מתי הומצאה הצוללת הראשונה?

מתי נערך פינוי גן הירק? כמה מיני צמחים יש בעולם? מדוע מסלולי כוכבי הלכת מעגליים? האם מצרים וסוריה היו פעם מדינה אחת?

מדי יום מגיעות למערכת האנציקלופדיה עשרות שאלות בתחומים שונים ומשונים. כדי לחלוק את העושר עם כולכם, נציג מדי שבוע לקט שאלות נבחרות ואת התשובות שניתנו להן. יש לכם שאלה? כתבו לנו.

 

שאלה 1: קראתי באחד האתרים על "פינוי גן הירק". על איזה גן מדובר?

 

תשובה: לגולש היקר שלום. גן הירק המדובר הוא גן הירק של מושב נאות סיני, שטח חקלאי שהשתרע על פני כ-2,000 דונם בחצי האי סיני. במרס 1979 נחתם הסכם השלום בין ישראל ומצרים, ובמסגרתו התחייבה ישראל לפנות את אזרחיה מחצי האי סיני ולהשיבו לריבונות מצרית. לאחר חתימת ההסכם פינתה ישראל כמוסכם את מערב סיני עד לקו אל עריש - ראס מוחמד. פינוי זה כלל בעיקר את פינוי שדות הנפט בסיני, נסיגת כוחות צה"ל ופינוי בסיסי צבא, ולא פינוי יישובים אזרחיים, ועל כן עבר ברובו ללא הפרעות.

 

עם זאת, פינוי גן הירק של המושב נאות סיני, אשר נכלל במסגרת אזור הפינוי הראשוני, הפך למבחן מקדים ליחסי הכוחות בין ממשלת ישראל לתושבים בחצי האי סיני שהתנגדו לפינוי. ביום שנקבע לפינוי, 20 במאי 1979, התבצרו כ- 60 תושבים עם ילדיהם בתוך המבנה המרכזי בגן וסירבו לצאת ממנו כאשר דרשו זאת חיילי צה"ל. רק לאחר מאבק אלים בן מספר שעות עם הכוח המפנה (שמנה כמה מאות חיילים) ניאותו המתיישבים להיכנס למשא ומתן עם הממשלה, שנמשך ארבעה ימים, ובסיומו הסכימו להתפנות. היה זה הפינוי הראשון של אזרחים מיישוב ישראלי בסיני. ב-25 באפריל 1982, לאחר השלמת פינוי כלל היישובים, ובתוכם העיר ימית, הועברה הריבונות על חצי האי סיני לידי מצרים.

 

שאלה 2: למערכת אנציקלופדיה ynet שלום, מתי הומצאה הצוללת הראשונה?

 

תשובה: רעיון השימוש במתקנים שונים לתנועה תחת פני המים היה המשך מתבקש מאליו למתקני הצלילה הנייחים, שהופיעו עוד בימי יוון העתיקה ונזכרו בכתבי הרודוטוס, אריסטו ופליניוס הזקן. בשלהי ימי הביניים ובתחילת תקופת הרנסנס הגו מספר מלומדים, ביניהם רוג'ר בייקון, לאונרדו דה וינצ'י ופרנסיס בייקון, רעיונות לבניית כלי שיט תת-מימיים. אולם את התוכניות המעשיות הראשונות לבניית צוללת הגה ב-1578 הבריטי ויליאם בורן (Bourne), פונדקאי ומתמטיקאי חובב ששירת בשעתו כקצין בחיל הים האנגלי. בורן הציע לבנות מתקן דמוי פעמון עשוי קורות עץ ורפידות עור אטימות למים. התוכניות (שמעולם לא הוצאו לפועל) כללו מלחציים ידניים לכיווץ את דפנות המתקן, כדי להקטין את נפחו וכך להביא לשקיעתו. 

צוללת קיטור משנת 1866 (צילום: גטי אימג' בנק ישראל) 

 

הראשון שבנה צוללת והפעיל אותה הלכה למעשה היה ההולנדי קורנליס דרבל (Drebbel), מהנדס ואלכימאי חובב, אשר שירת את מלך אנגליה ג'יימס ה-1 בראשית המאה ה-17 כממציא החצר. הצוללת של דרבל, שהושטה לראשונה ב-1620 בנהר תיימז, הזכירה בצורתה ובמבנה שלה את המתקן שהציע בורן, וכללה רפידות עור שנמשחו בשומן כדי לשפר את האטימה, סנפירים גמישים עשויי עור וארבעה משוטים, אשר הניעו את הכלי מעל המים ומתחת פניהם. על פי ההשערה, מוקמו מתחת למושב החותרים שקי עור גדולים, אשר חוברו לצינורות שיצאו מחוץ לצוללת. על מנת להשקיע את הצוללת היו מתירים את חבל ההידוק של שקי העור, והמים מילאו את השקים והשקיעו את הספינה. כאשר רצו יושבי הצוללת לצוף, הם לחצו על שקי העור ודחפו את המים החוצה. שקי העור היו גרסה פרימיטיבית של מכלי הזבוֹרית (נֵטֶל) המותקנים גם בצוללות של ימינו. כמו כן, ייתכן שחרטום הצוללת היה נטוי כלפי מטה וסייע להשקעתה בזמן תנועה.   

 

שאלה 3: רציתי לדעת, כמה מיני צמחים יש בעולם היום?

 

תשובה: לגולשת היקרה שלום, על פי שיטות המיון המקובלות ידוע למדע כיום על קיומם של בין 275,000 ל-300,000 מיני צמחים שונים. המונח צמחים מתייחס לכלל האורגניזמים בעולם הטבע, המשתייכים לממלכת הצומח (Plantae או Metaphyta). יש לציין כי מיונה של ממלכת הצומח, כמיונן של שאר הממלכות, הוא תחום שקיימות בו שיטות רבות ושונות במחקר המודרני, ולפיכך המספרים שונים במקצת משיטה לשיטה. 

 

שאלה 4: השאלה שלי קשורה למערכת השמש שלנו. מדוע המסלולים של כל כוכבי הלכת של השמש כולם נמצאים על מישור אחד, ומדוע הם דווקא מעגליים ולא אליפטיים?

 

תשובה: לגולש היקר שלום, מסלולי כוכבי הלכת אינם נמצאים במישור אחד בדיוק, אלא רק בקירוב. אם נתייחס למישור שבו נע כדור הארץ (שמו העברי הוא מישור המִלקֶה), הרי שמסלולו של אורנוס, לדוגמה, נטוי בזווית של 0.77 מעלות כלפיו, מסלול שבתאי בכמעט 2.5 מעלות, ומסלול כוכב חמה בכ-7 מעלות. ובכל זאת נשאלת השאלה, למה אין מסלוליהם של שאר כוכבי הלכת פזורים בזוויות אקראיות שונות ביחס למישור הנבחר, אלא מרוכזים בטווח כה מצומצם? 

 

התשובה נובעת מאופן היווצרותה של המערכת. בתחילה היה ענן בין-כוכבי של גז ואבק, שהחל לקרוס תחת משקל עצמו. כלומר, כוח הכבידה האוניברסלית, הפועל בין כל חלקיקי החומר, משך אותם אלה אל אלה. בממוצע, המשיכה התבטאה בשאיפה של כל חלקיק לנוע לעבר נקודה מרכזית אחת (מרכז המסה של המערכת). והנה, כאשר חלקיקים רבים מאוד של חומר נעים כולם לעבר נקודה אחת בהשפעת הכבידה, אין הם נעים בקו ישר, אלא בתנועה סיבובית מהסוג הקרוי לוליין (ספירלה). תוכל לראות זאת בניסוי פשוט: אחרי מילוי כיור במים, שליפת הפקק מאפשרת למים לרדת מטה לצינור הניקוז, ומיד נוצרת סביב הפתח מערבולת לוליינית. 

 

כשמדובר בהיווצרות מערכת השמש, כל חלקיקי הענן הקדמוני קיבלו את התנועה הסיבובית הזו, ואז קרה דבר נוסף: הכוח הצנטריפוגלי שמקורו בסיבוב הביא לכך שהחומר התרכז במישור אחד, פחות או יותר, סביב מרכז הסיבוב. החלקיקים הקרובים יותר למרכז המסה הצטברו קרוב אליו עד כמה שאפשר, וכך נוצרה השמש. לגבי הרחוקים יותר, האיזון בין משיכת הכבידה אל מרכז המסה, הכוח הצנטריפוגלי הפועל כלפי חוץ, ומשיכת הכבידה שהפעיל כל חלקיק על כל היתר, גרם להיווצרותה של דיסקת ספיחה – מעין לוחית דקה ומסתובבת של חומר סביב הגוש המרכזי. חומר זה יצר בהדרגה את כוכבי הלכת ואת האסטרואידים, שנשארו בקרבת מישור הסיבוב גם אחרי היווצרותם, כיוון שלא פעל עליהם שום כוח שיוציא אותם ממנו. 

 

אבל למה תנועתם סביב השמש אליפטית ולא מעגלית? ובכן, יש לזכור שמעגל הוא מקרה פרטי של אליפסה, שבו האקצנטריות היא בדיוק 0 (והיפוכו של דבר, אקצנטריות מוגדרת בהקשר זה כמידת הסטייה של אליפסה מצורת המעגל המושלם). להלכה, אין שום סיבה שכוכב לכת לא ינוע במעגל מושלם סביב השמש. אבל התנאים הדרושים למעשה על מנת שמסלול מסוים יקבל דווקא ערך מסוים אחד של אקצנטריות (0), ולא כל ערך אחר, הם תובעניים ביותר: צורתו של ענן הגז והאבק המקורי חייבת להיות כדורית מושלמת; פיזור החומר בענן חייב להיות אחיד באופן מושלם; ובמהלך הסיבוב, חייב להיווצר כוכב לכת אחד ויחיד. כל סטייה מהתנאים הללו תתבטא בסטייה מהצורה המעגלית המושלמת של מסלול כוכב הלכת. לדוגמה, אם נוצרו שני כוכבי לכת במסלולים שונים, פועלת ביניהם משיכת כבידה בעוצמה משתנה בהתאם למרחקם זה מזה, וכבר אין לנו מערכת מושלמת. בהכרח, משיכה זו תסיט אותם במקצת מהמסלול המעגלי שאולי היה להם בתחילה.

  

כמובן, מערכת השמש שלנו מלאה בגופים שונים ומשונים, בעלי מסות שונות ומסלולי תנועה שונים. בתנאים אלה, אי אפשר לצפות שהדינמיקה שלה תהיה מושלמת ותספק מסלול מעגלי לכל אחד ואחד מהם (או בעצם, אפילו לאחד מהם). למען האמת, מה שמוזר הוא שהאקצנטריות של כוכבי הלכת כה מעטה. לדוגמה, אם תיקח גיליון 4A ותשרטט עליו במחוגה מעגל מושלם, כך ששפתו תגיע קרוב מאוד לשולי הנייר; ואז תשרטט עליו אליפסה בעלת אקצנטריות זהה לזו של כדור הארץ (0.0167), כזו שציר הרוחב שלה עובר דרך מרכז המעגל ומגיע לשפת המעגל בשני קצותיו, לא תוכל להבחין בהבדל בין אורכו של ציר האורך לבין קוטר המעגל: עוביו של קו העיפרון יהיה גדול יותר מסטייתו של מסלול כדה"א מהמעגל המושלם.

 

שאלה 5: האם זה נכון שמצרים וסוריה היו פעם מדינה אחת?

 

תשובה: לגולשת היקרה שלום. אכן, מפברואר 1958 עד ספטמבר 1961 פעלו מצרים וסוריה תחת מסגרת מדינית אחת בשם הקהילייה הערבית המאוחדת (קע"ם), ובערבית: אל-גומהוריה אל-ערביה אל מותחידה. היוזמה לאיחוד מלא באה מההנהגה הסורית, שחששה מהתפוררות סוריה במאבקי סיעות יריבות, מהשתלטות קומוניסטית וממזימות של מעצמות המערב והמדינות הפרו-מערביות באזור, ובעיקר טורקיה. האיחוד אושר במשאל עם, ושליט מצרים גמאל עבד אנ-נאצר נבחר במשאל זה לנשיאות (היה מועמד יחיד).

 

נאצר מינה אספה לאומית, חציה מצרית וחציה סורית, 4 סגני נשיא (שני מצרים ושני סורים), ממשלה מרכזית שנועדה לטפל בענייני חוץ, הגנה, תיעוש ו"הדרכה לאומית", ושתי ממשלות "מחוזיות" - למצרים ולסוריה. המפלגות הסוריות היו אמורות להתפרק ולהתמזג במפלגה ממלכתית יחידה, לפי המתכונת המצרית. בסוף 1958 הורחבה הממשלה המרכזית, צומצמו סמכויות הממשלות ה"מחוזיות", קצינים מצרים נתמנו לעמדות מפתח ונאצר כפה את דגם השלטון המצרי על המדינה המאוחדת. האכזבה וההתמרמרות שהלכו וגברו בסוריה הביאו לידי ברית בין קצינים לאומנים לבין קציני סיעת אל-בעת' (שהיו ב-1958 יוזמי האיחוד), ויחד חוללו בספטמבר 1961 הפיכה, שבמהלכה פרשה סוריה מן האיחוד וחידשה את עצמאותה בנפרד.