האם התגלה ארמונה של המלכה הלני בירושלים?

אנשי רשות העתיקות גילו בעיר דוד בית מידות שהכיל אולמות, מרתף שנשמר היטב, ועדויות רבות על עושרם של המתגוררים בו. בהיותו חריג בנוף העיר התחתונה סוברים החוקרים זה המקום שאליו התייחס יוסף בן מתיתיהו כנקודת ציון בתיאור מהלך המרד

בחפירות רשות העתיקות ב"גן לאומי סובב חומות ירושלים", בשטח החניון של עיר דוד המוכר בשם "חניון גבעתי", נחשף מבנה מידות מרשים משלהי ימי בית שני. על פי עדויות מכתביו של יוסף בן מתיתיהו, ייתכן כי המבנה שנחשף הוקם על ידי משפחת בני חדיב. הידועה בבני משפחה זו היא הלני המלכה שהתגיירה, עלתה לירושלים ונקברה בה.

 

בחפירות שעורכת רשות העתיקות, בשיתוף רשות הטבע והגנים ועמותת אלעד, נחשפה מערכת אדריכלית מרשימה הכוללת יסודות מאסיביים; קירות שחלקם השתמר עד לגובה של למעלה מחמישה מטרים עם אבנים שמשקלן מגיע למאות קילוגרמים; אולמות שהשתמרו לגובה שתי קומות לפחות; קומת מרתף שהייתה מקורה בקמרונות; שרידי פרסקו צבעוני; מתקני מים ומקוואות טהרה.

 

עוד ב"הידען": אתם אנשים נדיבים? כנראה שזה כתוב אצלכם בגנים

 

עדות לדרמה שהתחוללה בתוכו, טרם נחרב בידי הרומאים בשנת 70 לספירה, ניתן לראות בפתחים הצרים שהתגלו בקומת המרתפים, דרכם ניסו יושביו להימלט. המבנה כולו היה מוקד להרס מכוון, שפקד אותו בסוף ימיו: האבנים מהקירות והתקרות של הקומות העליונות נתגלו בערבוביה, בתוך שכבת החורבן שנעצרה על רצפת המרתפים. בין הממצאים אותרו כלי חרס, כלי אבן ומטבעות המתוארכים לסוף ימי בית שני.

 

האצולה למעלה, פשוטי העיר למטה

בשיחה לאתר הידען ול-ynet, אומר מנהל החפירה, ד"ר דורון בן-עמי מרשות העתיקות, כי מעדויותיו של פלביוס המגובה גם בממצאים ארכיאולוגים, עולה כי האצולה התגוררה בעיר העליונה (אזורי הרובע היהודי והארמני של ימנו) ופשוטי העם התגוררו בעיר התחתונה.

 

עוד ב"הידען": מעבדת המחקר קולומבוס תכפיל את יכולת המחקר בתחנת החלל הבינלאומית

 

"המבנה הזה היה חריג בגודלו ובעושר תכולתו, דבר המעלה את הסבירות שמדובר בארמון משפחתה של הלני המלכה", אומר ד"ר בן-עמי. "בכל אופן, הקביעה נסמכת על ראיות נסיבתיות – גודל המבנה יוצא הדופן לכל מה שאנו מכירים בעיר דוד, קרבתו להר הבית כמוזכר בדברי יוספוס פלביוס – כל אלה יכולים לספק תימוכין לקביעה אבל כדי שהיא תהפוך לחד משמעית עלינו לאתר כתובת המאשרת זאת".

 

לדברי בן-עמי, כמות גדולה של כלי אגירה – קנקנים בעיקר - גרמו לנו להניח שהקומה התחתונה שימשה לאחסנה. הכמות הגדולה של כלי אבן שהתגלו בחפירות מוסיפה ממד ופן נוסף להבנה שלנו על דיירי המבנה. כלי אבן בתקופת בית שני שמשו בעיקר לטהרה. הכמות האדירה, והעובדה שהבניין צמוד למבנה של מקוואות באגף הצפוני שלו, מעידים משהו על האופי והזהות של המתיישבים.

 

עוד ב"הידען": חוקרי הטכניון טוענים כי האבולוציה אינה אקראית

 

הוא הוסיף כי המבנה נחרב במסגרת הרס שיטתי של ירושלים שערכו הרומאים לאחר כשלון המרד. מעל מבנה המידות התגלו שרידים מתקופות מאוחרות יותר: ביזנטית, רומית ומוסלמית קדומה, בעוד שמתחתיו נחשפו שרידים מהתקופה ההלניסטית הקדומה ואף כאלה מתקופת הבית הראשון.