על הילדים האלה בעיניים, ולו רק מסיבות אובייקטיבות לחלוטין. כמה מקצועיים שלא תהיו, לעולם יהיו שני בתי ספר נחשבים יותר בארץ: "במחנה" וגל"צ.  

פגשתי את הילדים בכותרת, הרציתי להם, אין להם מושג ירוק בעיתונות. הם לא יודעים איך נראית כתבת מגזין, הם לומדים עשרות מונחים ומושגים שהם לעולם לא יעשו בהם שימוש. דווקא בחדשות אתם עושים עבודה יוצאת מגדר הרגיל, אבל מגזין? יוק.  

שתי שאלותי, אני מניח, הן כאלה:

א. כיצד מתמודדים עם התחרות מול שני הגופים הצבאיים, וגם עם העובדה שלימודי התקשורת אינם מוסדרים בארץ (וחבל), כמו בארצות הברית?  

ב. למה אין דגשים על מגזינים, כי ברור שלשם העיתונות (לפחות הכתובה) הולכת?

 

ת. לפני נושאי המגזין, אנחנו מחויבים להקנות את הכלים הבסיסים בעבודה העיתונאית. לכך אנו מיעדים את הלימודים בשלב הראשון.

תלמידי "כותרת" עוסקים בכתיבה מגזינית בשלב מאוחר יותר ואף מפיקים תוצרים עיתונאים.

 

ש. אני עומדת לסיים תואר ראשון במסלול דו חוגי של תקשורת ולימודי מזרח אסיה. האם תוכל להמליץ על כיוונים ספיציפיים אליהם אני יכולה לפנות בכדי להמשיך ולשלב בין שני התחומים הללו גם בחיים המקצועיים? האם קיים דבר כזה?

 

ת. אכן השילוב נשמע מרתק, ואם ברצונך לעסוק בתחום - הגיע הזמן לרכוש את הכלים המעשיים

 

ש. הנני סטודנטית לתקשורת שנה ג' במכללת "כנרת", שבעמק הירדן.

אני מעוניינת לדעת היכן כדאי לי ללמוד תואר שני. ראיתי שבבית הספר "כותרת" (ת"א) הלימודים הם לימודי תעודה. האם לימודים כאלה שווי ערך לתואר שני? ובכלל מבחינת שוק העבודה, האם לא היה כדאי להשתלב במקום עבודה לאחר התואר הראשון? ההתלבטות אינה קלה...

 

ת. אכן ההתלבטות לא קלה. ברמה המעשית מוטב שתכשירי את עצמך לעבודה עיתונאית. אם את מבקשת להמשיך במסלול האקדמי, תואר שני יכול לקדמך. 

 

ש. רציתי לדעת עד כמה דרושים בעיתונות ובתקשורת כתבים לענייני ערבים והמזה"ת. סיימתי כעת תואר ראשון בערבית ומזה"ת ומעוניינת להשתלב בעיתונות מסוג זה, היכן מתחילים? ועד כמה יש דרישה לכתבים, תחקרינים מהסוג הזה?

 

ת. למרבה הצער בעיתונות הישראלית יש רק מספר מצומצם של עיתונאים המסקרים את המזרח התיכון. בכל מקרה, אם תרצי לעסוק בתחום אני ממליץ לך ללמוד עיתונאות.

 

ש. סיימתי את כותרת בשנת 1997, ולמרות שבחרתי בסופו של דבר שלא לעסוק בתקשורת, תקופת הלימודים בבית הספר היתה מרתקת ומעשירה. בני כיתתי "מככבים" היום בכלי התקשורת השונים בהצלחה רבה.

כולי תקווה, שתצליח לשמר את הרוח המיוחדת הזו של כותרת - גם בביתה החדש, תחת כנפי האוניברסיטה - על מנת שתמשיך לטפח ולהצמיח את דור העתיד של העיתונאים בארץ.

 

ת. תודה על היחס החם. אכן, אנחנו עושים כל מאמץ לשמר את הרוח המיוחדת של בית הספר.

 

ש. אני לומדת מזרחנות במסגרת תואר ראשון באוניברסיטת תל אביב,

הייתי מעוניינת לשלב עיתונאות במסגרת, ברצוני להיות בעתיד כתבת , אני דוברת את השפה הערבית על בוריה.

מה אני צריכה לעשות בנידון?

 

ת. התשובה פשוטה מאוד - כדאי לך ללמוד עיתונאות.

 

ש. אני מתחיל ללמוד לימודי מדעי המדינה באוניברסיטה. רציתי לשלב זאת עם לימודי תקשורת, נושא שמעניין אותי מאוד אך שמעתי מאנשים רבים שדווקא הלימוים העל יסודיים בתקשורת אינם רלוונטים וגם לא מעניינים. בכל זאת, זהו נושא הקרוב לליבי. אני צרכן תקשורת ואקטואליה וכן עשיתי בגרות מורחבת בנושא לפני מספר שנים. מהו יחסך לגבי טענות על רלוונטיות הנושא בלימודים על יסודיים, התוכל לשכנע אותי אחרת?

 

ת. לימודי התקשורת במוסדות להשכלה גבוהה אינם מכשירים אותך לתפקידים עיתונאים. מי שמבקש לרכוש מקצוע כדאי שישלב את הלימודים האקדמאים עם לימודים מקצועיים.

 

ש. האם הערוצים המסחריים כיום, שמתבססים על אחוזי רייטינג גבוהיים במטרה להשיג עוד פרסומות וחסויות פוגעים בכך באיכות המשדרים שלהם?

כיום אני משווה את הערוץ הראשון אל מול שאר הערוצים המסחריים ומבין כי בתוכניות איכות של דוקודרמה ותעודה הערוץ הראשון מוביל מבחינתי בגדול על פני שאר הערוצים מאחר והם מחוייבים לרייטינג, לפוליטיקה, לזכיינים ועוד.

 

האם כך גם בעיתונות של תמונות, וצבעים (ידיעות ומעריב) אל מול עיתון הארץ שמתמקד יותר בכתבות, ומאמרים פוגעים באיכות העיתון?

 

ת. ריבוי כלי התקשורת מאפשר לכל אחד מאיתנו לבחור. לכלי התקשורת המסחריים כללים משלהם, ובוא לא נתבלבל, יש להם ביקוש רב. אתה רשאי כמובן להעדיף את עיתון הארץ או את רשות השידור.

 

רומסים את האתיקה

 

ש. בעת האחרונה אנו עדים לרמיסת כללי האתיקה העיתונאית, נדמה כי הכללים הפכו לאות מתה.

אני מוטרד בעיקר מעניין הסוביודיצה ועליית המדרגה בכל הקשור למה שמרשים לעצמם עיתונאים בבואם לסקר משפט בהתהוות. לעיתים נדמה כי, מדובר ממש בניסיון להטות תוצאות משפט, ולמצער, גם אם כוונה לא קיימת , אזי קיימת סבירות גבוהה ואפשרית לתוצאה כזו.

 

ת. נדמה לי שאתה מגזים במקצת. אכן היו מקרים של הפרת אתיקה. אך מכאן ועד להאשמה כוללת שכזו - המרחק רב.

רוב העיתונאים בישראל עושים מלאכה נאמנה וחשובה.

 

ש. ברצוני להשתלב בתחום עריכת התוכן באתרי אינטרנט. אני חושב שאני מתאים לכך. האם יש מקום ללמוד זאת? ואיך היית ממליץ לי לנסות להשתלב כבר עכשיו?

 

ת. יש בהחלט טעם ללמוד עריכת תוכן באינטרנט. צא ולמד!

 

ש. ביה"ס פועל עם אונ' ת"א, ועלות הלימודים גבוהה מאוד. האם אין טעם נפגם בעלות לימודים כה גבוהה? שנית, ואם אכן לומדים בביה"ס - הכיצד תוכל להבטיח כי הסטודנט אכן יתקבל לעבודה במסגרת כלי התקשורת? הרי ה"טובים" מן העיתונאים שעובדים בארץ נכנסו בפרוטקציה. בארץ אין קבלת אנשים לעבודה מתוך מקצועיות אמיתית, זה הרושם המתקבל.

 

ת. שכר הלימוד משקף את העלויות הכבדות הכרוכות בהתנסות מעשית במקצועות: הטלוויזיה, הרדיו, העיתונות הכתובה והאינטרנט.

אין אנו יכולים להתחייב כי תמצא מקום עבודה בסיום לימודיך. עם זאת, תוכל לראות באתר בית הספר היכן נמצאים בוגרינו היום.

ש. למה התקשורת מוצגת תמיד כשמאלנית, אליטיסטית, ומתנשאת? אין תפקידה של העיתונות להיות כלב השמירה של הדמוקרטיה כאחד מגופי המדיה הנוספים הקיימים בעולם התקשורת?

מהו אותו גבול דק שיש למתוח בין לואליות לעבודה של עיתונאי, לבין התחשבות בביטחון החברה,התחשבות בחיי הפרט (אם הפגיעה נעשית דרך תמונות של פגועים רק במטרה להעלות את הרייטינג).

 

ת. אכן התקשורת מתבקשת למלא את תפקידיה, תוך הפגנת אחריות והגינות. לפעמים הדברים הללו נתקלים בקושי כשהעיתונאי עוסק בנושאים רגישים. אני תמיד ממליץ לתלמידינו להתייעץ עם הממונים עליהם ולהתחלק באחריות.