אין לאן לברוח

בפרסומת החדשה שלה אומרת לנו בזק ש"הכי טוב בבית" כי היא תשלוט בזירה הזו. עם שלל הפרסומות ההזויות שמשודרות היום, מסתבר שאין כבר לאן לברוח וגם בבית כבר ישלטו בנו

הפרסומות בטלויזיה גורמות לי לראשונה להזדהות עם פרסומת תדמיתית של חברת "בזק" הקוראת לי להישאר בבית. אבל אני לא נשארת בבית בשביל להשתמש בטלפון הקווי של בזק, אלא בגלל שבחוץ יש בלאגן גדול: המוני חסידים שרוקדים בהמוניהם וצועקים "אוי-ווי" בעוד אחת מההפקות הגרנדיוזיות של yes שהפעם מבשרת לנו שהיא עוברת לשדר באיכות שידור גבוהה (HDTV) כדי שנראה את השיקסעס טוב יותר. אחרי כל-כך הרבה מחזות זמר בחסות yes, אני מעדיפה כבר להישאר בבית ולראות את הסרט "אני קונילמל".

 

איך שהצלחתי לברוח מהחסידים המקפצים נתקלתי בהמוני שחקנים שמשחקים עובדי מדינה שלא יודעים לשיר ולא נולדו לרקוד, אבל בכל זאת הם מתעקשים לרקוד ולשיר שירי הלל - מסיבה לא ברורה לחלוטין - לבנק יהב. "תמיד היה תמיד יהיה – הבנק של עובדי המדינה" כך הם שרים. בעולם שבו "העתיד הוא כבר לא מה שהיה פעם" מעניין אותי לדעת מאיפה הביטחון המופגן והקביעה החד-משמעית הזו שבנק יהב תמיד היה ותמיד יהיה. זה בטח לא בגלל הפרסומות הטובות של הבנק.

 

הצלחתי לרוץ מהר מספיק כדי להימלט מהחסידים ועובדי המדינה המציפים את הרחובות ונכנסתי בטעות לאולפן שבו קבוצה של בחורים שרים "דינה, דינה ברזילי" ועושים תנועות וקולות (וואפ-צ'ואפ-צ'ואה) כאילו הם בלהקה צבאית מלפני 30 שנים, לאחת שהולכת להחליף חברה סלולרית. כולם נראים מאוד שמחים כי נראה למרות שהיא עברה לסלקום היא נשארת עם המספר האישי שלה בצבא: 496351.

 

אז כן, עייפתי מכל המקפצים והזמרים, וגם האופציה לברוח לחו"ל בוטלה ברגע האחרון כשגיליתי שהצב עם הקול של הזמר מהפרסומת של לאומי למשכנתאות ברח לגדי סוקניק והגיע לחו"ל לפני.

 

כל אלו השאירו אותי עם המסקנה, כמובן, שהמקום הכי טוב הוא אכן הבית, כפי שמציעה לי "בזק – הכי טוב בבית" בפרסומת החדשה שלה. לא הבנתי מה האינטרס של בזק להשאיר אותי בבית. בבדיקה זהירה יותר אני מגלה שבזק מציעה לי לגלות את הבית מחדש מאחר שהיא מתעתדת להיות חברה "ששולטת בזירת הבית". מסתבר, שבסופו של דבר, אין לאן לברוח.

 

חג שמח.

 

הכותבת היא מרצה ויועצת לשיווק ולפרסום