"מצבו של העץ המונומנטלי הופך אותו לסכנה לסביבתו", ומסכן גם את המקום הסודי בו הסתתרה משפחת פרנק, נמסר מעיריית אמסטרדם. "הריקבון המהיר של העץ מאלץ אותנו לפעול עכשיו".

"סכנה לסביבה". עץ הערמונים (צילום: רויטרס)
הנערה היהודייה התייחסה פעמים רבות לעץ בדפי היומן אותו כתבה במהלך 25 החודשים בהן לא יצאה מהבית, עד מעצרה של המשפחה על ידי הנאצים באוגוסט 1944. אנה פרנק נפטרה במרץ 1945 ממחלת הטיפוס, בעת שהוחזקה במחנה הריכוז "ברגן בלזן".
"כמעט כל בוקר אני הולכת לעליית הגג כדי להוציא את האוויר הדחוס מריאותיי", כתבה ב-23 בפברואר, 1944. "מהנקודה האהובה עלי על הרצפה, אני מביטה מעלה אל השמיים הכחולים, אל עץ הערמונים החשוף עם טיפות הגשם הקטנות הנוצצות על ענפיו ואל השחפים והציפורים הדואות ברוח". "כל עוד זה קיים, ובתקווה שאחיה לראות זאת – אור השמש והשמיים המעוננים – כל עוד זה נמשך אני לא יכולה להיות עצובה".
במרץ העניקה מועצת העיר רישיון לכריתתו של העץ. מהלך זה גרר צעדי מחאה מצידו של מכון העצים ההולנדי ואחרים שטענו שהעץ הוא בעל משמעות היסטורית כה רבה, שיש לנקוט בכל האמצעים על מנת לשמר אותו. בחודש אוקטובר זכה העץ להזדמנות נוספת, לאחר שמכון העצים הציע מספר דרכים לתמוך בו ולהבריאו, אך עיריית אמסטרדם טענה שהרעיונות אינם ישימים.
"על פי ההערכה האחרונה, נראה שרק 28 אחוז מגזעו של העץ עדיין בריא", כך נמסר בהצהרת העירייה. "קיים סיכוי גבוה מדי שהעץ השוקל 27 טון ייפול על צידו. בהתחשב בנתונים האלה, המונעים אפשרות להציל את העץ, כריתתו היא הפיתרון המעשי היחיד".
ממוזיאון אנה פרנק נמסר כי נלקחו ייחורים מהעץ וכי שתיל מהעץ המקורי יחליף את העץ שייכרת.