"לרשום אותך?" שאלתי, אבל ידעתי שמדובר בשאלה רטורית. בן הזוג שלי לא בעניין. ואני מודה: יש בי צד ששמח על כך שהפייסבוק טרם נכנס אל הבית שלי, כשהוא מאיים לפלוש אל הטריטוריה הפרטית, האינטימית, שמייצרים בני זוג כשהם הופכים שותפים לחיים. מצד שני, מבט בוחן על החיים לימד אותי, שדווקא היציאות מהטריטוריה הזוגית וקיומן של אינטראקציות חברתיות בינאישיות עם אחרים, הן אלה ששומרות על הלהבה הזוגית, משמשות דבק סופר-גלו חזק יותר מכל האזיקים שאנשים שמים לעצמם ולבני זוגם על הידיים.
טירן כליף (40), אשת שיווק ונשואה טרייה, חושבת שהפייסבוק הוא מתכון בטוח להרס הזוגיות. "היינו בארוחת ערב אצל חברים, כשפתאום הילדים שישבו ליד השולחן סיפרו לאבא איזה מסרים אמא מקבלת בפייסבוק. אנשים שלחו לה מסרים כמו 'את יפה', והוא התעצבן, ואמר, 'תצאי משם מייד'.

האמנם פלישה אל האינטימיות? (צילום: index open)
"כשבעלי נרשם, החלטתי לראות מה זה. נכנסתי לכרטיס שלו, וגיליתי שכל האקסיות שלו רשומות שם. שאלתי אותו, 'אתה שם בשביל אנשים מעברך? את הזמן שיש לך, תקדיש לחברים האמיתיים שלך'. זה עיצבן אותי. הרי גם אני יכולה להיכנס לשם ולהיות בקשר עם האקסים. הוא הבין שזה מפריע לי, והזמין טכנאי להוציא אותו משם, כי מסתבר שזה לא כל כך פשוט.
"בעיניי, זה 'פֵייק-בּוּק', לא חברויות באמת. אנשים של 'שלום' ברחוב ולא יותר. בשביל מה אני צריכה שמישהו ישלח לי משקה וירטואלי? זה פתח לצרות בזוגיות, זה דייטינג בהפוכה. לזוגות בריאים אני מציעה לא להכניס ראש בריא לפייסבוק. זה סתם בזבוז זמן".
שחף סגל (37), אשת יחסי ציבור ושחקנית, המתגוררת עם בן זוגה בשנה האחרונה ומחזיקה כ-300 חברים בפייסבוק, חושבת שאצלה לפחות זו התלהבות זמנית ולא מאיימת, שתשכך ככל שהזמן יחלוף.
"בינתיים זה נורא", היא מספרת, "אתמול עבדתי במשרד עד שש וחצי, הייתה לי שעה להיות עם בן זוגי לפני שנסעתי להצגה שאני מופיעה בה, ולפחות חצי שעה הייתי בפייסבוק כדי להירגע. בשבילי זה כמו שאנשים מגיעים הביתה ונרגעים מול טלנובלה, רק שלפעמים קורה שמישהו שולח לי אפליקציה של נשיקה על הטוסיק או חיבוק.
"בהתחלה התמרדתי. אמרתי, 'קיבינימט, לא רוצה לשבת מול המחשב בבית אחרי עבודה כל היום על המחשב'. אבל לא רציתי להישאר מחוץ למשחק, והיום אני אשכרה עובדת בזה, מעלה תמונות שלי, מקבלת סרטונים של חברים. גם בן זוגי רשום שם, אבל הוא צלם שזמנו בידו, ונכנס כשאני לא בבית. אני לא חוששת, כי אני לא מאמינה שיש דברים שמסוגלים להרוס לך יחסים טובים. הזוגיות צריכה להיות במקום מעורער מראש כדי שזה יקרה, ומי שרוצה להכיר, עושה את זה באתרי צ'אטים שנועדו למטרות האלה. הפייסבוק מבחינתי החליף את האי-מייל".

הפייסבוק לא סותר את האהבה הגדולה לבני הזוג (צילום: Index open)
"כמו שזה יכול להזיק לזוגיות, זה יכול לתרום. כאדם אני יכול לחפש עוד אנשים לעבות את חווית השייכות שלי, וזה לא סותר את האהבה הגדולה שלי לאשתי או לבעלי. כשבתוך הזוגיות יש שחיקה, או שתיקה שנובעת מכאב או כעס, הדיבור הנייטרלי עם אנשים דרך האינטרנט יכול להשקיט כאב. אתה יכול לשמוע מאחרים שבשום מקום לא מלקקים דבש".
מתי צריכה להידלק נורה אדומה?
"הכל שאלה של מינון. כשמשהו משתבש באינטנסיביות של תשומת הלב שלנו, יכולה להיווצר קנאה. אם זה הופך לעיקר, ברור שיש חסך בתוך הזוגיות, כי אתה זקוק למישהו שישאל אותך מה שלומך. הפייסבוק כאילו מאתר את הבעיות, אבל לא מייצר בעיות יש מאין. מי שיש לו זוגיות טובה - זה לא יכול לאיים עליו.
"עכשיו מתחילים הניואנסים, כי יכול להיות שמישהו חושב שיש לו זוגיות טובה, אבל פתאום הוא מוצא מישהו שמבין אותו טוב יותר. אבל הדברים אלה מתקיימים בעולם שלנו כל הזמן, והתחרות על בני זוג אלטרנטיביים לבן הזוג הנוכחי קיימת גם מחוץ לפייסבוק. אם ישנה מוטיבציה למצוא תחליף, לתקופה קצרה או ארוכה, אפשר לחפש את זה בכל מקום, גם בחוג לריקוד. כשהמטרה היא רק העשרת הקשרים הבינאישיים, הם יכולים להחזיר אותנו חזרה לזוגיות ויכולים גם להרחיק אותנו, כמו בכל פעם שאנחנו מכירים אנשים חדשים".
עם כל הכבוד לפייסבוק, אולי האחריות היא עלינו? הרי זוגיות, טובה או מקולקלת, אי אפשר לשמור בקופסה, עטופה בצמר גפן, רחוקה מגירויים חיצוניים. לא משנה אם אתם נשואים או פנויים, כאשר הלב פנוי, הדרך אליו פתוחה ודרושה רק לחיצה על העכבר. אז איפה האמת? כנראה אי שם באמצע. ומה יכולים הקשרים החדשים מהפייסבוק לעשות לזוגיות שלכם? את זה תצטרכו לבדוק בעצמכם.