אישה מוכה לדיכטר: "יתייחסו רק כשארצח?"

"גבר שמכה אישה הוא לא גבר" הכריז השר לביטחון הפנים בביקור במעון לנשים מוכות, אך הן סיפרו לו כי הגוף שהוא אחראי עליו - משטרת ישראל - אינו מטפל בתלונותיהן ברצינות. "אמרו לי: 'אם זה רק קללות, תסתדרי'", אמרה אחת מהן

"השוטרים נתנו לי להרגיש שצריך שזה יגיע למכות. אמרו לי: 'אם זה רק קללות, תסתדרי'. קשה לי עם זה - עד שמעיזים להתקשר, מקבלים יחס כזה. מה, רק כשירצחו אותי ישמעו אותי?" את השאלה הקשה הפנתה הבוקר (יום א') ל', אישה ששוהה במקלט לנשים מוכות זה חמישה חודשים וחצי ונמצאת בהליכי גירושין, לשר לביטחון הפנים, אבי דיכטר. השר ביקר במקלט לרגל היום הבינלאומי נגד אלימות.

 

• אמש בתל-אביב: מאות צעדו במחאה על האלימות הגואה
• אלפי תלונות על אלימות נזנחו בהעדר תקציבים

  

דיכטר בא למקלט לנשים מוכות של ארגון ויצ"ו כדי לפגוש את הנשים השוהות במקום ולשמוע על מצוקתן. המשתתפות בשיחה שיתפו את השר בכך שקודם להגעתן למקלט הן נתקלו ביחס מזלזל של המשטרה, אשר לא ידעה להקשיב למצוקתן. התלונה המשותפת לכל הדוברות היתה שהשוטרים לא מייחסים חשיבות מספקת לתלונות על קללות שאינן כוללות מכות.

 

המקלט נהפך בעבור הנשים לבית למשך שישה חודשים לכל היותר. הילדים שמגיעים עם הנשים משתלבים בגנים ובבתי-ספר. עובדים סוציאליים ומטפלים מעניקים להן טיפול, ומכינים אותן ליציאה מהמקלט, אך כל המומחים מסכימים בכך שיש צורך במסגרות המשך, משום שישנן הרבה נשים ללא מקצוע ויכולת בסיסית לכלכל את עצמן.

 

"לא לשמור בבטן"

ב' נמצאת במקלט כבר כמעט חצי שנה. היא הגיעה לישראל לפני כעשור ממרוקו כעובדת זרה. כאן הכירה גבר ונישאה לו. לדבריה, בשנים האחרונות החל להיות אלים כלפיה והיכה אותה, אך היא השתדלה "לשמור את זה בבטן". זו הפעם השנייה שבה היא נמצאת במקלט. "אם יש אלימות אי אפשר להתגבר על זה - זה חוזר לאותו דפוס, שצריך לשתוק כדי שהשכנים לא ישמעו", אמרה ב'.

 

ב' סיפרה כי לא ידעה על קיום המקלט עד שנולד בנהּ, והיא החליטה שצריך לברוח. כיום היא נמצאת במקלט ומודה לצוות המטפל - לא רק על הבית שהעניקו לה, אלא גם על כך שסייעו לה בהסדרת הניירת משום שהיא אינה אזרחית ישראל. גם היא התלוננה על היחס שקיבלה במשטרה כשניסתה להתלונן על בעלה בתקופה שבה "רק קילל".

 

מנהלת המרכז למניעת אלימות במשפחה של ויצ"ו, מלכה גניחובסקי, פנתה לשר דיכטר ואמרה כי יש צורך בגיבוש תוכנית מסודרת בכדי לייעל את הטיפול של המשטרה, לאור התלונות שהשמיעו הנשים. בין היתר מדובר בהתמקצעות בטיפול ובהכנת תוכנית עבודה משותפת, כדי ששירותי הטיפול יעמדו בקשר רציף עם המשטרה.

 

דיכטר השיב לגניחובסקי ואמר כי יטפל בכך. הוא התייחס לתופעת האלימות, שלדבריו נמצאת בכל הדתות בחברה הישראלית, ואמר כי המשטרה מטפלת בתופעה כאשר היא מתפרצת ויש צורך לטפל בשורשיהּ. "ניתן להבין שזה פשוט נורא", אמר השר. "הבעיה היא שהאירועים האלה קיימים ואי אפשר לחכות עוד. גבר שמכה אישה הוא לא גבר".

 

לעצור את הרצח הבא

במסגרת היום הבינלאומי למאבק באלימות הוצב בתל-אביב אוהל של ויצ"ו לזכר 15 נשים שנרצחו על ידי בני זוגן השנה. במקום הוצבו שני ארונות קבורה, ועל כל אחד הונח זר פרחים. על האוהל נתלו מודעות אבל ובהן שמות הנרצחות. נציגות ויצ"ו החתימו עוברים ושבים על העצומה שבה נכתב "ברגע זה, עשרות אלפי נשים בישראל מכל שכבות האוכלוסייה מפחדות לחזור הביתה". בטקס שהתקיים במקום הודלקו נרות זיכרון.

 

"יום האלימות מצוין אחת לשנה, אבל יש 200 אלף נשים שסובלות ממנה יום-יום, במקרים רבים על ידי המכרים שלהן", אמרה יו"ר ויצ"ו ישראל, יוכי פלר. ח"כ זהבה גלאון (מרצ) שהשתתפה באירוע קראה לממשלה להקים מתקני משמורת לגברים מכים, שבהם ייעצרו הגברים הללו עד תום ההליכים נגדם - כדי לעצור את הרצח הבא. "לא יתכן שהכנסת מחוקקת חוקים שמחמירים את הענישה, אם הגברים מכים ובתי המשפט יקלו ראש בבואם לקבוע את גזר הדין", אמרה גלאון.

 

ח"כ גדעון סער (הליכוד): "יש להפעיל מדיניות לאומית של החמרת הענישה נגד גברים מכים. מדוע המדינה לא עושה מספיק כדי לתת את הביטחון בבית?" עמיתתו למפלגה, ח"כ לימור לבנת, הגיעה אף היא לאירוע. "זה אף פעם לא מתחיל ברצח - צריך לדאוג שהענישה תהיה חמורה יותר, ושהשפיטה תהיה מהירה", אמרה לבנת.

 

מספר הפניות לקווי החירום של משרד הרווחה וויצ"ו שמטפלים באלימות עלה בימים האחרונים במאות אחוזים.