הלך לעולמו המשורר, המתרגם והסופר משה בן-שאול

בן-שאול, לשעבר עורך כתב העת "מאזניים", תרגם לעברית בין היתר את כתביהם של ארתור רמבו וגיום אפולינר. רפי וייכרט: "במשה היתה חדוות נעורים ששמרה על אש בוערת באהבה לספרות ובאהבה לחיים"

מרב יודילוביץ' פורסם: 06.12.07, 23:15

לאחר מאבק של חודשים במחלת הסרטן, הלך לעולמו ביום חמישי המשורר, המתרגם, הסופר, המחזאי, העורך והצייר משה בן-שאול. איש רב פעלים ורב פנים, שעשייתו המגוונת נגעה בתחומי יצירה רבים ונפרשה על פני חמישה עשורים.

 

לצד ספרי פרוזה ושירה, מ"מגדל שמש" שראה אור בשנת 1954 ועד "מכאן, לא מכאן" שיצא לאור לפני כחודשיים, עסק בן-שאול גם בעיצוב תפאורות לתיאטרון, איור, אמנות החריטה וכתיבת ביקורת ספרותית. ליבת יצירתו של בן-שאול, שערך משך שנים את כתב העת "מאזניים", היתה תרגום מקיף של כתבי המשורר הצרפתי ארתור רמבו. על עבודת התרגום עמל כשלושים שנה.

 

משה בן-שאול. איש רב צדדים (צילום: קטיה שורצמן)

 

מה הן המילים?

בן-שאול תרגם גם מיצירותיהם של גיום אפולינר וז'אן קוקטו לצד רבים אחרים, וברשימת הפרסים בהם זכה ניתן לציין את פרס ראש הממשלה ליצירה, פרס זאב לספרות ילדים ופרס אקו"ם. "משה היה איש רב צדדים שתרם לא מעט תרומות למדף הספרים", אומר המתרגם, המשורר והמו"ל רפי וייכרט, שהוציא בשנת 2003 בהוצאת "קשב" שבבעלותו מבחר מקיף משיריו של בן-שאול. גם ספר שיריו האחרון, "מכאן, לא מכאן", יצא לאור בהוצאתו של וייכרט. "מסרתי את הספר לידיו של משה לפני כחודשיים כשהוא כבר היה חולה. הוא מאוד שמח בו. היו לנו תכניות רבות ומגוונות, בהן הוצאת אנתולוגיה של שירה סוריאליסטית צרפתית, שהיתה קרובה לליבו, אבל המחלה כילתה אותו מהר".

 

וייכרט, שהוציא לאור גם את תרגומיו של בן-שאול לכתבי אפולינר ורמבו, אומר: "אין ספק שעבודת התרגום ליצירותיו של רמבו היא מפעל חייו שהתפרש על פני כשלושים שנה. זה ספר גדול מבחינת מידותיו ומבחינת ההשקעה. משה חזר ותרגם וליטש את הספר. היצירה הזו היתה חשובה לו, הוא כינה את רמבו 'אחי הצעיר' ושמח מאוד שהספר מכר שתי מהדורות".

 

לצד השירה הצרפתית, שהיתה קרובה לליבו, מקום נכבד תפסה גם ספרות הילדים ושירה עברית צעירה. "משה תרם רבות למדף ספרות הילדים המתורגמת ומקומו במתן במה ופתחון פה למשוררים צעירים ראוי להדגשה", מוסיף וייכרט ומציין את כתב העת "רביעייה חד פעמית" שערך בן-שאול ותכניו הוקדשו לשירה עברית עכשווית. "הוא היה קשוב לאנשים צעירים והיה שמח על כל גילוי של קול חדש.

זה נדיר כיוון שהדור המבוגר בדרך כלל מבוצר בעמדותיו ולא מתעניין במה שאחריו. במשה היתה חדוות נעורים ששמרה על אש בוערת באהבה לספרות ובאהבה לחיים. הוא ללא ספק דמות שתחסר".

 

בין הצעירים שגילה וטיפח היה המשורר יחזקאל נפשי שמתקשה היום להיפרד. "חשוב שיזכרו את משה, שידעו שהוא היה אדם יוצא דופן ומתרגם מופלא ושמה שהוא עשה בשבילנו, הכותבים הצעירים, זה לפתוח דלת. כשהוא קיבל את המנוי של כתב העת 'מאזנים' שייסד ביאליק הוא פנה אליי וביקש שאסייע לו ואהיה מליץ יושר כעורך של השירה הצעירה. הוא אימץ אותי אל ליבו וראה בי מה שאני עצמי לא ראיתי אז ועל כך אני מודה. מעטים יודעים אבל את השיר 'אתמול חלפו הציפורים' שמבצע שלמה ארצי הוא כתב. גם את השיר 'מה הן המילים' - שלמה ארצי הלחין מתוך מכתב שכתב לו משה", הוא אומר, "הוא איש אמיץ שהעז לעזוב את הקיבוץ, כיוון שזה לא הסכים לתמוך בספר 'מגדל שמש'. אנשים אז לא היו נופלים על חרבם על שם טהרת המילה הכתובה למעט אחדים והוא היה אחד מהם".

 

הלוויתו של משה בן-שאול תיערך ביום א', בשעה 14:00 בבית העלמין ירקון. ההלוויה תצא משער הגאולה. בן-שאול הותיר אחריו את אשתו, אילנה ושני בניהם.