הרב לוינגר מראשי תנועת גוש אמונים וממנהיגי תנועת ההתיישבות מוכר לכולם כאבי היישוב היהודי בחברון. הוא גדל בירושלים, שירת בנח"ל מוצנח, למד בישיבת מרכז הרב בירושלים ובכפר הרוא"ה ושימש כרב בקיבוץ לביא בגליל התחתון. כמו כן שימש כרב במושב נחלים שליד פתח תקווה.
ב-1968, במסגרת גרעין ההתיישבות הראשון בחברון, שימש כיושב ראש המזכירות וב-1972 עבר להתגורר עם משפחתו בקריית ארבע וכיהן כראש המינהלת שלעתיד הפכה למועצה. חבריו ליישוב היהודי בחברון מציינים כי לרב לוינגר יש מניות גם בכל היישובים שקמו לאחר מכן ביהודה ושומרון.
מבחינה אידיאולוגית לרב לוינגר יש שני עקרונות מרכזיים: האחד הדגשת חשיבות ארץ ישראל וההתיישבות בה והשני, הדגשת החשיבות הממלכתית של הקמת מדינת ישראל.
"למרות שהוא שאף להשפיע על שינוי כיוון המדיניות הישראלית ועשה זאת בצורה עוצמתית, מעולם לא דגל בהתנתקות ממדינת ישראל, אלא תמיד הדגיש את חשיבות מדינת ישראל ומוסדותיה". כך אמר ל-ynet דובר וועד היישוב היהודי בחברון, נועם ארנון, וציין כי הרב לוינגר, לדוגמה, תמיד הקפיד להגיד את התפילה לשלום המדינה גם בזמנים שבהם נראה שהמדינה מבצעת מעשים חמורים ולמרות זאת הוא המשיך להקפיד על התפילה".
ב-1979 אשתו של הרב לוינגר, מרים, ממנהיגות נשות בית הדסה נכנסו לבית הדסה שבחברון ולאחר מכן המשפחה עברה להתגורר בשכונת אברהם אבינו שבחברון. גם היום הרב לוינגר מלמד בכוללים במספר מקומות ונותן שיעורי תורה. אין לו היום תפקיד רשמי, אך הוא פעיל בתנועת "נוער למען ארץ ישראל" שמבקשת להקים מאחזים חדשים כדוגמת חול המועד סוכות האחרון, אז ניסו לעלות על הקרקע חמישה מאחזים ביהודה ושומרון.