מדריך נחירות: איך נפטרים מהבעיה

חמישית מהגברים ועשירית מהנשים מעל גיל 40 נוחרים בשנתם. הרעשים הליליים לא רק פוגמים בהרמוניה הזוגית בחדר השינה, הם גם מגבירים את הסיכון ללחץ דם גבוה, למחלות לב, לעייפות כרונית ולדיכאון, לדום נשימה ואפילו לקיצור תוחלת החיים. למה זה קורה ואיך נפטרים מהצרה?

ד"ר איתי גל פורסם: 25.11.07, 13:32

"בגיל 51, בערך שנתיים אחרי הפסקת המחזור שלי, התחיל בעלי להתלונן שאני נוחרת בקולי קולות בלילה וזה מעיר אותו", מספרת א' במבוכה. "בהתחלה ניסיתי להילחם בנחירות בדרכים קונבנציונליות: קניתי כרית מגביהה כדי לשחרר את דרכי האוויר והזלפתי לפה שמן שנאמר לי שהוא מסכך את החך ומרכך את האזור. אבל זה לא עזר. אפילו השתמשתי במוצץ גדול ונרדמתי תוך כדי מציצה, כדי ליצור חיץ בין הלסתות. זו היתה המצאה שלי, שכמובן לא הוכיחה את עצמה.

 

"בעלי ניסה לישון עם אטמי אוזניים, אבל הם לא בלמו את הרעש. בלית ברירה הוא התחיל לנדוד: כשהנחירות שלי העירו אותו, הוא עבר לישון בסלון. המעבר לספה פגע באיכות השינה שלו וגרם לו מרירות. בייאושי פניתי למעבדת שינה כדי למצוא את המקור לבעיה ולברר אם לא מדובר בדום נשימה בשינה. הם לא מצאו שיש לי בעיה בריאותית והודיעו לי שאני סתם נוחרת מן המניין. הם ניסו להרגיע אותי ואמרו לי שהתופעה נפוצה אצל נשים יותר משנהוג לחשוב.

 

"ואז ראיתי את המודעות של הדסה שמבטיחות לפתור את בעיית הנחירות לצמיתות באמצעות גלי רדיו. התייעצתי עם מומחה אף־אוזן־גרון, והוא אמר לי שאין שום סיכון בטיפול, אבל רמז שזה לא מה שיפתור את הבעיה. בכל זאת החלטתי לנסות. הבטיחו לי שבתוך שלושה עד שישה שבועות הנחירות ייעלמו כלא היו. שילמתי 5,000 שקל וציפיתי לשובם של הלילות השקטים.

בשינה, השרירים נרפים ואז אנו נוחרים (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

 

"במהלך הטיפול הזריקו לי זריקות אלחוש לגרון ולאף וצרבו לי את החך והאף בגלי רדיו. הטיפול היה לא נעים, אבל נסבל. אלא שזה לא עזר: הנחירות נמשכו כרגיל. כשחזרתי לביקורת, הוצע לי לעבור את הטיפול ללא תמורה שוב, בטענה שהפעם זה חייב להצליח. עברתי שוב את הפרוצדורה הלא נעימה, אבל שום דבר לא השתפר.

 

"קראתי בעיתון שמדונה העיפה את בעלה, גאי ריצ'י, מחדר השינה המשותף בגלל הנחירות שלו. בעלי לא הרחיק לכת עד כדי כך. בינתיים קנינו מיטה נוספת, וברוב הלילות אחד מאיתנו עובר לישון בה. הבעיה הגדולה היא כשאנחנו יוצאים לחופשה. בלילות אנחנו מוצאים את עצמנו ישנים בצורה מוזרה: או שאני ישנה בישיבה על הכורסה או שבעלי תופס תנומה במרפסת".

 

למה אנחנו נוחרים

מצבה של א' טוב יותר ממצבם של נוחרים רבים אחרים. במקרה שלה לא אובחן סיכון בריאותי כתוצאה מהנחירות. אבל נחירות יכולות להיות דבר מסוכן מאוד: הן מגבירות את הסיכון ליתר לחץ דם, למחלות לב, לדיכאון, לאימפוטנציה, לעייפות כרונית, לתאונות דרכים ולתמותה בגיל מוקדם. בסביבות גיל 40 כחמישית מהגברים וכעשירית מהנשים ינחרו בשנתם. אצל כ־10% מהסובלים מהתופעה הנחירות מהוות תמרור אזהרה לדום נשימה בשינה ולסכנת חיים של ממש.

 

כל אחד מאיתנו חווה במהלך השינה אי מעבר אוויר למשך כעשר שניות, עד 15 פעמים במהלך הלילה. אבל בקרב הנוחרים יש כאלה שמפסיקים לנשום גם 100 פעמים בלילה. מדובר בכ־1,000 שניות של הפסקת נשימה – יותר מרבע שעה – שמשפיעות על אספקת החמצן למוח וללב, על קצב הלב ועל לחץ הדם.

ישנים בסלון בגלל הנחירות (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

 

מעבר לכך, בזמן נחירה הגוף בעצם לא ישן: בדיקות אצל נוחרים הראו שגלי המוח שלהם לא מצביעים על תרשים שינה. הגוף והמוח עובדים כפי שעבדו במשך היום. מהסיבה הזו הסובלים מנחירות קמים עייפים בבוקר, כאילו לא ישנו כלל, וסובלים מכאבי ראש, מהפרעות בריכוז, מנטייה להירדמות במשך היום, מיתר לחץ דם ומאימפוטנציה.

 

למה בעצם אנחנו נוחרים? רעש הנחירה נוצר כשהאוויר שאנחנו שואפים ונושפים נתקל ברקמות הרכות שמצויות לאורך צינור דרכי האוויר – מחלל הלוע ועד אזור מיתרי הקול. בעבר נחשב הענבל, אותה פעמונית קטנה בגג הלוע, למקור הנחירה השכיח ונהוג היה להסיר אותו בניתוח, אלא שבחלק גדול מהמקרים הבעיה לא נפתרה גם אחרי הניתוח. בעבר גם היה מקובל לחשוב שאף סתום הוא גורם נחירה משמעותי, אך התברר שאף

 סתום כגורם יחיד לא מהווה גורם משמעותי בהפקת רעש הנחירה. פתיחת מעברי האף עשויה להפחית ב־10% את עוצמת הנחירה, אך לא פותרת את הנחירות עצמן.

 

לנחירות גורמים רבים. אחד העיקריים שבהם הוא עודף משקל: רקמות שומן מצטברות גם ברקמות הרכות סביב צינור האוויר, מצרות אותו ופוגעות בקשיחותו. כך, בעת הנשימה הרקמה מתנועעת ומרעישה. גורם נוסף הוא ענבל או שקדים מוגדלים, שגורמים לחסימת האוויר בחלל הלוע ואחראים לנחירות מגיל צעיר.

 

גם לגיל יש תרומה משמעותית לנחירות: במהלך השנים הרקמות הופכות למתוחות פחות והשרירים נעשים רפויים יותר. בעוד שבזמן ערנות קיים מתח שרירים מספיק כדי למנוע את התמוטטות צינור האוויר, בעת השינה השרירים נעשים רפים יותר והרקמות צונחות. אז בא לידי ביטוי רעש הנחירה.

 

לשון גדולה היא סיבה נוספת לחסימת מעבר האוויר וליצירת רעש הנחירה. גם מחלות שבהן קיימות חולשת שרירים או חולשה של הסיבים האלסטיים תורמות לנחירות, כמו גם מחלות שבהן קיימת השמנה ניכרת, למשל עקב טיפול ממושך בסטרואידים, תת תפקוד של בלוטת התריס ועוד.

 

איך מאבחנים

השלב הראשון בדרך לפתרון בעיית הנחירות הוא ביקור אצל רופא אף־אוזן־גרון. אחרי תשאול מתאים לאיתור מחלות רקע מבצע הרופא בדיקה של חלל האף, הפה והגרון לאיתור היצרויות במעברי האוויר.

 

בשלב הבא מתבצעת בדיקה במעבדת שינה. די בשינה קצרה של שעה כדי שהמחשב יבצע את עיבוד הנתונים הנחוץ. בשנים האחרונות נפוץ אבחון גם במעבדת שינה ביתית: מכשיר שאליו מתחבר המטופל בביתו, שמאפשר הדמיה של תנאי שינה טבעית. מעבדת השינה מאתרת שתי קבוצות נוחרים: 10% מהנוחרים סובלים מדום נשימה בשינה וזקוקים לטיפול, והשאר לא מפסיקים לנשום בשנתם.

 

טיפולים נגד נחירות

אם אתם נוחרים 'כבדים', הרופא שלכם עשוי להציע לכם את אחד הטיפולים הבאים. אגב, אם אתם סובלים מעודף משקל, כאמור אחד הגורמים המרכזיים לנחירות, קרוב לוודאי שהרופא ימליץ לכם לפני הכל לרדת במשקל.

 

 

 

 

 

 

 

 

ייעוץ רפואי: ד"ר בני נגריס, מנהל השירות האודיולוגי במחלקת אף־אוזן־גרון במרכז הרפואי בילינסון