הדבר שהכי מצא חן בעיני היה הרצון העז של השחקנים. כבר בחצי הראשון המאמצים של כולם וההשקעה בהגנה היו בולטים. נכון שהאורחים קלעו פחות מ-30 נקודות עד ההפסקה, אבל הרבה פעמים התוצאות לא היו טובות ושחקני ציבונה השיגו לא מעט סלים קלים. להרכב הזה של מכבי אין הרבה שחקני הגנה בולטים, אך הפעם נראה לי שזה בגלל להיטות והתלהבות יתר אשר גרמו לחילופים שגויים, בהם שני שחקנים רצו אחרי שחקן אחד ומישהו נשאר פנוי מתחת לסל. נהוג להגיד שהגנה זה 90 אחוז רצון ועשרה אחוז יכולת, והפעם לא היה אחד שהקל ראש. להיפך.
המאמצים נשאו פרי ברבע השלישי. דרק שארפ, בכמה סלים, הרים את הקהל ומשך אחריו את כולם למפגן חטיפות והתקפות מתפרצות שהיו תאווה לעיניים. ציבונה נמחקה מהמגרש וכדי להבליט עד כמה הייתה חלשה, בולטת העובדה שברבע בו היא סופגת 28 נקודות היא מבצעת עבירה ראשונה 5 שניות לסיומו.
מלבד שארפ, יש כמה שחקנים שיכולים להיות מרוצים מאוד מהמשחק הזה. הראשון זה מרקוס פייזר, אשר נתן דקות מצוינות וזכה להיות זה ששם את החותמת על הניצחון בדקה האחרונה. הוא מסיים שבוע טוב מאוד מבחינה אישית ודי מעלים את כל הרחשים שהיו סביבו רק לפני שבוע. לפחות ביציע בו אני ישבתי לא הזכירו את וויצ'יץ' פעם אחת וזו נקודה לזכותו.
_wa.jpg)
פייזר מול ציבונה. הקהל כבר לא מזכיר את וויצ'יץ' (צילום: אלי אלגרט)
השני זה ליאור אליהו, אשר פתח מצויין וגם נטל חלק פעיל בבריחה הגדולה ברבע השלישי. ליאור יכול וצריך להוות עוגן במכבי. אחד עם תפוקה משמעותית קבועה. שניים נוספים שתופסים מעמד לגיטימי הם גארסיה ובאטיסטה, שעושה רושם שהשתלבו בתפקיד המחליפים באופן יפה. נכנסים ומפוצצים בהגנה, נלחמים על כל ריבאונד ומייצרים נקודות במהירות.
עודד קטש אוהב לקחת את אוברדוביץ' כמודל לחיקוי. לקבוצות של ז'ליקו תמיד לוקח זמן להתבשל ובדרך כלל בשלב הראשון של העונה הן לא מבריקות והמאמן בונה תשתית על ידי שילוב מספר רב של שחקנים לשלבים המכריעים, כאשר הכסף על השולחן וצריך לקטוף תארים. אולי זה מה שיקרה בסוף למכבי, אבל אצל הסרבי זה קיים שנים והקרדיט בלתי מוגבל ואילו קטש עדיין נבחן על בסיס פחות מוצק.
_wa.jpg)
האורוגוואי באטיסטה בהיכל. נכנס ומפוצץ בהגנה (צילום: אלי אלגרט)
במשחק הזה הייתה הזדמנות לעודד לספק לקהל את הטרף אליו הם מצפים מדי שבוע, אך ביתרון השיא הוא בחר לבצע חילופים שעצרו את השיטפון. להשתמש בהרבה שחקנים זה נחמד. קטש בחור מצויין עם לב זהב ואני בטוח שהוא רגיש למצוקות ולמאווים של כל אחד משחקניו. בעמדה שלו עליו להסתכל על המערכת ולא על הפרט. רוטציה רחבה וסגל מעובה הן השקעות שבאמת מחזירות את עצמן במהלך העונה, אך בערב נתון אפשר וצריך ללכת עם מה שמצליח לך.
אני משוכנע שלו פיני גרשון על הקווים היום, הוא לא מבצע חילוף ב-23 הפרש, אלא נותן לשחקנים שעל המגרש להמשיך לדרוס. אם זה לא מקולקל אז למה לתקן? הרי בעיה של עייפות לא הייתה לאף אחד כי כולם קיבלו דקות משחק כבר בחצי הראשון וחלוקת הדקות התחלקה לרוחב הקבוצה.
_wa.jpg)
עמרי כספי חוגג. אפשר להיות מרוצים מהניצחון (צילום: אלי אלגרט)
אסכם ואומר שללא קשר ליריבה, אפשר בהחלט להיות מרוצים מהניצחון. מלבד כמה דקות בסיום, הניצחון של מכבי לא עמד בספק לאורך כל המשחק. שליטה מוחלטת עם הגנה משופרת ומהלכי התקפה נאים משרים אופטימיות. בשבוע הבא מילאנו, אשר השיגה ניצחון מרשים בסלוניקי וזה מקום מעולה להשיג בו ניצחון חוץ ראשון.
לסיום אני רוצה להתייחס לעונש אותו ספגה הפועל חולון. אני סבור שנעשתה שגיאה חמורה בדרישת איגוד הכדורסל לעונש כל כך כבד ובהחלטה ליישמו על ידי הדיינים. מקומם אותי לחשוב שמועדון שלם וקהל רב של אנשים יקבל עונש כל כך לא יעיל. איני בא לסנגר על המופרעים מבין אוהדי חולון. אני יודע, ולצערי זה כבר הוכח, שכמה מהם מסוכנים וגורמים נזק לסביבה. להיפך. יש לטפל בעבריינים האלה ולהעניש אותם בחומרה. זו עבודה של רשויות החוק ולא של מיקי דורסמן.

דורסמן. העבודה לא שלו, אלא של רשויות החוק (צילום: יונתן האורסטוק)
מה יעזור שהמגרש של חולון ייסגר? הרי האירוע קרה במלחה ולא בחולון. יש דרישה מהפועל חולון לעסוק בחינוך הקהל ומניעת האלימות בעצם הטלת האחריות עליה. מצחיק אותי להתייחס לאמירה שצריך לתת עונש קולקטיבי כדי שהקהל יוקיע את המתפרעים מתוכו. איך יכול מועדון כדורסל או גוף אמורפי שמכונה "קהל" להצליח במה שהמשטרה ומשרד החינוך לא מצליחים?
לולא היה נתפס הפושע ממלחה היתה בעיה ולא הייתה ברירה אלא להעמיד את הקבוצה לדין באשמת התנהגות הקהל. קהל זו מילה רחבה שאוגדת בתוכה הרבה אנשים. אחרי שתפסו את החוליה המפגעת הרי שלא "הקהל" אשם. יש כתובת ברורה והיא יושבת במעצר. שם צריך להתחיל ולהסתיים חינוך הציבור מבחינת למען יראו ויראו.
היבט נוסף של הבעיה נעוץ בעובדה שניתן פה כוח בלתי סביר לפרט להשפיע על גורלו של מועדון ספורט. הרבה פעמים אנשים מונעים מכל מיני אינטרסים אישיים והתקדים הזה שם בידי עבריינים כוח אדיר ומוטיבציות לפגוע בקבוצה זו או אחרת.