האם הילד הוא פרי האהבה האסורה או המותרת?

"ברבי" הגיעה לייעוץ משפטי עם בטן נפוחה וראש נפוח לא פחות. היא משדרת אסרטיביות מהולה בפחד. רוצה להתגרש מ"קן", אבל חוששת ממה שיתגלה כשייוולד הילד. היא לא יודעת מה לעשות, נקרעת בין בעלה לבין המאהב, בלי לדעת מי אבי התינוק. השמות בדויים, הסיפור אמיתי ממשרד עו"ד

בחורה שהתברכה במראה מהסוג השוודי, באינטליגנציה מפותחת ואפילו בקריירה נאה של מהנדסת, מצאה עצמה יום בהיר אחד בלב ליבה של דרמה מורטת עצבים שהיא יצרה במו ידיה.

 

הגברת נישאה בגיל צעיר לחבר הראשון שלה. הם היו יחד עוד מימי התיכון העליזים, תמיד אמרו להם שהם דומים וטעו לחשוב שהם אחים; גם הגברבר שלה היה סוג של נציג להקת אבבא, בחור גבה קומה, משכיל ומעודן. במילים אחרות, הם היו ברבי וקן.

 

אז היתה חתונה מפוארת, ובית מרשים, ונדמה כאילו לברבי וקן לא חסר כלום. היה להם הכל, מלבד דבר אחד קטן, בעיה אחת מינורית, מפגש פשוט בין ביצית לזרע. שנתיים של ניסיונות וטיפולי הפריה, זריקות, כדורים, בדיקות, אכזבות ולא מעט דמעות לא הניבו דבר.

 

ברבי שלנו חיפשה תשומת לב, חיפשה מקום לפרוק בו את התסכולים, ומצאה אותו בדמות בחור מזרחי נאה, בעל עיני שקד ושיער פחם, שידע לצקצק בלשונו ולגלגל לעברה דברי חיבה וניחומים.

 

מפגשים חפוזים עם המאהב השרמנטי

הרומן הסוער לא ידע מרגוע. נהר של רגשות, הסתרות, בריחות והמון הורמונים. ברבי לא ויתרה על מפגשים חפוזים עם המאהב השרמנטי, אבל הקפידה לשוב ערב ערב לבסיס האם, לזריקות ולקן שלה.

 

חשבתם שזה לא יגיע, אבל זה קרה: הבדיקה הראתה שני פסים ברורים, והרופא אישר – "מזל טוב, את בהריון!"

 

קן לא ידע את נפשו מרוב אושר. סוף סוף הילד שחיכו לו. אבל ברבי נקרעה בתוכה: יום שכבה עם זה ולילה שכבה עם זה, והילד שברחמה, האם הוא פרי האהבה האסורה או המותרת?!

 

ברבי לא ידעה מה לעשות. בכל בדיקה, בכל שיקוף, ניסתה לברר לשווא. למרות הבדיקות המתקדמות שיש היום, אין דרך לדעת מה צבע עורו של העובר. הזמן נוקף ומורט עצבים, ברבי בין הפטיש לסדן: המאהב דוחף ומפציר – "אני יודע, אני מרגיש, זה הילד שלי". ואילו בבית קן מלטף לה את הבטן ומעלה רעיונות לשם אפשרי לעולל החמוד.

 

ברבי היפה הגיעה לייעוץ משפטי עם בטן נפוחה וראש נפוח לא פחות. היא משדרת אסרטיביות מהולה בפחד. רוצה להתגרש מקן, אבל לא בטוחה. למבטינו המתפלאים אמרה שהיא חוששת ממה שיתגלה כשייוולד הילד, והיא לא יודעת מה לעשות, נקרעת בין בעלה לבין המאהב, בלי לדעת מי אבי התינוק.

 

קן הרגיש בהתנהגות השונה, במתחים, ולא הבין מה קורה לאשתו הנינוחה בדרך כלל. אבל הוא הרגיע את עצמו שמדובר כנראה בהורמונים.

 

מהר מדי או לאט מדי, תלוי את מי שואלים, הגיעה שעת הלידה. ברבי נלחמה בצירים, אבל מה שבאמת כאב לה היה הפחד, התהייה איזה תינוק ייצא, כהה או בהיר עור.

 

המיילדת צועקת לה – "תלחצי, תלחצי", וברבי קרועה, מצד אחד רוצה שהילד יגיח כבר לאוויר העולם, ומצד שני יודעת שיחד איתו עלול לצוץ גם הסוד שלה, השקר שלה.

 

"מזל טוב! איזה ילד בריא", סופקת המיילדת כפיים.

 

ברבי מטושטשת וכואבת, אבל צועקת "תנו לי לראות אותו, תני לי את הילד!"

 

"הוא דומה לי? הוא דומה לבעלי?"

היא מתבוננת בו בחרדה, בודקת כל איבר, כל תזוזה. הילד אדום וצועק, לא ברור לה עדיין מה קורה. היא חוקרת באובססיביות את המיילדת: "נו, איך הוא נראה? הוא דומה לי? הוא דומה לבעלי?"

 

כולם בחדר הלידה מביטים באמא המוזרה, וגם קן אומר "מה זה משנה מותק, העיקר שהוא בריא".

 

נראה שמישהו מלמעלה שמר על הילדון הקטן, כי התינוק, לבנבן ותכול עיניים, נראה כהעתק של אביו קן הגאה ונתן תשובה ברורה לגברת שהתלבטה.

 

כמעט סוף הסיפור. לימים התגרשו ברבי וקן. הילד אמנם יודע מי אביו, אבל ברבי החליטה בכל זאת ללכת על האופציה האקזוטית יותר.

 

• רוצים לדבר על זה? בואו לפורום "בגידות" החדש, המנוהל בידי עו"ד קרן בן-צבי, עו"ד ענבל וקנין-הרנשטיין, עו"ד שני רייס