מדברי משתתפים אחרים בכנס, שאורגן על ידי מנהיגות אזרחית ו"הארץ כנסים", עלה כי הסיבה לקיומה של רגולציה (לא מספקת, לדעת חלקם) על אלכ"רים היא לא דווקא כישלונן של עמותות מסוימות לשמור על כללי אתיקה וחוק, אלא אי קיומה של שקיפות וחובת דיווח.
"כאשר אין שקיפות וכללי אתיקה סדורים", הסביר ניסן לימור, מומחה לניהול אלכ"רים, "נכנסת לפעולה הרגולציה". הוסיף והדגיש אבנר סטפק, מנכ"ל מיטב בית השקעות: "הרגולציה תובעת מהאלכ"רים לעשות את מה שלא יעשו מיוזמתם, לדווח כראוי ולפעול בשקיפות מלאה". מייק נפתלי, מנהל רב ניסיון של אלכ"רים, נגע באחת הסיבות המרכזיות לבעיה, שאינה זרה גם למנהליהן של לא מעט חברות עיסקיות. "באלכ"רים רבים יש מנכ"ל חזק והנהלה ציבורית חלשה", אמר. פיקוח ראוי, אתם יודעים.
חריש גם הדגים את משמעותה של התנהגות אתית של אלכ"ר. לדבריו, "לא צריך לעשות שימוש בגימיקים כדי להתרים כספים. למשל, השימוש במילה 'רעב' מהווה ניצול לא ראוי של רגישות הציבור. בארץ אין רעב ולמרות זאת משתמשים במלה כדי לעודד את הציבור לתרום לנזקקים. זו גישה שגויה. תורמים פוטנציאליים רבים יודעים הרי את האמת ונרתעים מלתרום דווקא בגלל הסתייגותם מגישה זו".