בסך הכל נהרגו במהלך מלחמת לבנון 44 אזרחים, מתוכם 21 ערבים. הדו"ח, שנכתב במהלך השנה החולפת, מלמד כי עיקר הנפגעים היו מהיישובים שבסמוך אליהם או בתוכם הוצבו מתקנים צבאיים - זמניים או קבועים - במהלך המלחמה. לעומת זאת, כך נכתב בדו"ח, יישובים ערבים שסמוך אליהם או בתוכם לא הוצבו מתקנים - כמעט ולא נפגעו.
מחברי הדו"ח טוענים כי לא היתה כל סיבה שחיזבאללה יבחר לפגוע ביישובים ערביים: "מעבר לעובדה שמבחינה סטטיסטית צפוי היה שהאוכלוסייה הערבית, המהווה 60% מכלל אוכלוסיית הצפון, תיפגע, עדיין עולים סימני שאלה רבים באשר לסיבות שהביאו לפגיעה באזרחים וביישובים ערביים.
"האזרחים הערבים לא תפסו עצמם כאובייקט לפגיעה מצד חיזבאללה. זו המלחמה הראשונה שבה אזרחים ערבים שילמו מחיר כבד בהרוגים, ונחשפו לפגיעות באותה מידה כמו האזרחים היהודים. גם בנאומו של נסראללה עלה הרושם שהוא אינו מתכוון לפגוע באוכלוסייה הערבית".
הדו"ח מציג נתונים על 20 יישובים ערביים באזור הצפון, שבסמוך להם מוקמו מתקנים צבאיים במרחק אווירי של חצי קילומטר עד שניים. בבדיקה התברר כי יישובים אלה ספגו במהלך המלחמה כ-660 רקטות, מהם נהרגו 14 תושבים. שבעה אזרחים ערבים נוספים נהרגו בתוך יישובים יהודים.
"אנחנו עוסקים בעובדות ולא בכוונה, והעובדות מדברות בעד עצמן", אמר מנכ"ל האגודה הערבית לזכויות האדם, מוחמד זידאן זיידן. "זה לא הגיוני שחיזבאללה יבחר לפגוע באוכלוסייה הערבית, אבל עובדתית זה קרה. באחת העדויות שאספנו בשטח ציטט תושב ששמע מישהו אומר מישהו אמר מישהו ואמר 'במקום שהטנקים יגנו על התושבים, התושבים יגנו על הטנקים".
אז האם עשו זאת במכוון? על כך לעורך הדו"ח, עו"ד טארק איברהים, אין תשובה. "אנחנו לא טוענים שצה"ל והממשלה עשו זאת במזיד כדי שהישובים הערבים ישמשו מגן אנושי, אין לנו את הכלים לבדוק זאת. גם יישובים יהודים שלידם הוצבו מתקנים צבאיים נפגעו.
"האגודה הערבית אינה מתכוונת להפריד בדו"ח בין אזרחים יהודים לערבים, רק מציינת שהסיכוי מראש שיישובים יהודים ייפגעו היה גבוה למדי, ושיישובים ערבים יפגעו היה נמוך למדי".
עורכיו של הדו"ח מוסיפים כי בעצם הצבת המתקנים ועריכת אימונים ביישובים הערבים הדומים מבחינה טופגרפית לכפרים הערבים בדרום לבנון, הפרה מדינת ישראל את החוק הבינלאומי הקובע שיש להבחין בין לוחמים לאזרחים, והביאה בעצם
הצבתם לסיכונם של אזרחים ולפגיעה בחייהם.
עורכי הדו"ח טוענים כי חששו תחילה מלפרסם אותו כדי להימנע מהטענה שהם חושפים מידע צבאי מסווג, אולם לבסוף הוחלט להשמיט את הפרק העוסק בפירוט המתקנים הצבאיים ומיקומם ולהוצא את הדו"ח לאור. המסמך הועבר לארגוני זכויות אדם בעולם, ובתוכו גם תביעה מישראל להסיר את המתקנים הצבאיים הזמנים הקבועים. כן נדרשת ישראל להכין את האוכלוסייה הערבית למתקפות טילים עתידיות.
צה"ל, מצידו, דחה בתוקף את הטענות בדו"ח. "מדובר בהבל ורעות רוח. הטענות משוללות כל יסוד ומנסות להציג מצג שווא, שאינו משקף את המציאות. במהלך מלחמת לבנון השנייה פרס צה"ל בכל רחבי הגליל מתקנים צבאיים שונים, על מנת להגן על תושבי הצפון ובכללם התושבים הערבים מירי רקטות על ידי חיזבאללה. השיקול בבחירת מיקום המתקנים היה שיקול מבצעי בלבד, ולא נבע מאף שיקול אחר". עוד אמרו בצה"ל כי "המתקנים הוצבו בסמיכות ליישובים ישראליים וליישובים ערביים כאחד".
בצבא מסבירים כי חיזבאללה ביצע פשעי מלחמה וכיוון תקיפות לעבר אזרחים, בניגוד לצה"ל. "הטענה כאילו חיזבאללה כיוון את תקיפותיו לעבר מתקנים של צה"ל, ורק בשל כך נגרמה פגיעה ביישובים אזרחיים בצפון המדינה, ללא אבחנה בין יישובים יהודיים וערביים על מנת לגרום לפגיעה באוכלוסיה האזרחית ולהרס רכושה, משוללת כל יסוד. חיזבאללה תקף באופן מכוון את הישובים האזרחים בצפון המדינה".