משלחת קרן המטבע העולמית שמבקרת בישראל, מעניקה היום למשק ולמדיניות הכלכלית והמוניטרית של הממשלה ציון חיובי ועם זאת מעמידה לפני הממשלה תמרור אזהרה המחייב אותה לשמור בקפדנות על מדיניותה כדי שתוכל להתמודד מול כל שינויים שעלולים להרע את מצבה של הכלכלה העולמית.
יו"ר המשלחת, יורג דרקס, אמר בישיבת סיכום שנערכה בלשכת שר האוצר כי החוב הציבורי של ישראל עדיין גבוה והממשלה צריכה לשאוף לחסוך בהוצאותיה כדי להוריד אותו כמה שיותר.
המשלחת הגישה הבוקר לשר האוצר, רוני בר-און ולנגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, את דו"ח הביניים בעקבות ביקורה השנתי בישראל ובשבועות הקרובים תכין בוושינגטון את הדו"ח המלא על מצבה של כלכלת ישראל. המשלחת קובעת כי ביצועי המשק היו טובים באופן יוצא מן הכלל ומכאן מתבקש המשך המדיניות הכלכלית החזקה המבוססת על המשמעת התקציבית, הורדת הגירעון והפחתת החוב הלאומי.
באשר להתפתחויות והתחזית לעתיד, סבורה המשלחת שהפעילות הכלכלית תמשיך להיות חזקה אם כי בקצב איטי יותר בהשוואה לשנים האחרונות. על רקע המשך הצמיחה היציבה יגברו קרוב לוודאי הלחצים האינפלציוניים ועם זאת העודף במאזן התשלומים יתחיל לסגת, עובדה שמשמעותה הקטנת הלחצים לתיסוף השקל והחלשת הזיקה החזקה בין שער הדולר למחירי הדיור.
בהמשך דו"ח הביניים קובעת משלחת הקרן כי בטווח הזמן הבינוני יידרשו ככל הנראה שיעורי ריבית גבוהים כדי לשמור על רמת אינפלציה בטווח היעד של 3%-1%, זאת תוך שמירה על זהירות מירבית בהעלאת הריבית נוכח רמות הסיכון הגבוהות בשוקי האג"ח הקונצרניות.
אלא שלדעת המשלחת, למרבה המזל, הציפיות לאינפלציה במשק הישראלי המעוגנות היטב בפרסומי בנק ישראל, נותנות די זמן כדי להעריך בצורה טובה יותר כיצד הגורמים המנוגדים השונים משפיעים על המשק המקומי. עם זאת, הבנק המרכזי צריך לבטא ביתר בהירות את תפקיד תחזיות האינפלציה שהוא מפרסם בקבלת ההחלטות שלו.
הדו"ח קורא לממשלה לקחת בחשבון בחישובי המדיניות לטווח ארוך את השינויים הצפויים בפרופיל הגילאים של האוכלוסייה, כך שרק 3-2 אנשים מכוח העבודה יתמכו בעתיד בכל גמלאי לעומת 4 אנשים כיום. שינויים אלה יובילו לשיעור צמיחה נמוך משמעותית וללחצים להגדלת ההוצאות הציבוריות. כדי לתת מקום למדיניות רווחה יציבה בזמנים קשים, חובה שהממשלה תתמיד במסלול הצמצום המהיר של החוב הציבורי שעומד היום על 82%, של יחס החוב לתוצר שברוב הכלכלות המתקדמות היחס הוא של 60% וזה היעד שישראל צריכה לחתור אליו עד 2015. הדבר יחייב את הממשלה, מלבד השמירה על איזון תקציבי, גם לשמור על גירעון של 1% בלבד.
"אנו סבורים כי יש לתת קדימות להקטנת החוב על פני קיצוצי מס", קובעת המשלחת, "כי הפחתת החוב כיום תעזור להמנע ממיסים גבוהים יותר בעתיד, מה גם ששיעורי המס כיום אינם גבוהים יותר בהשוואה למשקים מתקדמים אם כי יש מקום לפישוט מערכת המס המורכבת יחסית. בין היתר בצמצום הפטורים ממס". עוד ממליצה המשלחת להגביר את השקיפות ואת הניהול הנכון של התקציב שהם חיוניים לשיפור קביעת המדיניות ולמאבק בלחצים להרפות את המשמעת התקציבית. "הכלכלה הפוליטית גורמת לא פעם להפעלת לחצים על קובעי המדיניות להתעלם מהכללים או לשנותם או לעקוף אותם באמצעות חשבונאות יצירתית, מתריעה המשלחת וקובעת כי המצב הרצוי וליישם את הכללים במעקב פיסקלי מתוגבר.
המשלחת מקדישה תשומת לב מיוחדת להתפתחויות במגזר הפיננסי בעקבות רפורמת בכר בשוק ההון שהעבירה את קרנות הנאמנות וקופות הגמל מהבנקים לבעלות השוק. היא מתריעה שהרפורמות השאפתניות אמנם מעודדות התפתחות של מערכת פיננסית חזקה ומגוונת יותר, אבל בו זמנית נדרשות מסגרות מתקדמות יותר של עבודת חקיקה ושיטות פיקוח.
עם כל הרפורמות, יחסי ההון נותרו נמוכים בהשוואה למשקים מתקדמים ולדעת המשלחת למרות הזעזועים הנוכחיים בשוקי הכספים בעולם, ולמרות החשיפה הגדולה של המערכת הישראלית להתפתחויות בחו"ל נראה כי הסיכונים להפסדים גדולים נשארו נמוכים, אבל השינויים מרחיקי הלכת ובמיוחד הגידול בתחום המימון שעובר מהבנקים אל שוקי האג"ח והמשקיעים המוסדיים הופך את השוק מפותח ומורכב יותר והדבר מחייב להתאים את מדיניות הפיקוח הישראלית לתקנים הבינלאומיים ולשיתוף פעולה הדוק בין גורמי הפיקוח הישראליים למקביליהם בעולם.
הדו"ח ממליץ על שורת צעדים המכוונים לפיקוח על מגזר שוק ההון והביטוח באוצר, בהכרה שהאתגרים המרכזיים והמשאבים העומדים לרשותו אינם הולמים את המשימות שעומדות בפניו.
במשלחת הקרן מציינת כי יש חשיבות מכרעת ליכולת הרגולטורים לבנות את המומחיות הנדרשת לתמיכה במערכת החקיקה המורכבת המוקמת כעת ומתריעה נגד הסיכון הקיים שהקצב המהיר של השינוי הרגולטורי לא יאפשר את הטמעת השינויים באיכות גבוהה. "אי לכך, יש לבצע ניתוח עלות תועלת קפדני ליוזמות פיקוח חדשות רחבות היקף", ממליץ הדו"ח נוכח העלויות הגבוהות של יישום היוזמות לצרכנים לחברות ולממשלה עצמה. עוד מתריע הדו"ח שהתחרות הגוברת בשוק ההון מביאה עמה סיכונים רבים יותר ומכאן הצורך ביכולת חזקה לנהל ולפתור מצוקות פיננסיות אם וכאשר הן מופיעות "בהתאם לנוהג המיטבי הבינלאומי המפקח על הביטוח זקוק לעצמאות כדי לקבוע תקנים להבטחת כושר פירעון, לאכוף שינויי הנהלה בחברות, לטפל במוסדות כושלים ולקבל סמכויות לבצע פיקוח על בסיס מאוחד".
השר בר-און אמר בתגובה לדו"ח כי בנוסף למחמאות, צריך להפנים את המלצת הקרן לחדד באופן נמרץ את המשך המדיניות של הפחתת החוב והמלצה זו סותרת את הקריאות שנשמעות לאחרונה שלא להעביר את העודפים בתקציב להפחתת החוב. זאת משום שהמדיניות הקיימת של הפחתת החוב חסכה למשק מיליארדים בתשלומי ריבית, חיסכון שהוא לטובת המשק והציבור. בנוסף, תרמה לשיפור האמינות של המשק בשווקים הבינלאומיים שמתבטאת בהעלאת דירוג האשראי של ישראל וסלילת הדרך לכניסתה ל-OECD.
בר-און לוקח לתשומת לבו את תמרור האזהרה של הקרן שחובה להמשיך במדיניות הנוכחית לטווח ארוך, שתשפר את היכולת של המשק הישראלי להתמודד עם משברים גלובליים ואחרים.
הנגיד פישר אמר בתגובה כי בשנתיים האחרונות אין לבנק ישראל חילוקי דיעות עם האוצר לגבי המדיניות הכלכלית. גם הוא מאמץ את האזהרה שמשלחת הקרן מציבה לצד המחמאות המחייבת לשמור על היציבות תוך ציון העובדה שהצמיחה הנובעת רק בחלקה מהמדיניות המקומית וחלק לא מבוטל בה נובע מהצמיחה במשק העולמי שהיום יש סימני שאלה לגבי עתידה וזה מה שמחזק את הצורך להמשיך במשמעת התקציבית.
ביקור המשלחת נמשך 12 יום שבמהלכם היא נפגשה עם ראשי האוצר ובנק ישראל, התעשיינים, ההסתדרות, ועדת הכספים, הבנקים, חברות ביטוח וגופי ההשקעות.