מותר לקבל זיכוי על מוצר פגום שקניתי במבצע?

None

שאלה:

 

קניתי מוצר שהיה במבצע. לאחר שנמצא פגם במוצר החזרתי אותו וקיבלתי זיכוי בשווי המחיר המלא של המוצר כיצד היה עלי לפעול? אודה אם תאירו את עיני בתשובתכם. (אנונימי)

 

תשובה:

 

שאלה זו נוגעת למספר תחומים הלכתיים: מומים נסתרים וביטול מקח, קביעת ערך מוצר, תחולתו של חוק המכר מבחינה הלכתית, דיני ריבית. נברר אותם בקצרה:

 

מומים נסתרים וביטול המקח:

ההלכה מבחינה בין פגמים פעוטים הניתנים לתיקון, לבין פגמים מהותיים הגוררים ביטול העסקה. ההלכה גם מבחינה בין ביטול העסקה מחמת הערכת מחיר מוטעית בה נקבע קו הגבול על שישית מהמחיר , לבין ביטול העסקה מחמת פגמים שנמצאו במוצר הנקבעים לפי קריטריונים אחרים. הלכות אלו פורטו בשולחן ערוך חושן משפט סימנים רלא-רלב. באופן מעשי במקרה המתואר, אין צורך להיכנס לברור הפרטים, מכיון שנראה מהשאלה שאין ויכוח על כך שהפגם היה מהותי דיו בכדי להחזיר את המוצר.

 

עם זאת, למרות שעצם ההחזרה הינה מוסכמת, יש לברר האם ומתי מבחינה הלכתית התבטלה העיסקה, שכן יש לברור זה השלכות בדיני ריבית, ועל כך בסעיף הבא.

 

תחולתו של חוק המכר

בשולחן ערוך (חו"מ רלב סעיף ו) נקבע:

 

"כל שהסכימו עליו בני המדינה שהוא מום שמחזירים בו מקח זה, מחזירין.

 

וכל שהסכימו עליו שאינו מום, הרי זה אינו מחזיר בו אלא אם פירש,

 

שכל הנושא ונותן סתם, על מנהג המדינה הוא סומך."

 

קביעה זו מחייבת את הקונה והמוכר לפעול לפי מנהג המדינה, מתוך הנחה שבעת הקניין דעתם של הקונה והמוכר על המנהג המקובל במקומם. בישראל היסוד למנהג המדינה בעניינים אלו הינו חוק המכר, ובהתאם לסעיפים 11-4 ו 27 , הקונה יכול לחזור בו אם קיבל נכס " שמבחינת סוגו, תיאורו, איכותו או תכונותיו אינו מתאים לדגם או לדוגמה שהוצגו לקונה". אם הוצגה בחנות מדיניות מכר אחרת והקונה ידע והסכים לה, הוא כפוף למדיניות זו.

 

דין ריבית

לאור הנ"ל, נראה שעסקת המכר התבטלה ברגע שנמצא הפגם והרוכש הודיע למוכר על רצונו לבטל את העסקה. כאשר מתבטלת עסקת המכר, נמצא שיש כסף של הקונה ביד המוכר ועליו להשיבו, ויש נכס של המוכר ביד הקונה וצריך להחזירו. בשו"ע (חו"מ רלב טו) נפסק שיש חובה להחזיר את בגלגל אחורנית במידת האפשר, כלומר להחזיר את הדברים למצבם לפני העסקה. הדוגמא עליה מדובר שם היא מקרה בו אדם קנה קרקע, גידל בה פירות ולאחר מכן התבטל המקח. המגדל חייב להחזיר את הפירות למוכר (בניכוי הוצאותיו) כי בעצם מתברר שהעסקה היתה טעות, הכל התבטל והקרקע נשארה של המוכר וכן הפירות שצמחו בה. נחלקו שם הפוסקים האם חובת ההחזרה היא מדין גזל או מדין ריבית. ההבדל הוא שאם חובת ההחזרה היא מדין ריבית, אפילו אם הצדדים מוותרים יש איסור לסיים את העסקה באופן שצד אחד מרוויח יותר מהשני, כי זה נחשב כמו שהלוה לו וקיבל ריבית על זמן ההלוואה.

 

באופן מעשי, במרבית המוצרים הצרכניים הנמכרים בתום לב אין בעיה כזו, משום שניתן לשקלל את ההוצאות השונות והטירחה שנגרמה לקונה בעקבות הצורך לחזור ולהחליף וכו', מול זמן השימוש (אם היה שימוש) של הקונה עד שנתגלה המום.

 

במקרה זה, בשעת הקניה היה המוצר יותר זול, ובעת ההחזרה התייקר. לכאורה היה צריך להחזיר את המצב כאילו לא הייתה עיסקה, כלומר הכסף חוזר לקונה וחפץ למוכר, אולם יש בעיה – אם יחזירו לקונה את כספו, לא יוכל לרכוש עכשיו את המוצר, שהרי התייקר ונמצא שהקונה מפסיד, ומצד שני אם יחזירו לו יותר, אולי יש בעיה של ריבית או גזל.

 

בחנויות רבות, יש מדיניות של זיכוי ערך המוצר ולא ביטול העיסקה. במקרים אלו, אנו צריכים לקבוע את ערך המוצר "הנכון" כנקודת מוצא להחלטה על הזיכוי.

 

קביעת ערך המוצר מבחינה הלכתית

זהו נושא סבוך מאד. ההלכה קבעה שכל דבר נידון לפי מקומו ושעתו (ב"י סימן רכז סע יב). הגדרה זו אינה מבהירה את הדרך להעריך מוצרים שבמבצע. אתן דוגמא למספר בעיות שאנו נתקלים בבואנו לבחון ערך של מוצרים במבצע. לצורך העניין נניח שבעל חנות מסוים החליט שבשטח המסחר המוגבל שלו, יש מוצר שתופס הרבה מקום ומניב מעט רווחים. כעת מציעים לו להוסיף לסל המוצרים שלו מוצר חדש, שיתפוס את אותו שטח מדף ויניב רווחים כפולים. במצב כזה, יעדיף הסוחר להיפטר במהירות מהמוצר הנוכחי ולפנות את מקומו למוצר החדש. יהיה שווה לו למכור את המוצר הישן במכירת חיסול ובמחירי הפסד על הקרן, ובלבד שיתפנה המקום להכנסת המוצר החדש.

 

האם במצב זה, נאמר שערכו של המוצר לצורך קביעת השומא ההלכתית הוא כמחירו במבצע? הרי זהו ערך זמני ומלאכותי, הנמוך מעלויות הייצור?

 

שאלות דומות עולות בכל המקרים בהם ערך המוצר לא נקבע לפי חיתוך עקומות הביקוש וההיצע אלא לפי גורמים חיצוניים ועלויות אלטרנטיביות. תמחור של חדירה לשוק, תמחור של שבירת מתחרים, תמחור של משיכת קונים לחנות, תמחור גולש על עקומת הביקושים, כולם עשויים ליצור תווי מחיר שבינם לבין ה"ערך" האמיתי של המוצר אין כל קשר. במקרה שאדם קנה מוצר במבצע, מהו ערכו ההלכתי? מחיר המבצע או מחיר המחירון? מה הדין אם גנבו לו או שברו לו את המוצר, כמה חייבים לשלם?

 

לא מצאתי בינתיים דיון מקיף בקביעת ערך הלכתי בשווקים המודרניים, ופרטים רבים פזורים בתשובות שונות של חכמי הדורות האחרונים. נראה לי, שלאור השיקולים שבסעיף הבא, ניתן להכריע בשאלה שבפנינו מבלי להכריע בצורה מדויקת במתודה של קביעת הערך לצרכים הלכתיים.

 

אחריות, החלפה ושרות לקוחות

מקובל היום שמי שרוכש מוצר, רוכש במקביל (אם במפורש או במשתמע) גם זכויות החלפה, תיקון או אחריות למוצר. במקרים מסוימים הדבר קבוע בחקיקה או תקנות, ובמקרים אחרים במנהג הסוחרים ורצונם ביצירת תחושת ביטחון אצל הקונים. כאשר הקונה רוכש מוצר תעשייתי (להבדיל מיצירת אומנות יחודית), לא משנה לו איזה מוצר בדיוק הוא מקבל. הוא בוחר דגם, צבע, גודל וכו' ומקבל פריט אחד מתוך אלפים המיוצרים באותה הסדרה. במצב זה, ניתן להצביע על שתי נקודות חשובות העוזרות בהכרעת שאלתך:

 

א. הקונה רכש דגם מסוים, לא את החפץ הספציפי שבידו, ולא משנה לו אם יוחלף בחפץ זהה.

 

ב. הקונה עשה עסקת שירות עם בית העסק, המתחייב לטפל בו כמקובל בשירות לקוחות.

 

מקובל היום, שמי שרכש מוצר שהתברר שהיה בו פגם מהותי מייד ברכישה, לא מפנים אותו לנותן האחריות אלא המוכר מטפל בו. כתוצאה מכך, ברור שאם בא הקונה לאחר שהמוצר התייקר, וביקש להחליפו ייתכן שעסקת המכר התבטלה, אך עסקת האחריות נותרה בעינה, ובית העסק יספק לו מוצר זהה למוצר שרכש. המוצר התקין אמנם שווה כעת יותר, אך בית העסק נותן אותו לא מפני שעסקת המכר התבטלה ועכשיו הוא רוכש מחדש, אלא מפני שבית העסק רואה עצמו קשור עדיין ללוקח בעסקת אחריות ושרות, בה לקח על עצמו להתנהג כמקובל וכראוי בטיפול בבעיות של הקונים. נושא האחריות הינו דומה לרכישת ביטוח, ובדרך כלל אין בו איסור ריבית (תורת ריבית יא ה).

 

לכן, אם בחר בית העסק לתת במקום המוצר הפגום שובר זיכוי או את המוצר התקין בשוויו הנוכחי, ולא לבטל את העסקה, הרי שעשה זאת מסיבות של שרות לקוחות ואחריות, ואין הקונה חייב להחזיר את הפרש הערך.

 

לסיכום, מותר לך להשתמש בזיכוי במלוא השווי, וגם מותר לבית העסק לתת זיכוי מסוג זה, בגלל ההסכם המוטבע בעסקה מבחינת האחריות והשרות, וללא צורך להכריע בדבר שוויו המדויק של המוצר בעת הרכישה. (משיב: הרב דרור ברמה)